1

לפניי בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ (להלן: הבקשה).

ב"כ המבקש הודיעו, כי בשל שגגה שיצאה תחת ידם, התקיים הדיון בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שמספרה צ"א 26108-07-14 תחת מספר שגוי - צ"א 26088-07-14. הפרוטוקול שנוהל בתאריך 1.10.14 יתוקן בהתאם, לרבות, זהות המבקש והמשיבה.

נגד המבקש הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים. בשנים מהם מייחסת לו המשיבה עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 ולפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. באישום השלישי מואשם המבקש בהשמדת ראיה ובשיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי הסעיפים 242 ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירות נעברו, על פי הנטען, במסגרת עיסוקו של המבקש במתן שירותי מטבע במתחם הסגור והייעודי של הבורסה ליהלומים ברמת גן, ואשר נחזה להיות עסק למסחר ביהלומים, וזאת, בשנות המס 2005 עד 2011..

2

בתאריך 5.8.14 קבע בית משפט זה (כב' השופטת ח' פלינר) ערבויות ותנאים שיבטיחו את התייצבות המשיב למשפטו בת"פ 26065-07-14, ובהם "צו עיכוב יציאה מהארץ, ... הפקדת ערבות עצמית בסך מיליון ₪ כפי שהתבקש, והפקדת ערבות צד ג' מיליון ₪".

ביהמ"ש איפשר למשיב להמציא שני ערבים שכל אחד יחתום על ערבות צד ג' בסך חצי מיליון ₪.

בחלוף חודשים עותר המשיב להסיר זמנית את צו עיכוב היציאה מהארץ. מטרת הנסיעה היא לבנות מקור פרנסה לו ולבני משפחתו. בקשתו היא שאמנע מהטלת ערבויות נוספות על אלה שכבר הוטלו, בהתחשב בהיקף הרכוש שתפסה המשיבה מידיו. הבקשה אינה מציינת תחזית של מועד יציאה וחזרה ארצה. רק לאחר שדחקתי בבאי כוחו של המבקש, הואילו לומר כי המבקש מתכוון לצאת מישראל בין התאריכים 15.10.14 ו-15.11.14.

המשיבה אינה מתנגדת לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ, אולם, היא עותרת שתוטלנה על המבקש ערבויות מתאימות אשר בכוחן להבטיח את שובו לישראל, וזאת, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולהיקפן הכספי.

סוג הערבויות והיקפן מצוי בלב המחלוקת.

במסגרת החקירה והגשת כתב האישום תפסה המשיבה נכסים של המבקש המוערכים בסכומים גבוהים, ובין השאר, נכסי מקרקעין, רכב, יהלומים ואבני חן, ומזומנים במטבעות זרים (הכל כמפורט בנספח הרכוש של כתב האישום). ב"כ המבקש מעריכים את היקף הנכסים התפוסים והמוקפאים בכ-15 מיליון ₪.

אין חולק, כי בעוד החקירה מתנהלת, וגם בתקופת קיום הליך של שימוע, יצא המבקש את הארץ לתקופות אלה ואחרות ושב אליה כנדרש.

במכלול הנסיבות שהובהרו ובאיזון הראוי ביניהן, ואף שכתב האישום כולל עבירות חמורות, אין הצדקה למנוע מהמבקש לצאת את הארץ לתקופה קצובה, ובלבד שיבטיח את שובו כנגד הפקדתן של ערבויות מתאימות.

3

תכלית הערבויות המוטלות על נאשם, כידוע, לשמש ערובה הולמת לסיכונים הקיימים - החשש לשיבוש מהלכי משפט, והחשש החילופי או המצטבר להימלטות מן הדין. ההנחה היא, כי ככל שגבוהות הערבויות הכספיות, קטן החשש לשיבוש מהלכי המשפט ולהמלטות מן הדין. סכום הערובה שעשוי להיות מחולט במקרה של הימלטות מהדין אמור להרתיע את הנאשם מעשות כן. הנחות אלה מכתיבות את השיקולים שמביא בית המשפט בחשבון שעה שהוא מתבקש לקבוע ערבויות נאותות. במסגרת שיקולים אלה, הבאתי בחשבון את סוג הערבויות שהוטלו והיקפן, את התקופה שחלפה מאז הוטלו הערבויות, ומנגד, את אופי העבירות, היקפן וחומרתן, ואת עוצמת החשש להימלטות מן הדין.

הערבויות שהוטלו על המבקש אינן כוללות הפקדה כספית במזומן; מאידך גיסא, נתפסו רכוש ונכסים בהיקף גדול ורב, תהא המחלוקת באשר לערכם אשר תהא.

באיזון בין אינטרס הציבור בדבר המשכם התקין של ההליכים נגד מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור הכולל עבירות בהיקף כספי ניכר, מזה, לבין מצבו הכספי של המשיב מזה, והפגיעה בזכויותיו ובקניינו, באספקלריה של טיב העבירות המיוחסות לו, אני סבורה כי עמדת המשיבה אינה בלתי מידתית ואינה חורגת ממתחם הסבירות.

אשר על כן, צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המבקש, דורון אלעד, יבוטל זמנית בין התאריכים 15.10.14 ו-15.11.14, בתנאי שהמבקש ימציא ערבות בנקאית בסך 250,000 ש"ח או סכום זה במזומן.

הדרכון יימסר למבקש, ועליו להחזירו תוך 24 שעות ממועד שובו לישראל.

מיד עם שובו של המבקש ארצה יחודש צו עיכוב היציאה מהארץ.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים דלעיל.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ה, 10 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.