1

1.         עניינה של החלטה זו בבקשה לעצור את המשיב - שהוא צעיר כבן 19, ללא עבר פלילי - עד תום ההליכים בת.פ. 20399-04-14.

2.         בתיק הפלילי הנ"ל מואשם המשיב בעבירות של שוד וגניבה.

3.         לפי המצוין בכתב האישום, גנב המשיב רכב שהתברר לאחר מכן שהיה בו ילד כבן 10 והמשיך לנסוע גם כשהילד ביקש ממנו לעצור. כשהילד כיסה את עיניו של המשיב - הדף האחרון את ידיו ובלם בפתאומיות באופן שגרם לראשו של הילד לפגוע במשענת הכיסא.

4.         המשיב מסכים כי יש ראיות לכאורה לעבירת גניבה ולעבירת תקיפה כדי לגנוב לפי סעיף 381 לחוק העונשין, אך לא לעבירת שוד. בהמשך לכך ובכלל, הוא עותר לשחרור למעצר בית מלא בפיקוח הוריו ואחיו הבכור.

5.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי באופן עקרוני אין מקום למעצר המשיב עד תום ההליכים ויש לאפשר שחרורו לחלופה שהציע הסניגור.

6.         אפילו מנקודת מוצא העולה מגירסת הילד וגם אם באופן פורמאלי מתקיימות יסודותיה של עבירת השוד, הרי שמדובר בנסיבות מינוריות באופן יחסי. לא מדובר באלימות שנועדה לתכלית הגניבה אלא בכזו שלפחות לכאורה באה באופן אינסטינקטיבי, כדי למנוע את הסיכון התעבורתי שנוצר במהלך הנסיעה. מכל מקום, כשהמשיב הוא צעיר כבן 19 ללא עבר פלילי, יש מקום לאפשר שחרורו לחלופה המוצעת, כל עוד לא יצוינו לגבי ההורים או האח נתונים המונעים זאת.

2

7.         השורה התחתונה היא שהמשיב ייעצר עד תום ההליכים, אך יהיה רשאי להשתחרר בתנאים הבאים:

א.        מעצר בית מלא בבית הוריו שבענאתה החדשה 1, ירושלים בפיקוח ההורים והאח הבכור.

ב.         להבטחת קיום קפדני של תנאי השחרור יופקד סך 3,000 ש"ח וכן תחתם התחייבות עצמית ע"ס 10,000 ש"ח ותחתמנה ערביות של שלושת המפקחים הנ"ל, שכל אחת מהן תהיה ע"ס 10,000 ש"ח.

ג.         המשיב מוזהר כי הפרת התנאים עלולה להוביל לגישה מחמירה כלפיו ואף למעצרו עד תום ההליכים.

8.         בשלב זה איני מוצא לנכון להזמין תסקיר מעצר במקביל לשחרור. ככל שתעלה בקשה קונקרטית לכך בעתיד, ניתן יהיה לשוקלה.

ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ד, 13 אפריל 2014, במעמד הנוכחים.