1

החלטה

בהחלטתי מאתמול (16.12.2014) עמדתי בהרחבה על החשש הממשי והמוחשי להימלטות המשיב מן הדין, וסברתי כי האיזון הנכון בין הרצון שלא לפגוע בחירותו של המשיב, לבין הצורך בהבטחת התייצבותו, הוא קביעת ערובות כספיות כפי שנקבעו באותה החלטה.

נטען כי המשיב אינו יכול לגייס כל סכום שהוא, ואינו יכול להפקיד כל סכום שהוא.

2

הלכה היא כי אין זה ראוי להותיר אדם במעצר בשל חסרון כיס, ואולם מנגד יש להיזהר מפני מדרון חלקלק שסופו באיון התכליות שלשמן נועדו הערובות הכספיות.

בעניינו של המשיב דנן, מקום שהמשיב אינו יכול להפקיד כל סכום שהוא, מטבע הדברים לא ניתן לשחררו ללא הפקדה.

בנסיבות אלו, אני מורה על הפחתת סכום ההפקדה לסך של 6,000 ₪.

יתר תנאי השחרור שנקבעו בהחלטה מיום 16.12.2014 - יישארו בעינם.

לא יעמוד המשיב בתנאים, ייעצר עד לסיום ההליכים, או עד לעמידה בתנאי השחרור, לפי המוקדם.

ככל שהמשיב יוכל לגייס חלק מסכום ההפקדה, יוכל לעתור בבקשה מתאימה להפחתה נוספת בסכום ההפקדה.

לגבי הבקשה להקדמת הדיון בתיק העיקרי, יש להגיש בקשה בתיק העיקרי למותב הדן בו.

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ה, 17/12/2014 במעמד הנוכחים.