1

בפניי בקשה לעיון חוזר בנושא יציאה לעבודה.

בכותרת הבקשה נתבקשתי לאשר למבקש לצאת לעבודה בין השעות 07:00 עד לשעה 19:00. כמו כן נתבקשתי לאשר למבקש לשהות במעצר בית חלקי בין השעות 19:00 עד לשעה 07:00 למחרת. הבקשה הינה למעשה בקשת אישור לצאת לעבודה.

לטענת ב"כ המבקש, ביום 6.4.17 נעצר המבקש כאשר ביום 21.5.17 שוחרר למעצר בית מלא. הוא שוהה במעצר בית מעל תקופה של חודשיים. המבקש טוען כי ברצונו לצאת לעבודה אצל אחיו, מר עבאס, בין השעות 07:30 עד לשעה 19:00. לדברי בא כוחו, הותרתו של המבקש בתנאי מעצר בית יגרמו נזק בלתי הפיך למבקש אשר מגדל בכוחות עצמו 2 מילדיו.

עוד נטען בבקשה כי המבקש הודה בעובדות כתב האישום אשר הוגש נגדו וכי לענין המסוכנות הנשקפת ממנו, המתלונן בתיק זה מתגורר בשפרעם.

2

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. טענתה העיקרית הינה שלא חלף זמן ניכר מאז ניתנה החלטת השחרור.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטה, החלטתי להיעתר לבקשה.

לפיכך אני מורה כי המבקש יוכל לצאת לעבודה אצל אחיו, מר עבאס וואסל, תחת פיקוחו של האח. על מר עבאס וואסל חלה החובה לאסוף את המבקש ולהחזירו לביתו וכן לפקח עליו בכל שעות עבודתו.

לפיכך, מתבקש מר עבאס וואסל לחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ ולפיה הוא מתחייב לפקח על המבקש נאאל עבאס, לקחתו לעבודה כל יום החל מן השעה 07:00 ועד לשעה 17:30 ולהחזירו לביתו.

המבקש ישוחרר לאחר החתימה על התחייבותו של המפקח.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.