א. כללי

1.                  לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ב. רקע תמציתי

2.                  נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נשיאת נשק. על פי הנטען, ביום 29.4.23 הגיע המשיב למשרדו של בן דודו בוואדי ג'וז, שם התקהלו מספר בני משפחה לצורך היערכות לסכסוך עם בני משפחה יריבה. בהיותו במקום אחז בידו המשיב אקדח שבתוכו מחסנית טעונה בתשעה כדורים. בשלב מסוים נכנס המשיב לאחד החדרים, כשהוא עונד על צווארו מסיכה ועוטה כפפה על ידו הימנית שבה האקדח, קיבל מאחר פיסת בד, והסתובב במשרד כשהוא אוחז באקדח ומנקה אותו. לאחר מכן יצא המשיב מן המשרד למשך מספר דקות, וכשחזר העביר את האקדח לארגז הנמצא בפתח המשרד.

ג. הבקשה וטענות הצדדים

3.                  בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו מחמת מסוכנותו.

4.                  המשיב מצידו חלק תחילה על קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו והעלה טענות שונות, אולם לאחר שצפיתי באילו מן הסרטונים המתעדים את האירוע חזר בו מטענותיו תוך שמירתן להליך העיקרי. בכל מקרה עתר המשיב לאפשר לו לצאת מבית המעצר למעצר בפיקוח אלקטרוני לאלתר, והציע כי ישהה בג'בל מוכבר או בסילוואן, בין היתר נוכח מצבו הרפואי.

5.                  הצדדים העלו את טענותיהם בדיון מיום 15.5.23, כאמור בפרוטוקול שם. בתום הדיון ניתנה למשיב אפשרות להציע מקום שהות שאינו בירושלים. המשיב הגיש תיעוד רפואי, אולם לא הציע מקום כאמור.

ד. דיון והכרעה

6.                  כידוע בית משפט רשאי להורות על מעצר נאשם עד תום ההליכים נגדו אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; קיימת עילת מעצר; ואין אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה (ראו סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, להלן: חוק המעצרים).

7.                  במקרה שכאן לעת הזו המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו.

8.                  אשר לעילת מעצר, הרי שהמעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנותו, ואף מקימים חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. כבר נקבע כי "המסוכנות הנשקפת ממבצעי עבירות נשק היא גבוהה מאד ובתקופה זו היא אף התעצמה לממדים מבהילים", ועל כן ברגיל יש להורות על מעצר מי שמיוחסות לו עבירות כאלה מאחורי סורג ובריח (ראו בש"פ 8995/21 מדינת ישראל נ' בשארה (2.1.2022)). גם בנוגע לעבירת נשק שלא כללה שימוש בו ציין בית המשפט כי היא "מגביהה את הרף הקבוע לגבי אותם 'טעמים מיוחדים' הדרושים להפרכת חזקת המסוכנות" (בש"פ 79/22 סלאמין נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 (5.1.2022); ראו גם: בש"פ 968/22 ח'וויס נ' מדינת ישראל (16.2.2022)). במקרה שכאן ההתכנסות הייתה לכאורה על רקע היערכות לסכסוך, וחלק מן הנוכחים אף אחזו אלות וגז מדמיע, כך שלא מן הנמנע כי כפסע היה עד לשימוש בנשק שנמנע בשל הגעת השוטרים למקום.

9.                  ככלל, הדרך לבחון אם למרות המעשים הנזכרים קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לאפשר יציאה מבית המעצר, היא באמצעות תסקיר שירות מבחן. זאת, למרות פרק הזמן הממושך הדרוש לעריכתו. ההתלבטות המתעוררת במקרה שכאן נובעת מכך שהמשיב הוא כבן 50, נעדר עבר פלילי, ומצבו הבריאותי אינו מיטבי. כך, מן המסמכים שהוגשו עולה לכאורה כי בחודשים האחרונים סובל המשיב מדום נשימה בשינה בדרגת חומרה קשה עם ירידה משמעותית של הסטורציה. יש ליתן משקל מסוים גם לכך שהמשיב התייצב לדיון כשהוא עושה שימוש במכשיר תומך נשימה כלשהו, ששירות בתי הסוהר אפשר לו לקבל ממשפחתו.

מנגד, יש ליתן את הדעת לכך שבתיעוד האירוע מושא כתב האישום לא נראה היה המשיב כמי שנדרש לתמיכה נשימתית במהלך שעות הערות. כמו כן לא נטען כי דום הנשימה בשינה יוצר למשיב סיכון מיידי, או כי הוא אינו יכול לקבל את הטיפול המתאים במסגרת המעצר.

10.              באיזון בין השיקולים השונים, הרי שלו היה מוצע מקום שהות מרוחק מירושלים ומן הסכסוך, לא מן הנמנע שהיה מקום לשקול את האפשרות למעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני כבר כעת, תוך קביעת ערובות מתאימות. אלא שלא הוצע מקום כזה, ובשים לב לעוצמת המסוכנות, כאמור לעיל, ולאחר התלבטות, איני סבור שיש לאפשר מעצר בפיקוח אלקטרוני בתוך ירושלים בטרם נבחן עניינו של המשיב באופן מעמיק, לרבות באמצעות תסקיר מעצר.

11.              אני מורה אפוא כי בשלב זה יוסיף המשיב לשהות במעצר, ועניינו ישוב וייבחן לאחר קבלת תסקיר.

12.              נוכח מצבו הרפואי של המשיב, מתבקש שירות המבחן ליתן לעניינו קדימות ולהגיש תסקיר מעצר עד ליום 20.6.23.

13.              המשך הדיון בעניינו של המשיב יתקיים ביום 25.6.23 בשעה 09:45. המשיב יתייצב לדיון באמצעות שירות בתי הסוהר. המזכירות תמציא החלטה זו לשירות המבחן ותזמן מתורגמן עברית-ערבית.

14.              ניתן לערור על החלטה זו בתוך שלושים ימים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ג, 16 מאי 2023, בהעדר הצדדים.