ב"כ המבקשת: עו"ד אייל לידני

ב"כ המשיב: עו"ד אכרם חליחל

1.                  לפניי בקשה להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת"פ 30290-07-23.

2.                  נגד המשיב הוגש כתב אישום שבו הוא מואשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בצירוף סעיף 29 לחוק, וכן בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה המונחת לפניי.

כתב האישום

3.                  בכתב האישום שהוגש נגד המשיב נטען, כי ביום 27.6.23, מספר דקות עובר לשעה 19:00 או בסמוך לכך, המשיב נסע בפראות ברכבו, ל.ז. 24-685-12 בצבע אפור-זהוב, ברח' דרך חברון בירושלים, תוך שהוא מסכן את הנוסעים בכביש, וביניהם את מר מ' ע' (להלן: "המתלונן") אשר נסע באותה העת ברכבו באותו הכביש. יחד עם המשיב ובאותו רכב נסע אדם נוסף אשר זהותו אינה ידועה למבקשת (להלן: "האחר").

בשלב מסוים המשיב החל להיצמד ברכבו אל רכבו של המתלונן, והאחרון צפר למשיב בכדי שיתרחק מרכבו. בהגיעם לרמזור בכביש, המשיב העמיד את רכבו במקביל לרכבו של המתלונן והחל לצפור, אך המתלונן התעלם מצפירות רכבו של המשיב.

בהמשך למתואר, המתלונן המשיך בנסיעתו והמשיב הוסיף לנסוע בפראות בין הרכבים שהיו על הכביש כשהוא מנסה להתקרב לרכבו של המתלונן. משפנה המתלונן לכיוון שכונת בית צפאפא בירושלים בפניה הסמוכה לגבעת המטוס, המתלונן הבחין כי המשיב מסמן לו לעצור וזאת באמצעות צפירות והבהוב אורות הרכב.

המתלונן עצר את רכבו בצד הכביש והמשיב נעצר מאחוריו. משפתח המתלונן את דלת הרכב, המשיב ניגש אל רכבו של המתלונן והכה בחוזקה בראשו באמצעות מוט.

בניסיון להתגונן מהמכות, המתלונן הרים את ידיו וכן אחז באלת ברזל דקה שהייתה ברכבו והרימה מעל ראשו במטרה להגן על ראשו. המשיב הוסיף להכות את המתלונן באמצעות המוט בחוזקה לכיוון ראשו ובתוך כך פגע בעוצמה בידיו של המתלונן מספר פעמים עד כדי שבירתן. המכות שהמשיב הנחית על ראשו וידיו של המתלונן גרמו לכיפופה של אלת הברזל ולשבר בשעון שהמתלונן ענד על ידו.

בהמשך לאמור, המתלונן הצליח להדוף את המשיב לאחור באמצעות רגליו ולצאת מרכבו. בעוד האחר עומד מאחורי המתלונן, האחר החל להכות את המתלונן באמצעות מוט שהיה ברשותו, מספר פעמים בגבו ובכתפו. במהלך התקיפה המתלונן נפל על הקרקע, בעוד האחר ממשיך להכותו באמצעות המוט והכה באגרופו באפו של המתלונן.

אז, בעוד האחר מכה במתלונן, המשיב חזר לרכבו וקרא לאחר לבוא. משהבחין האחר כי הגיע למקום אדם נוסף חדל מלהכות את המתלונן, חזר לרכבו של המשיב והשניים נסעו מהמקום.

כתוצאה ממעשיהם של המשיב והאדם הנוסף, נגרמו למתלונן חתך מדמם בקרקפתו שהצריך סגירה באמצעות סיכות, שבר באמה השמאלית, שבר מרוסק במסרק כף יד ימין, דימום בפניו ובאצבעות שתי ידיו, סימנים בגב, בצוואר, ברגל ימין, באף, בלחי שמאל ובחזה, וכאבים עזים בגב, וברגל ימין, וייתכן ויזדקק לניתוח לשם איחוי השברים. כמו כן, השעון שהמתלונן ענד על ידו נשבר ונפל.

ראיות לכאורה

4.                  המשיב מכחיש כל קשר לאירוע. הוא טוען כי בתיק החקירה אין ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, וגם אם יש - עוצמתן נמוכה. החלטה זו ניתנת, אפוא, בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.

5.                  שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה והגעתי לכלל מסקנה שיש בידי המבקשת ראיות לכאורה בעוצמה מספקת. להלן אפרט את עיקרי הראיות.

6.                  ראשית, בהודעה הראשונה שנגבתה מהמתלונן מספר שעות לאחר האירוע הוא מסר כי אינו מכיר את תוקפיו, ואולם הוא מסר בקשר אליהם מספר פרטים: השניים נסעו ברכב סקודה אוקטביה בצבע "אפור קצת זהב"; המתלונן מסר כי הוא חושב ש-4 הספרות האחרונות של לוחית הזיהוי של המכונית הן 5812 (המתלונן בטוח ששתי הספרות האחרונות נכונות); התוקפים הם ממוצא ערבי, כבני 29-28; התוקפים לבשו בגדים של עובדי-בניין וכלי התקיפה היו כלי עבודה בבניין; התוקף הראשון היה בגובה של 173-5 ס"מ, שיער ממש קצר, זקן קצת חום; המתלונן מסר, כי לאחר שהשניים סיימו לתקוף אותו הם נכנסו למכונית ונסעו לבית צפאפא.

7.                  רוב פרטי הזיהוי שהמתלונן מסר תואמים את המשיב: הוא תושב בית צפאפא; כבן 27; עובד בעבודות בניין; והעיקר: הוא בעלים של מכונית סקודה אוקטביה בצבע אפור שמספר לוחית הזיהוי שלה הוא: 2468512. 4 הספרות האחרונות של מכוניתו של המשיב דומות מאד לספרות שמסר המתלונן, בשיכול ספרות: 8512 במקום 5812 (כפי שמסר המתלונן). יש לציין, כי מדו"ח שנרשם על ידי שוטר שהגיע למקום, עידן בבלי, עולה לכאורה, כי המתלונן מסר לו שהאנשים שתקפו אותו נסעו "ברכב סקודה, קפה מטאלי, 2013, מספר 02468512". היינו, על פי דו"ח זה, בסמוך לאחר האירוע המתלונן מסר לשוטר את מספר לוחית הזיהוי הנכון של מכונית המשיב (ללא הספרה 0).

8.                  שנית, עובר אורח שהגיע למקום, מר אביחי מועלם, שראה את חלקו האחרון של האירוע והזעיק את המשטרה, אמר כי התוקפים נסעו במכונית מסוג "סקודה בצבע שמפניה".

9.                  שלישית, בתמונות שהופקו מהמערכת המשטרתית "עין הנץ" המתעדות את אזור האירוע בסמוך לפני התרחשותו, ניתן לראות את מכוניתו של המשיב, שבה יושבים שני נוסעים, כשהיא נוסעת מאחורי מכוניתו של המתלונן. זיהוי המכונית, הרשומה על שמו של המשיב, הוא זיהוי ודאי. המשיב מסר בהודעתו שהוא האדם היחיד המשתמש במכונית, והמשיב אישר בהודעותיו במשטרה כי הוא אכן נסע באותו מקום באותו זמן, אך הרחיק עצמו מכל קשר לאירוע. לא למותר לציין, כי אף שרואים בתמונה שבמכונית יש שני אנשים, המשיב טען בתחילה שהוא נסע לבד.

10.              רביעית, במהלך עימות שנערך בין המתלונן לבין המשיב, המתלונן זיהה את המשיב כאדם הראשון שתקף אותו. אכן, לפני שהעימות נערך המתלונן החזיק בתמונה של המשיב מהפייסבוק, וזאת בעקבות בירורים פרטיים שהמתלונן ערך בדבר זהות תוקפיו. ואולם, המתלונן אמר במהלך העימות שהוא מזהה את המשיב בוודאות. יש לציין, כי בין המתלונן לבין אחד מאחיו של המשיב, עומר, נערך עימות בשל החשד שהאח, עומר, היה התוקף השני. המתלונן אמר בעימות, כי עומר אינו התוקף השני. הוא אמר: "אני בן אדם ישר אני לא יפיל סתם על בן אדם זה לא הוא שתקף אותי". כאשר המתלונן נשאל האם יתכן שהוא טעה בזיהוי המשיב, הוא השיב בשלילה.

11.              סוף דבר: החומר הראייתי שהוצג לעיל מבסס את טענת המבקשת כי יש בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת העבירות שאותן היה מייחסת למשיב. ב"כ המשיב הודיע, כי ככל שבית המשפט יקבע שקיימות ראיות לכאורה, מוסכם עליו שקיימת עילת מסוכנות. עם זאת הוא טען, שקיימות חלופות ראויות. אשמע עתה טיעונים בשאלה זו, ובכלל זה בדבר הצורך להזמין תסקיר מעצר.

ניתנה היום, ז' אב תשפ"ג, 25 יולי 2023, במעמד הצדדים.