1

 

נוכחים:

ב"כ המבקשת - - עו"ד עומר סגל רוזנבויים

ב"כ המשיב - עו"ד לירן זילברמן

המשיב הובא על ידי שב"ס

 

 

החלטה

 

1.         בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, ולצידה כתב אישום המייחס לו עבירות מין במשפחה, ובכלל זה עבירות אינוס וניסיון אינוס קטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנים, מעשים מגונים בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנים, ואיומים לפי סעיפים 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) וביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"),סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 348(א) ביחד עם סעיף 345(א)(3) לחוק וסעיף 192 לחוק.

 

2.         על פי עובדות כתב האישום, המשיב נשוי לאמה של הקטינה - ילידת 2004 (להלן: "הקטינה") ולהן שתי בנות משותפות.

בין המועדים פברואר 2013 ועד פברואר 2016 התגוררו המשיב ואשתו ביחד עם הקטינה ובנותיהם המשותפות בX, ובמהלך שנת 2016 עברה המשפחה להתגורר בבית הסבתא בX.

 

2

על פי האישום הראשון, במהלך השנים 2014-2016 עת הייתה בקטינה כבת 10-12 נהג המשיב ללקק את איבר מינה במספר הזדמנויות, להחדיר אצבעותיו ואיבר מינו לאיבר מינה של הקטינה, ובאותן הזדמנויות- איים עליה כי אם תספר אודות האירועים לאמה או למשטרה, תיענש או תכנס לכלא.

 

על פי האישום השני, עת הייתה הקטינה כבת 10 נרדמה בסלון הבית. המשיב הגיע לסלון, הוריד את מכנסיה ותחתוניה וליקק את איבר מינה.

 

על פי האישום השלישי, במהלך שנת 2014, כשהקטינה הייתה כבת 11, בשעות הלילה נכנס המשיב לחדרה, הוריד את מכניסה ותחתוניה וכן את מכנסיו ותחתוניו, וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של הקטינה וגרם לה לכאב. הקטינה הכתה את המשיב ודחפה אותו על מנת שיחדל ממעשיו.

 

על פי האישום הרביעי, ביום 21.6.16 בשעות הערב, עת נשאר המשיב בבית הסבתא עם הקטינה ואחיותיה הקטינות, נכנס לחדרה של הקטינה והחל לגעת בגופה ולחבק אותה. הקטינה הדפה את המשיב וביקשה שיעזוב אותה, והמשיב יצא מהחדר.

בהמשך, שב המשיב לחדרה של הקטינה, הוריד את מכנסיה ותחתוניה, נגע באמצעות ידו באיבר מינה, פיסק את רגליה, ליקק את איבר מינה והחדיר אצבעותיו בחוזקה לאיבר מינה של הקטינה וגרם לה לכאב. הקטינה דחפה את המשיב והוא עזב את החדר.

 

המשיב לא חדל ממעשיו ושב לחדרה של הקטינה, סובב אותה על גבה, הוריד את מכנסיה, פיסק רגליה, ליקק את איבר מינה ונגע לה בחזה בחוזקה באמצעות ידיו. המשיב שב והחדיר את אצבעותיו בחוזקה לאיבר מינה תוך שהוא גורם לה לכאב ואמר לה שהוא אוהב אותה. בתגובה הכתה הקטינה את המשיב ודחפה אותו.

הקטינה התקשרה לאימה ואמרה לה שהמשיב מציק לה, ובתגובה אמר לה המשיב- שאם תספר לאימה שהוא נוגע בה, גם היא תכנס לכלא.

 

3.         מהלך הדיונים בבקשה

ביום 14.7.16 יום הגשת הבקשה וכתב האישום, נדחה הדיון על ידי כב' השופטת וינברג-נוטוביץ ליום 31.7.17 - לבקשת ב"כ.

ביום 31.7.16 נדחה הדיון על ידי כב' השופטת מרשק-מרום לבקשת ב"כ המשיב ובשל חילופי גברי ביצוגו - ליום 9.8.17.

ביום 9.8.16 נדחה הדיון לבקשת ב"כ המשיב על ידי כב' השופטת מרוז ליום 22.8.16.

3

ביום 22.8.16 נדחה הדיון לבקשת ב"כ המשיב על ידי כב' השופטת ברק נבו ליום 11.9.16.

ביום 11.9.16 נדחה הדיון ליום 15.9.16 על ידי כב' השופט יקואל - ולאחר מכן ביום 15.9.16 נדחה הדיון על ידו ליום 6.10.16 - מועד בו הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ונקבע כי קיימת עילת מעצר, ולאחר מכן ליום 3.11.16, בו יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

 

בהמשך לבקשת שירות המבחן - נדחה הדיון ליום 20.11.16 - ובמועדים הנדחים 20.11.16 ו- 1.12.16 התבקש תסקיר משלים, והדיון נדחה ליום 6.12.16.

גם ב- 6.12.16 התבקש תסקיר משלים - והדיון נדחה ליום 25.12.16 ול- 10.1.17 - מועד בו התבקשה על ידי כב' השו' יקואל חוות דעת התכנות של מנהלת הפיקוח האלקטרוני, תוך קביעה כי הצדדים ישלימו טיעוניהם לעניין טעמים מיוחדים למעצר בפקא"ל - והדיון נדחה ליום 5.2.17 - שהתקיים בפניי.

נלמד - כי עד לדיון בפניי התקבלו 3 תסקיר מעצר (כפי שיפורט בהמשך) וחוו"ד היתכנות של מנהלת הפיקוח האלקטרוני.

 

4.         תסקירי שירות המבחן

 

התקבלו שלושה תסקירי מעצר (29.11.16, 6.12.16, 21.12.16) בעניינו של המשיב, שיש בהם לכדי להציג תמונה רחבה מפורטת ועגומה של מצב הדברים הרלבנטי לגביו.

 

מהתסקירים עולה כי המשיב , כבן 35, מנהל אורח חיים חרדי, אב לארבעה ילדים בגילאי 5.5 -13 משתי מערכות נישואים, שהתגורר בX טרם מעצרו ביחד עם משפחתו, ועבד בניהול במטבח ב X.

המשיב בן יחיד להוריו, שהתגרשו בהיותו כבן שנתיים, ולאמו בן נוסף המבוגר מהמשיב בחמש שנים, ומתגורר בחו"ל.

המשיב תאר כי בני המשפחה מנהלים אורח חיים נורמטיבי ותקין ונעדרי עבר פלילי, וציין את אמו ואחיו כדמויות התומכות בו ומביעות בו אמון מוחלט.

המשיב סיים 12 שנות לימוד ונסע לחיות בארה"ב עם אחיו הבכור בחו"ל. חזר לארץ בהיותו כבן 20, קיבל פטור מגיוס לצה"ל -כשהרקע לכך לא ברור- ובהמשך החל בתהליך התחזקות בדת, והשתלב בישיבה לבעלי תשובה בירושלים.

לאורך השנים עבד במטבחים כשף, ונישא לראשונה בהיותו כבן 21, עם בת 19, אותה הכיר בשידוך לבעלי תשובה.

מנישואיו נולדו לו שני בנים המתגוררים עם אימם בבאר שבע. בני הזוג התגרשו כעבור 4 שנים על רקע אי התאמה, הקשר עם ילדיו נותק לתקופה מסוימת, וכיום מסודר יותר.

4

את אשתו הנוכחית, אמה של הקטינה המתלוננת הכיר לפני כ-8 שנים אף בשידוך ונישאו לאחר תקופה קצרה. מנישואין אלה- נולדו בנותיו הצעירות.

תאר את אשתו כמתקשה לשתף, שתלטנית, באופן שמייצר ביניהם קונפליקטים, וכי הקשר- מתחילתו נעדר רגשות חיוביים כשהמשיב חווה דחייה והשפלה מתמשכים מבת הזוג.

כיום אשתו מבטאת רצון להתגרש, ואף החלה בהליך כזה.

עוד תיאר כי המתלוננת לאורך השנים אינה מקבלת את סמכותו ההורית בהשפעת אמה, דבר הגורם למתח נוסף בבית.

התפתחותו המינית מתוארת כתקינה לאורך השנים תוך ניהול קשרים עם נשים בוגרות בלבד. שלל משיכה מינית לקטינים/קטינות ושלל קיומה של התנהלות בעייתית בתחום המיני.

מגיליון רישומו הפלילי עולה כי הוא נעדר עבר פלילי.

 

לאורך השיחה עמו בלט כי הוא מבוצר בעמדה קורבנית מול אשתו, תופס את האקט-כנקמני מצידה ואינו פנוי לבחון את מהות התלונה נגדו, אחריותו למצבו ולבחירותיו.

 

בשיחה עם אשת המשיב - עולה כי הינה בת 32 ועובדת כמנהלת סניף רשת ארצית לביגוד. מסרה כי ביחד עם בתה המתלוננת השתלבו בטיפול במסגרת אגדות אל"י המטפלת בנפגעי פגיעה מינית. מסרה כי נעזרת בהתמודדות רגשית וסיוע בתפקודה ההורי למתלוננת ולשתי בנותיה המשותפות עם המשיב.

עוד מסרה כי הכירה את המשיב בשידוך כמקובל בקהילה החרדית אליה משתייכת, וכיוון שהינה גרושה בשנית ניכר כי בקשר עם המשיב ראתה הזדמנות ליצור משפחה יציבה.

היא מתארת קשר מורכב המאופיין באלימות כלפי בנותיהן המשותפות, התנהלות שתלטנית ואובססיבית כלפי המתלוננת, בהסתרת מידע מצד המשיב וחוסר יציבות תעסוקתית ורגשית.

 

בנוסף, תארה התנהלות מינית בעייתית אף כלפיה שהחלה כחצי שנה לאחר נישואיהם והסלימה עם הולדת בתם השנייה. ניסיונותיה להתמודד עם הבעייתיות בקשר עם המשיב ועם קשיים בנישואיהם לאורך השנים נערכה דרך פנייתה לגורמי דת המקובלים על שניהם אשר לא הביא לשינוי במצבו.

 

5

השירות התרשם כי האישה חלשה ותלותית, המבטאת כיום מצוקה, בלבול חרדה וחוסר ודאות באשר לעתידה ועתיד בנותיה ומשפחתה. תארה תחושת איום שלה ושל בנותיה מול המשיב כשהאפשרות שישוחרר ממעצר מחריפה תחושות קשות אלה.

 

השירות התרשם מקשר זוגי מורכב המאופיין בדפוסי שליטה ותוקפנות מצד המשיב כלפי אשתו והמתלוננת לאורך השנים, וכי מדובר בקשר זוגי המאופיין בתלות, חוסר אמון וקושי בנפרדות כשבתקופה האחרונה חלה נסיגה ביכולתו לשליטה עצמית תוך הפעלת כוחנות רבה ושתלטנות כלפי בני המשפחה.

 

בשיחה עם המטפלת באגודת אל"י - נמסר כי אשתו של המשיב והמתלוננת הופנו לטיפול לפני מספר חודשים ע"י פקידת סעד לצורך התמודדות עם הפגיעה המינית המתמשכת במתלוננת וכי מדובר בשלב התחלתי ביותר בטיפול.

בשלב זה, נבנה הקשר הטיפולי ומבוסס האמון בו.

המטפלת תארה סימפטומיים פוסט טראומטיים ורגרסיביים של המתלוננת, בהם קשיי שינה, התקפי חרדה, עוררות וחודרנות וכי ניכרת פגיעה משמעותית בהתנהלותה ובתפקודה היומיומי. עוד הדגישה כי להערכתה שחרורו של המשיב ממעצר עלול להחריף סימפטומים אלה ולהביא לרגרסיה נוספת במצבה.

 

בכל הנוגע להערכת הסיכון של המשיב- צוין כי המשיב מואשם בביצוע עבירות מין מתמשכות בבתה של אשתו במהלך השנתיים האחרונות בהיותה בגילאי 10-12, כשמדובר בריבוי עבירות ובתדירות גבוהה במרחב הביתי באופן שיכול ללמד על דחפים מיניים מוגברים וקושי בשליטה בהם. עוד נלקח בחשבון מאפייני הדינמיקה הזוגית הבעייתית ומאפייני אישיותו כחוסר יציבות בולטת, צרכי שליטה מוגברים המכוונים להשגת מענים לצרכיו.

 

העדר שיתוף פעולה בשיחה עמו, תוך הפגנת נוקשות חשיבתית, קושי בהתייחסותו לבעייתיות ולאחריותו למצבו, ועמדה הגנתית וקורבנית מול אשתו והמתלוננת - כל אלו מצביעים להתרשמות השירות על רמת מסוכנות גבוהה במצבו של המשיב להישנות התנהגות מינית פוגענית וכוחנית בסביבתו המשפחתית ונוכח הדינמיקה המשפחתית- קיים סיכון משמעותי לשיבוש הליכי משפט מצדו.

 

6

אף בתסקיר המשלים חזר השירות והדגיש כי מקום בו מדובר בעבירות המתארות פגיעה בתוך המערכת המשפחתית, נדרש איסוף אינפורמציה רחב יותר בהתייחס לדינמיקה במשפחה, יחסי הכוחות, התייחסות בני המשפחה למצב, הבנתם את הסיטואציה כמו גם יכולתם להציב גבול להמשך בהתנהגות פוגענית- כשאלו מהווים פרמטרים משמעותיים בהערכת דינמיקה , הבנת גורמי הסיכון להמשך התנהגות פוגענית במשפחה, וגורמים שיכולים להפחית סיכון זה.

העמקה בתכנים אלו לצד קשייו של המשיב לבחון התנהלותו, נלקחו בחשבון על מנת לייצר תמונת מצב מלאה.

 

חלופת המעצר המוצעת בראי שירות המבחן

המשיב ביקש להשתחרר לחלופה בבית אימו ב X בפיקוחה, כמו גם בפיקוח דודו.

 

אמו, בת 58, גרושה בשלישית, עובדת כיום בניקיון בשעות גמישות, ומסרה כי פנויה לפקח עליו ככל שיידרש, ואחיה יסייע כאמור בפיקוח באופן נקודתי.

 

בשיחה עמה בלטה עמדה המזדהה עם מצבו של המשיב וקושי להכיר באלמנטים בעייתיים בהתנהלותו לאורך השנים, לרבות חוסר יציבות בקשריו הזוגיים, עם ילדיו ובמסגרת תעסוקתית. ניכרת חוסר מעורבתה בחייו, וכי אינה דמות המשפיעה עליו לאורך השנים.

עוד בלט כי בדומה למשיב אף היא משליכה את הבעייתיות במצבו על אשתו, ללא הסבר ברור לכך, ומבלי שמסוגלת לבחון את האפשרות כי קיימת בעיה במצבו של המשיב.

השירות התרשם כי האם אינה מהווה גורם סמכות עבור המשיב וכי היא אינה מכירה בגורמי סיכון במצבו ואינה רואה צורך בהגבלות עליו, אף אם ברמה המילולית מביעה הבנה לצורך זה, וכי נוכח ההזדהות עמו אף תתקשה לדווח במידה ויפר את תנאיו.

מקום המעצר המוצע הינו כאמור בביתה של האם, שלטענתה יש לה חדר פנוי למשיב ונערכה לשהותו הממושכת בביתה.

 

דודו של המשיב, כבן 52, אחי אמו, עובד כאב בית בישיבה. בשיחה עמו עלה כי לאורך שנים רבות לא נפגש עם המשיב ולא היה מעורב בחייו. תופס את המשיב כמי שהבעייתיות במצבו נובעת מהקשר הבעייתי שניהל עם אשתו. ניכר כי גם הוא מתקשה להכיר באפשרות לפגיעה מצד המשיב המתוארת בכתב האישום. ההערכה היא כי אינו מהווה גורם מעורב ומשפיע בחייו של המשיב, ואף הוא יתקשה לזהות גורמי סיכון במצבו.

7

 

הערכת השירות היא כי האיזוק, מעבר להרתעה בדיעבד על יציאה מגבולות המעצר, לא יתן מענה לסיכון הן לגבי שיבוש הליכים והן לפגיעה במתלוננת. במצב זה, בו לא התרשם השירות מהמפקחים שהוצעו כמתאימים לפקח עליו - מעריך השירות כי אף הם לא יוכלו לסייע לשמור על תנאי המעצר ולהפחית משמעותיתי את הסיכון הנשקף מהמשיב.

 

נוכח ההערכה את מאפייני הסיכון במצבו של המשיב, חוסר היציבות הבולטת בהתנהלותו, דחפים מוגברים וקושי בשליטה ובוויסות עליהם, צרכי שליטה גבוהים, לצד עמדה המשליכה קשיים במצבו על אשתו -יתקשה לפי ההערכה להיענות לגבולות נוקשים וברורים לאורך זמן.

 

לאור ההתרשמות מסיכון במצבו של המשיב וכי החלופה המוצעת אינה נותנת מענה לסיכון זה, ונוכח ההערכה כי המשך מעצרו באיזוק, אף הוא לא יפחית את הסיכון במצבו- אין השירות בא בהמלצה בעניינו.

 

 

5.         מטיעוני המבקשת עולה כי שירות המבחן שוחח גם עם הגורמים הטיפוליים באגודת אל"י, אמה של המתלוננת, וישנה התרשמות מהמשיב עצמו.

המשיב הואשם בעבירות מין חמורות במספר הזדמנויות במתלוננת שהיתה בגילאי 10-12. בתסקיר שנערך לאחר שיחה עם המשיב והמפקחים המוצעים צוין כי המשיב מקובע בעמדתו כקרבן, ואינו פנוי לבחון אותה ואת האחריות למצבו.

מתסקיר נוסף עולה כי המתלוננת ואמה השתלבו בטיפול במסגרת אגודת אל"י. האם תיארה התנהגות שתלטנית אובסיסית מצד המשיב ביחס למתלוננת והתנהלות מינית בעייתית מצדו אף כלפיה, שהסלימה עם הזמן.

 

בשיחה עם המטפלת באגודה עלה כי עלו סימפטומים פוסט טראומטתיים ורגרסיביים של המתלוננת, ובהם התקפי חרדה בנוסף לפגיעה משמעותית בתפקודה היומיומי של המתלוננת. המטפלת העריכה כי תופעות אלו עלולות להחריף עם שחרור המשיב.

לבסוף, העריך שירות המבחן את מסוכנות המשיב כגבוהה להישנות התנהגות מינית פוגענית וכוחנית בסביבתו המשפחתית, וכי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכים מצידו.

 

8

אשר לחלופה המוצעת בפיקוח דודו ואמו של המשיב - שירות המבחן התרשם כי המפקחים אינם מעורבים בחייו, לא יהא בידם לסייע לו, והעריך כי איזוק אלקטרוני לא יתן מענה לסיכון לפגיעה במתלוננת ומשיבוש הליכי משפט, כשבנוסף- מאפייני המשיב יקשו עליו להענות לגבולות לאורך זמן.

הטענה לפיה התסקיר מוטעה מכיון שנסמך רק על נתונים שהתקבלו מאם המתלוננת- אינה נכונה . מהתסקירים עולה ששירות המבחן שיקלל את כל הפרמטרים, כאשר הוא נסמך על טיב המעשים, הדינימיקה הזוגית, העדר שיתוף פעולה מצד המשיב, הפגנת נוקשות חשיבתית מצידו, ועמדתו כקרבן.

בנוסף, השירות הבהיר בתסקיר מעצר משלים כי בעבירות בתוך המשפחה נדרשת העמקה בדינמיקה המשפחתית וביחסי הכוחות כדי להבין את גורמי הסיכון.

מדובר בעבירות חמורות וברמת סיכון גבוהה, ויש חשש לשיבוש ממשי לשיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב, כפי שעולה מטיב העבירות והקרבה המשפחתית בין המשיב למתלוננת.

בבש"פ 2819/15, נקבע כי במקרים מעין אלה יש חשש שהמשיב יצור קשר עם בני המשפחה כדי להשפיע על תוכן עדותם.

החשש גם עולה מהעובדה כי למשיב מיוחסת עבירות איומים - כשאיים על המתלוננת לבל תספר אודות המעשים.

הערכת הסיכון נובעת גם מהיעדר שיתוף הפעולה של המשיב בשיחה עם שירות המבחן.

לא רק שהשירות אינו ממליץ על המפקחים המוצעים, אלא מציין מפורשות כי גם פיקוח אלקטרוני לא יסייע ולא יתן מענה לסיכון הנשקף מן המשיב, שלדידו אף יתקשה להיענות לאורך זמן לגבולות נוקשים וברורים.

 

לאור כל אלה, לא קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו על מנת להורות על מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני, כאשר סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה רק במקרים חריגים ומטעמים כבדי משקל.

אין בכוחה של החלופה שהוצעה לאיין את המסוכנות מהמשיב, יש לתת מקום לחשש המתלוננת, ואין מקום לשחרור המשיב לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני.

לאור האמור, יש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים.

 

            מטיעוני ב"כ המשיב עולה כי חרף האמור בתסקיר, על בית המשפט לשמוע את המפקחים ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר.

אמנם התסקיר לא חיובי, אך יש בו מצד אחד את משפחתה האקטיבית של המתלוננת ומצד שני המשיב שכופר במיוחס לו.

9

אחרי שפגש במשיב, השירות לא כתב דבר על כך שעלול לשבש הליכי משפט, ושאין חלופה שיכולה לאיין את מסוכנותו, אלא רק שהוא מבוצר בעמדה קורבנית מול אשתו.

רק לאחר הפגישה עם אם המתלוננת- שעשתה הכל כדי לשכנע את שירות המבחן שלא לשחרר את המשיב לחלופה, כתב עליו השירות דברים חמורים פי כמה וכמה.

 

מוצעת חלופת מעצר מאוד מרוחקת והרמטית ב X, מעל 100 קילומטר מהמתלוננות.

 

כמו כן, מדובר בעדויות שהוקלטו על ידי חוקרת ילדים, והמשיב לא יכול לשבש הליכי משפט.

המלצת שירות המבחן מוטעית ומקורה בנתונים שנמסרו על ידי אם המתלוננת, וזה טעם מיוחד לסטות ממנה ולהורות על חלופת מעצר באיזוק, למרות שהסיפא של התסקירים לא ממליצה על שחרור המשיב לחלופה.

 

ההתפתחות השלילית שהביאה להמלצה שלילית על ידי שירות מבחן נעוצה בפגישה שהתקיימה בין אם המתלוננת לבית קצינת המבחן.

בתסקיר הראשון המבוסס על פגישה עם המשיב והמפקחים מוצעים, אמו ודודו, קצינת המבחן טוענת כי לא ניתן להעריך בשלב זה את התאמת הפיקוח, והתסקיר לא פוסל קטגורית את המשיב ולא את המפקחים.

בחלוף שבוע ימים מוגש תסקיר נוסף המבוסס על שיחה עם אם המתלוננת. לא יכול להיות שהכפירה של המשיב בהקשר זה תעמוד לו לרועץ.

תסקיר זה מעלה דינמיקה משפחתית - העוסקת במשפחה הגרעינית של המשיב, רעייתו ובנותיהם , למרות שזה לא רלוונטי, כי מבוקש לשחרר לחלופה מרוחקת, וללא קשר עם בני המשפחה.

באשר לרמת הסיכון - מצוין בתסקיר כי מעצר באיזוק אלקטרוני לא יתן מענה לחשש לשיבוש, כשבפועל אין אינדיקציה לשיבוש, והמתלוננת לא תעיד כלל אלא חוקרת הילדים.

 

לאורך כל התסקיר מדובר במסוכנות ספציפית בבית המשיב ולא לכולי עלמא.

 

טרם מעצרו התגוררו בביתו עוד שתי קטינות וכתב האישום לא מייחס לו מסוכנות כלפיהן.

 

10

בנוסף, יש פער בין סיפא התסקיר, שלא ממליץ, ובין מה שנאמר בתסקיר פיסקה אחת לפני - שם מצוין כי המשיב יתקשה לאורך זמן להענות לגבולות ברורים- וזה מונח נרחב ביותר.

 

דודו של המשיב, המוצע כמפקח, מהווה עבורו מעין מורה רוחני, קשור אליו, וסר למרותו.

 

שירות המבחן לא פסל קטגורית את המפקחים, אבל פוסל את אמו של המשיב שכן היא תתקשה לדווח על בנה. גם לכך יש פתרון של איזוק אלקטרוני וערבויות שיחולטו לה במידה ולא תדווח, ובימ"ש אף יכול להתרשם ישירות מהמפקחים.

 

התקבלה חוות דעת היתכנות לאיזוק, ויש מסמך מבזק על קו נקי.

 

נותר להתייחס לטעמים המיוחדים המצדיקים פיקוח אלקטרוני - והראשון לכך- שאי המלצת שירות המבחן לשחרור נעוצה בין היתר בחשש לשיבוש הליכי משפט באם ישוחרר -כשלאחר הגשת כתב אישום החשש לא יכול להיות בעוצמה גבוהה, בין היתר כי בתיק צפויה להעיד חוקרת ילדים, כאשר בנוסף חלופת המעצר מצויה בקריות והמתלוננת מתגוררת בעיר X, הדרך היחידה לכאורה שבה יכול המשיב לשבש הליכי משפט היא באמצעות הטלפון, והוא יכול לעשות זאת גם מבית הסוהר, אם חפץ בכך. המשיב עצור 8 חודשים ולא עשה כן, ולכן זה חשש ערטילאי וביסוד חוות דעת של שירות המבחן.

 

התיק קבוע להוכחות וקודם לכן לדיון בטענות זוטא ליום 20.3.17.

 

הטעם השני נעוץ במשפחתה של המתלוננת כשההתרשמות של השירות מבעיה בדינמיקה המשפחתית -נמסרו על ידי אמא של המתלוננת ועל ידי גורם טיפולי שמטפל במתלוננת באופן פרטי.

 

מדובר במסוכנות סטטוטורית אבל היא ספציפית לקטינה המתלוננת, והחלופה המוצעת היא ללא הימצאות קטינים או קטינות.

 

לאור האמור, יש להורות על מעצר המשיב בחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

6.         דיון והחלטה

 

11

לאחר שנדרשתי למכלול הטיעונים והשיקולים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מהותרת המשיב במעצר עד תום ההליכים נגדו.

 

השתכנעתי כי השירות ערך בחינה מקיפה ויסודית בעניינו של המשיב, ולא בכדי בחינה זו מתועדת ב- 3 תסקירים, כנ"ל.

 

נסיבות ביצוע העבירות לכאורה הינן חמורות מאין כמוהן, וקצרה היריעה מלהרחיב אודות חומרתן הזועקת לשמיים.

המשיב ביצע את העבירות בהזדמנויות רבות, בשעות הלילה, עת אימה של הקטינה ישנה בבית, כל זאת בקטינה כבת 10-12 בלבד, ותוך איומים חוזרים ונשנים לבל תספר אודות מעשיו - פן יבולע לה.

 

חומרת העבירות המיוחסות למשיב כנ"ל, והתסקירים השליליים מאוד בעניינו, המעלים דפוסים התנהגותיים בעייתיים ומסוכנות גבוהה מצדו, מקימים עילת מסוכנות ברורה ומפורשת כלפי המתלוננת, כלפי קטינות אחרות ובכלל זה בנותיו, ועילה בגין חשש לשיבוש הליכי משפט בהתאם לסעיפים 21(א)(1)(א) ו-21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996.

 

הגם שחומר החקירה אינו מצוי בידי בימ"ש הרי שנטען ע"י ב"כ המבקשת, באופן שלא נסתר ע"י ב"כ המשיב, כי באחת מחקירותיו מגדיל המשיב לעשות ומטיל את האשמה לפתחה של הקטינה, עת טוען כי הקטינה(!) פיתתה אותו, רצתה בו וביקשה כי יבצע את המעשים נשואי כתב האישום, ואף נהנתה מהם - באופן שוודאי מגביר את מסוכנותו של המשיב בכל קנה מידה, וסותר עמדתו שבאה לידי ביטוי בתסקירים.

 

דברים אלה רק מקבלים משנה תוקף מקום בו השירות פוסל מכל וכל את החלופה המוצעת בעניינו של המשיב, כמו גם המפקחים בעניינו.

 

ריחוקה של החלופה מרחק רב ממקום מגורי המתלוננת- אינה חזות הכל, ולא די בכך כדי להורות על שחרורו/מעצר בפקא"ל, שעה שהמפקחים אינם מתאימים לתפקיד הפיקוח כמפורט לעיל וכי הגבלת התנועה ע"י האיזוק - אינה מונעת סיכון ליצירת קשר עם המתלוננת, או עם מי מבני המשפחה, ואת ההתדרדרות הצפויה במצבה הנפשי, ככל שישוחרר.

 

12

ההלכה פסוקה היא כי בית המשפט אינו מחויב באימוץ המלצותיו של שירות המבחן, עם זאת על מנת לסטות מהמלצותיו השליליות - נדרשים טעמים כבדי משקל.

 

כך, בבש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אילן אשד (פורסם בנבו, 18.04.2007) נקבע (בנוגע לעבירות מין שבוצעו בבגירות בנסיבות שונות) -

 

"... בתסקירים אלה עמד שירות המבחן על רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מן המשיב, על החשש הקיים להישנות העבירות, ועל אי התאמתה של חלופת המעצר המוצעת. שירות המבחן מציין כי האם והאח אינם מסוגלים לשמש כמפקחים יעילים נוכח רמת הסיכון הגבוהה אותה הוא מסיק - בין היתר - גם ממצבו הנפשי של המשיב ומבהיר, כי גם באיזוק אלקטרוני אין כדי למנוע את הסיכון ... בית-המשפט אינו כבול אמנם להמלצותיו של שירות המבחן, אולם כפי שנפסק, ככלל נדרשים נימוקים מבוססים וכבדי משקל על מנת לסטות מהמלצה שלילית הניתנת מטעמו של האחרון ... טעמים כאלה אינם קיימים בענייננו. ההיפך הוא הנכון. המעשים המיוחסים למשיב, היקפם ותחכומם, מבססים את הערכת המסוכנות עליה מצביע שירות המבחן. יש ממש בטענתה של המדינה כי קיים חשש שאף בהיותו נתון במעצר בית יחזור המשיב לסורו וכידוע, קיומו של חשש מעין זה מהווה עילה לשלילת חלופת מעצר..."

 

 

כך, בבש"פ 3201/10 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו, 06.05.2010) נקבע לעניין זה-

"כבר נפסק, כי סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תעשה באופן חריג, ומקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל"

 

במ"ת (חי') 179-11-10 מדינת ישראל נ' אחמד יאסין (פורסם בנבו, מיום 21.2.11) קבע בית המשפט המחוזי-

"אמנם, נקבע בפסיקה כי ישנו צורך בטעמים מיוחדים לסטייה מהמלצת מבחן שלילית. כידוע, עורכי התסקיר, הינם אנשי מקצוע מיומנים שלהם ממומחיות בבחינת התנהגותו של הנאשם המובא בפניהם, סביבתו, משפחתו והאינטראקציה ביניהם, וכן נקבע שככלל יש לתת לעמדתם משקל משמעותי."

 

יוער כי בעניינו של המשיב - נוכח קיומה של מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות מינית פוגענית מצדו, חשש מפני התדרדרות נוספת במצבה של המתלוננת, לצד חשש משיבוש הליכים, הרי שאף קיומה של חלופה אחרת- ולא רק את זו ששלל השירות בכל תוקף- אין בה כדי לאיין מסוכנות זו.

 

13

7.         נוכח המקובץ - אין כל טעם מיוחד או אחר המצדיק אף את מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני (הגם שהתקבלה חוו"ד היתכנות ישימה) - לא כל שכן - את שחרורו לחלופת מעצר כלשהי.

 

8.         לאור כל האמור, הריני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ז, 28/02/2017 במעמד הנוכחים.