1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.      בפניי בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה, על רקע כתב אישום המייחס לה לכאורה ביצוע עבירות של מעשים מטעים והטעייה - עבירה לפי סעיף 134(1)(ה) לתקנת ההגנה (שעת חירום), ניסיון להכנסת חפץ אסור - לפי סעיף 41 לפקודת בתי הסוהר, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

2.      עובדות כתב האישום בתמצית - המשיבה הינה תושבת בית לחם, בתאריך 11/03/2014 סמוך לשעה 12:30 הגיעה אל בית סוהר קציעות (להלן: "בית הסוהר") לבקר את בנה, סאלם (להלן: "האסיר"), המרצה 12 שנות מאסר בגין עבירות ביטחוניות, כשהיא נושאת בתחתוניה, חלקים של טלפון נייד בכדי להעבירם לבנה האסיר. בטרם כניסתה, אותרו חלקי הטלפון הנייד בבדיקה, מוסלקים על גופה.

3.      ב"כ המשיבה הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר, בדמות חשש להימלטות מן הדין, בשים לב כי המשיבה תושבת הרש"פ. יחד עם זאת, עתר ב"כ המשיב להורות על שחרורה של המשיבה לכתובת מגוריה בבית לחם - בשטחי הרש"פ (להלן: "מקום החלופה") בנוסף להפקדה כספית, ערבות עצמית, ערבותם של שני ערבים, האחת של בן דודה של המשיבה יאסר עלי שמחזיק בהיתר כניסה כדין לישראל על רקע עבודתו בישראל בחברת "הנדסה אזרחית בירושלים" מזה 7 שנים (להלן: "הערב תושב הרש"פ"), והשנייה ערבותו של אזרח ישראלי מכר המשפחה אל קארישאת מוחמד (להלן: "הערב הישראלי").

2

          ב"כ המשיבה טען, כי בעניינה של המשיבה מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות שחרורה לחלופת מעצר, בהתחשב במסמכים הרפואיים המעידים על מחלתה של המשיבה בגידול סרטני ואשר זקוקה להמשך טיפול הכולל ניתוח וטיפול כימותרפי שעתיד להיות מבוצע בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים במימון משרד הבריאות של הרש"פ.

          עוד עמד ב"כ המשיבה על נסיבותיה האישיות והמשפחתיות - בת 45, אימא לשלושה בנים וארבע בנות, אחת מבנותיה בת 24 מאושפזת לסירוגין בבית החולים הפסיכיאטרי בבית לחם על רקע פיגור שכלי, והשנייה בת 18 חולת אפילפסיה בדרגה קשה.

          עוד נטען, כי המשיבה נהגה לבקר את בנה האסיר בכלא במשך 6 שנים ולא ביצעה כל עבירה מלבד האירוע נשוא כתב האישום. עוד נטען, כי המשיבה הודתה במעשה בפני חוקריה והביעה חרטה על מעשיה.

          ב"כ המשיבה הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו.

4.      ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, שכן המשיבה ניסתה להעביר לבנה האסיר הביטחוני חלקי פלאפון, אשר הפוטנציאל לסיכון הציבור הינו עצום, ועצם השימוש בפלאפון והעברת מידע מתוך הכלא אל מחוצה לו, לגורמי טרור אחרים. עוד עמד ב"כ המבקשת על כך שקיים יסוד סביר לחשש באם תשוחרר המשיבה, תתחמק מן הדין, בהתחשב בהיותה תושבת הרש"פ. אשר למצב הרפואי נטען, כי המסמכים הרפואיים יעברו לרשויות הכלא אשר אמונים לספק למשיבה את צרכיה הרפואיים.

5.      המשיבה, לאחר שביקשה את רשות בית המשפט, מסרה:

"אני אימא לשלוש בנים וארבע בנות. הקטנה בת 14. אני סובלת מגידול סרטני בגוף... אני אמורה לעבור שני ניתוחים בבית החולים "הדסה עין כרם" להסרת הגושים של הגידולים ולאחר מכן לקבל טיפול כימותרפי... תענישו אותי על המעשה שעשיתי תאסרו עלי לבקר את הבן שלי אבל אני מתחננת תשחררו אותי למשפחה כדי לטפל בעצמי... קשה לי במעצר אני סובלת יום יום גם בגלל המחלה ולא נותנים לי את התרופות שאני זקוקה להם... הבן שלי שייך לתנועת הפת"ח יתר הבנים אין להם עבר פלילי או ביטחוני. מצבנו הכלכלי קשה מתקיימים ממשכורת של בעלי." (עמ' 3 לפרוטוקול)

3

6.      בפניי התייצב הערב המוצע, בן דודה של המשיבה, עלי יאסר בן 33, נשוי ואב לילדים, מתגורר בבית לחם - בשטחי הרש"פ, ברשותו היתר כניסה לצורכי עבודה בישראל. לדבריו, מזה 7 שנים עובד באופן קבוע בחברת "הנדסה אזרחית" בירושלים. הביע את נכונותו והסכמתו לשמש ערב עבור המשיבה ולדאוג להתייצבותה לדיונים שייקבעו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יחד עם מכר המשפחה הערב הישראלי, אל קארישאת מוחמד. הערב הבהיר, כי הוא מודע לאחריותו כערב בדבר התייצבותה של המשיבה לדיונים, הואיל ויש לו אינטרס להמשיך ולשמור על חידוש היתר הכניסה לישראל שמהווה עבור ועבור בני משפחה מקור פרנסה. עוד הביע הסכמתו למסור הפקדה כספית למימוש התחייבותו.

          עוד התייצב בפניי הערב הישראלי, אל קארישאת מוחמד, בן 28, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בכסייפה. לדבריו, עובד בירושלים בחברת "מנהרות חופרי ירושלים" כמפעיל. הערב מסר, כי על רקע היכרות קודמת עם קרוב משפחה של המשיבה נתבקש והסכים לשמש כערב צד ג' עבור המשיבה כדי להבטיח את התייצבותה לדיונים בבית המשפט. הערב מסר, כי הוא נכון להתחייב ללוות את המשיבה יחד עם בן דודה יאסר עלי ממחסום שמעה לדיונים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בכל עת שייקבעו. עוד הביע את הסכמתו למסור ערבות כספית היה ויידרש לשם מימוש התחייבותו.

7.      הערבים שהתייצבו בפניי הותירו רושם מאוד חיובי כאנשים בוגרים, אחראיים, המבינים את אחריותם כערבים להתחייבותם בדבר התייצבותה של המשיבה לדיונים בבית המשפט.

8.      בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וכן קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, אם יש בחלופה שהוצגה כדי להשיג את תכלית המעצר. עוד בפסיקה נקבע, כי גם כשקיימת עילת מעצר, ואף בעבירות החמורות, על בית המשפט לבדוק האפשרות לשחרור לחלופת מעצר, ראה לעניין זה דברי כבוד השופט עמית בבש"פ 1911/11. באשר לעבירות ביטחוניות - ככלל, מצדיקות מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו, וזאת נוכח החשש שמי שמואשם בהם עשוי להמשיך לסכן את ביטחון המדינה גם אם לא הובאה ראיה קונקרטית הצופה את המשך פעילותו המזיקה בעתיד. אם כי לא בכל מקרה יש להורות על מעצר עד תום ההליכים. ראה לעניין זה דברי כבוד השופט רובינשטייין בבש"פ 9577/11:

"עם זאת, אין ללמוד מהחלטתי זו כי מקום בו מואשם אדם בעבירות חמורות, ולו גם נגד ביטחון המדינה, אין חובה לבחון חלופת מעצר. נהפוכו. על כן, לו היה מוגש לבית המשפט קמא תסקיר מעצר בגדרו המלצה ראויה לחלופת מעצר, היה מקום לבחון את התאמתה".

4

9.         עוד קיימת פסיקה של בית המשפט העליון בעבירות ביטחוניות אף יותר חמורות מאלו שמיוחסות למשיבה שבפניי, וחרף זאת בית המשפט העליון הורה על שחרור לחלופת מעצר לאחר שהשתכנע, כי יש ביכולתה להשיג את תכלית המעצר, ראה בש"פ 4256/12 וכן תיק 2074/12 בית המשפט הצבאי בשומרון התביעה הצבאית נ' עמאר אחמד מחמוד מרעי. עוד יודגש, כי לפי הפסיקה אף ניתן לשחרר לחלופה תושבי הרש"פ גם לתוך שטחי מדינת ישראל (ראה בש"פ 2628/12 וכן בש"פ 8587/12).

10.       עוד עיינתי בהחלטת בית המשפט הצבאי - תיק מספר 1498/13 מיום 17/02/2013, במקרה דומה למעשים המיוחסים למשיבה, וגם לנסיבות דומות (אימא מניקה). שם החליט בית המשפט לשחרר את החשודה,תוך ציון הדברים הבאים: "התלבטתי לא מעט בשל חומרת העניין על הכנסת טלפונים ניידים לכלא, וידוע שיש פסקי דין, כאשר אנשים קיבלו עונש של שנות מאסר בפועל, אך מאידך גם נוכחתי שעונשים קלים יותר נגזרו במקרים אחרים, וכל מקרה לגופו... החלטתי בשל המצב ההומניטרי הדחוף של תינוקת בת חודשיים, יונקת ללא חלב אמה, לפיכך, בנסיבות יוצאות דופן אלה, להורות על שחרורה בתנאים מגבילים - הפקדה כספית בסך 30,000 ₪."

11.       על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ובחנתי את הערבים וכן עיינתי במסמכים הרפואיים שהוצגו וכן בהיתר הכניסה לישראל שמחזיק הערב עלי יאסר, וכן שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה, שניתן להשיג את תכלית המעצר, דהיינו - לאיין את החשש להימלטות מן הדין באמצעות החלופה שהוצגה, הואיל ואין מחלוקת, שעילה זו היא שעומדת בעוצמתה לחובת המשיבה, בעוד עילת המסוכנות שמתגבשת נוכח אופי המעשים, אינה ברמה גבוהה המחייבת מעצרה.

12.    עוד אוסיף, כי ער אני למסוכנות ולחשש להימלטות, אולם נקבע בפסיקה, כי בכל חלופת מעצר, מדובר באיזון בין סיכונים, ולא ניתן לאיין באופן מוחלט כל סיכון, והשאלה היא של איזון יחסי בין רמת הסיכון לחובה לשקול חלופת מעצר - חלופת מעצר איננה נועדת אלא ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת (ראה בש"פ 6927/09, וכן בש"פ 7206/10).

5

13.    מסקנתי מתבקשת בעיקר נוכח קיומן של הנסיבות המיוחדות, החריגות, האישיות והמשפחתיות - ההומניטריות, ככל שהדבר נוגע למחלת הסרטן של המשיבה. לצד הנסיבות החריגות, שני הערבים המוצעים הותירו רושם מאוד חיובי, ובעיקר בן דודה של המשיבה, יאסר עלי, שברשותו היתר כניסה כדין לישראל מזה 7 שנים, על רקע עבודתו בישראל בדבר התחייבותו ללוות את המשיבה לדיונים שייקבעו בעניינה בבית המשפט. הערב הבהיר, כי הוא מודע לסיכון שהוא נוטל על עצמו, שמא יאבד את היתר הכניסה לישראל שרלוונטי למקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, אם לא יעמוד בהתחייבותו. גם התחייבות הערב הישראלי מוחמד אל קארישאת מפחיתות את החשש להימלטות מן הדין. בנוסף, בכוונתי להטיל הפקדה כספית משמעותית, גם על הערבים. עוד יצוין, כי המשיבה בחקירתה הודתה בפני חוקריה במעשה המיוחס לה, והביעה חרטה גם בפני בית המשפט. עוד עולה, כי המשיבה משך שש שנים ביקרה את בנה האסיר ללא ביצוע עבירות כלשהן, למעט המקרה נשוא כתב האישום. מכלול נתונים אלה, מטים את הכף לעבר שחרורה של המשיבה. אשר על כן, הנני מורה על שחרורה של המשיבה בתנאי הערובה הבאים:

          א.           המשיבה תשוחרר לכתובת מגוריה בבית לחם, בשטחי הרש"פ.

          ב.           הפקדה כספית על סך 15,000 ₪.

          ג.                        חתימת ערבות עצמית על סך 50,000 ₪.

          ד.           הפקדה כספית על ידי הערב יאסר עלי על סך 20,000 ₪.

          ה.           הפקדה כספית על ידי הערב אל קארישאת מוחמד על סך 15,000 ₪.

          ו.                        חתימת ערבות צד ג' על סך 70,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

ז.                        המשיבה, בליווי הערבים, תתייצב בתאריך 27.03.2014 שעה 09:00, בפני כבוד השופטת טלי חיימוביץ - המזכירות תנפיק זימון עבור המשיבה כדי לאפשר למשיבה לקבל היתר כניסה ממת"ק בית לחם.

המשיבה תיעצר עד תום ההליכים עד למילוי כלל תנאי השחרור בערובה.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב תשע"ד, 19/03/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

6

מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות. השעה כעת 15:30.

ניתן להחל במתן הערבויות.

ב"כ המבקשת יעשה מאמץ להודיע דבר החלטתו עוד היום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב תשע"ד, 19/03/2014 במעמד הנוכחים.