1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של הסעת שב"חים, הפרעת שוטר ונהיגה ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה פקע מעל שישה חודשים.

1.         על פי העובדות, בתאריך 10.09.2017 סמוך לשעה 16.30 נתפס המשיב כשהוא מסיע , הסיע הנאשם ברכב מסוג טויוטה מס' רישוי70-087-66 (להלן: "הרכב"), בשטח ישראל, ליד קו הגבול בין ישראל לרשות הפלסטינית לבין צומת להב כביש 352 את השב"חים כמפורט בכתב האישום שהינם תושבי האזור.

באותו מעמד, משהבחין המשיב בשוטרים אשר נסעו לעברו ברכב משטרה, שינה את מסלול נסיעתו, פנה ימינה לכיוון שומריה מערב וירד לציר עפר לכיוון דרוס. בתוך כך, בוצעה חסימה של נתיב נסיעת המשיב באמצעות דוקרנים, ובהגיעו למחסום, התעלם המשיב מסימון שסימנו לו שוטרים לעצור את הרכב, עלה במהירות עם הרכב על הדוקרנים והמשיך בנסיעה כאשר גלגלי הרכב ללא אוויר.

במהלך מרדף שערכו השוטרים אחר המשיב, כרזו השוטרים לו באמצעות מערכת הכריזה לעצור את הרכב אולם המשיב לא שעה קריאות השוטרים והמשיך בנסיעה. משחסמו השוטרים את רכבו באמצעות רכב משטרה, התנגש המשיב עם הרכב ברכב המשטרה ונעצר.

2

עוד מתואר כי המשיב נהג ברכב, כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע ביום 25/07/2016 וחלפה מעל לחצי שנה מיום פקיעת מועד תוקף רישיון הנהיגה.

2.         נוכח טענת ב"כ המשיב לכרסום בראיות חזרה ב"כ המבקשת על האמור בבקשה והרחיבה במהלך הדיון בתשתית הראייתית.

ציינה, כי בפעילות נגד מסיעים בכניסה ליד יתיר, בציר 358, הבחינו שוטרים ברכב לו והורו לנהג לעצור בצד. הנהג הוא המשיב, זיהה כי מדובר בשוטרים החל להימלט מהמקום כשהוא מסכן את השוטרים, ולפיכך נפרסה רשת דוקרנים על מנת לעצור את המשך הימלטותו של המשיב. הפנתה לדוח הפעולה של השוטרים עמית פחימה והשוטר רוני חברו אשר מפרטים את השתלשלות האירוע , הפנתה לתמונות הרכב שגלגליו התפנצ'רו נוכח פריצת המשיב את המחסום, וכן הפנתה להודעות השב"חים אשר נטען מחזקות את הודעות השוטרים בכל הנוגע לנהיגתו של המשיב את הרכב.

אשר לעילת המעצר טענה למסוכנות המשיב אשר לא רק שהסיע מספר שבחים, הוא עשה כן ללא רישיון נהיגה תקף, לא נשמע להוראות השוטרים וניסה להימלט והכל זמן שהוא הורשע באותן עבירות והוא ממתין לטיעונים לעונש בהליך אחר שמתנהל נגדו, ואם לא די בכך, עשה כן שעה שמאסר מותנה מרחף מעל ראשו. מכאן חזרה ועתרה למעצרו עד תום ההליכים תוך שחזרה והדגישה בהוראת חוק הכניסה לישראל והמדיניות המחמירה במסיעי ומעסיקי שבחים.

3. ב"כ המשיב טענה בפתח דבריה בכל הנוגע לכרסום בראיות לביצוע עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו. בהקשר זה לכך כי השוטרים נוהגים באופן שיטתי להניח דוקרנים על מנת לעצור רכבים חשודים ומבלי שאותו רכב חשוד התבקש כלל לעצור. הפנתה למקרה שלטענתה דומה ושהתנהל בפני כב' השופט דניאל בן טולילה אשר נטען דומה למקרה כאן, בו אין כל ראיה לכך שהמשיב התבקש על ידי השוטרים לעצור קודם לפריסת הדוקרנים, כשלטענתה המשיב עצר ברגע שאמרו לו לעצור, והפנתה לעדויות השוטרים יבגני ורמי מהם עולה כי המשיב ניסה להאט את נסיעת הרכב אולם הדבר לא עלה בידו.

בהמשך הוסיפה בעניין זה וטענה לקיומו של נוהל מחסום וכי השוטר לא פעל על פי הנוהל, שכן כלל לא הוצב מחסום אלא רק הונחו דוקרנים, ומעדויות השוטרים ניתן ללמוד כי באין כל הוראה למשיב לעצור את הרכב הוא לא הספיק לבלום נוכח הדוקרנים, מכאן שכל כל מקום לטענה בדבר הפרעה לשוטר או ניסיון להימלט

3

אשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לא בתוקף- ציינה בפה מלא "אני מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה".

אשר לעבירה של הסעת שב"ח טענה לכרסום הנובע מכך שאף אחד מהשב"חים לא זיהה את המשיב, ובנוסף, אחד מהם טען שהנהג לבש חולצה לבנה, ואילו המשיב לבש חולצה שחורה, ושב"ח אחר אומר מסר כי שם הנהג היה איאד, וכל זאת כששב"ח נוסף שהיה ברכב ואשר אין לגביו פרטים, שוחרר.

דיון נוסף נקבע למתן החלטה, ובתוך כך הגישה ב"כ המשיב בקשה להבהרה ותיקון פרוטוקול בגדרה העלתה טענות לפיהן לא כל דבריה נרשמו לפרוטוקול ומשכך יוצא כי בדבריה סתירות. עיינתי בדברים שהוסיפה בכתוב אולם לא מצאתי להורות על תיקון הפרוטוקול שכן זו לא מביאה מציטוטים שנשמטו אלא שלטענתה אמרה ואולם אין כל דרך להוכיח כי אכן אמרה את הדברים. כאן המקום לציין כי דברי ב"כ המשיב נרשמו כפי שאמרה אותם, כשלצורך כך הרחיבה בדבריה כפי שניתן להתרשם מהפרוטוקול.

יחד עם האמור, והגם שקיימות סתירות בדברי ב"כ המשיב, התשתית הראייתית תבחן בהקשר לכל עבירה המיוחסת למשיב ובהתייחס למכלול טענותיה ביחס לאותה עבירה ובכלל.

4.         עיינתי בתיק החקירה ונחה דעתי כי התשתית הראייתית אותה הניחה המאשימה לעבירות המיוחסות למשיב - אינה מכורסמת כלל אלא זו מבוססת היטב והרבה מעבר לנדרש בהליך זה.

5. כעולה מדוחות הפעולה של השוטרים יבגני ועמית פחימה, במהלך פעילות נגד מסיעי שבחים, התקבלו מספר דיווחים על מעבר שב"חים באזור שומריה, שם זיהו כוחות צה"ל רכב מסוג טויוטה בצבע כסוף (להלן: הרכב ). לאחר שזוהו מס' חשודים עולים לרכב, החלה ניידת משטרה לדלוק אחר הרכב. השוטרים דיווחו כי כשנהג הרכב זיהה כי המשטרה בעקבותיו, שינה את מסלולו ופנה לכיוון ציר עפר.

מכאן ועל מנת לסקל את בריחתו של הרכב, התבקש השוטר רוני חברו להציב ערכת דוקרנים. מדו"ח הפעולה של השוטר רוני חברו עולה כי הוא הניח דוקרנים על הכביש ועם התקרב הרכב אליו סימן לרכב באמצעות ידיו לעצור הרכב אמנם האט, אולם עלה על הדוקרנים והמשיך בנסיעה מהירה עד לעצירה נוכח שגלגליו היו מפונצ'רים.

4

זיהוי המשיב - לאחר עצירת הרכב, השוטרים עמית פחימה ויבגני הגיעו לרכב. מדו"ח פעולה של השוטר עמית פחימה עולה כי הוא ביקש מהנהג לפתוח את הרכב אולם הנהג סרב תחילה ורק לאחר מספר דקות פתח את הדלת, לשאלת השוטר עמית טען כי אין ברשותו כל תעודה מזהה או רישיון נהיגה ומסר כי שמו "איאד". השוטר עמית, אזק את הנהג אשר לדבריו נתפס ברגע עצירת הרכב כשהוא יושב בכיסא הנהג ועודנו חגור.

מדו"ח פעולה של השוטר רוני חברו עולה כי זה הגיע למקום סמוך לעצירת הרכב והוא סייע לשוטר עמית לאזוק את נהג הרכב לאחר שבקשו ממנו לצאת מהרכב והושיבו אותו על הרצפה מחוץ לרכב.

מהודעת השוטר יבגני עולה כי למעט הנהג, יושבי הרכב הנם נוסעים תושבי האזור שאין בידם אישורי כניסה ושהייה בישראל. עוד עולה מהודעת השוטר יבגני כי לאחר שהרכב נעצר, נותרו כל השב"חים ברכב ורק את נהג הרכב אזקו והוציאו מחוץ לרכב , ומהצילומים אליהם הפנה מתועד המשיב אזוק מחוץ לרכב סמוך לצד כיסא הנהג.

יוצא אם כן כי טענת ב"כ המשיב לספק בזיהוי לא רק שאין בה ממש אלא טענת סרק היא. אם לא די בהודעות השוטרים ביחס לתפיסתו של המשיב בתוך הרכב מיד לאחר עצירתו מבדיקת בעלות על הרכב עולה כי הרכב מסוג טויוטה מ.ר 70-087-66 בו נתפסו הנהג והשב"חים הוא בבעלות אחותו של המשיב גב' רינה אלהוזייל.

זאת ועוד, כל השבחים שנחקרו מסרו בהודעתם כי האדם שנתפס על ידי השוטרים והובא לחקירה הוא זה שנהג ברכב, ראו עדותו של הנדאוי רביע אשר נשאל ע"י החוקר "איפה הנהג כרגע?" השיב "נתפס" ש' 29 וכן לעדותו של ראגב עלאונה אשר נשאל ע"י החוקר "מזה הנהג הזה, מי זה ?" וזה השיב "זה כאן שנתפסנו איתו" (ש' 34). מכאן שגם בטענת ב"כ המשיב בדבר אותו אחד שנתפס עמם ושוחרר, אין ממש. בהקשר זה אוסיף לציין כי אחד השבחים טען כי שמו של הנהג הוא אייד, אותו שם שמסר המשיב עצמו לשוטר עמית ונראה כי מדובר במי שמציג עצמו, מטבע הדברים, בפני נוסעיו כאייד על מנת לטשטש מזהותו.

6. אשר לטענת הכרסום בעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, מדו"ח פעולה של השוטר עמית פחימה הוא מוסר " לציין כי לכל אורך המעקב אחר הרכב סימנתי לרכב לעצור ע"ח כריזה בניידת מג"ב כאשר אני כרז לנהג הרכב החשוד " טויוטה קורולה בצבע כסף תעצור בצד" הרכב לא נענה והמשיך בנסיעה מהירה כאשר הגיע לכביש 352 פנה הרכב שמאלה לצומת להב .. הרכב התנגש בניידת בצידה השמאלי אחורי ונעצר".

מדו"ח פעולה של השוטר רוני חברו עולה כי קיבל דיווח מהשוטר יבגני בדבר רכב הטויוטה המגיע לכיוונו ורק אז מתבצעת חסימה בדמות הנחת דוקרנים, כשקודם לכן השוטר מזהה את הרכב החשוד מסמן לו עם הידיים לעצור, נהג הרכב מזהה את הסימון מאט את הרכב אולם לאחר שעבר את הדוקרנים החל בנסיעה מהירה מהמקום.

5

מחקירתם של השב"חים עולה תמונה לפיה הנהג התבקש לעצור את הרכב עוד קודם להגעתם למחסום בדמות השוטר ירון שלומיאן והדוקרנים אולם המשיב סרב לעצרו. בחקירתו של הנדאוי רביע, הוא נשאל ע"י החוקר מה קרה לאחר שעלה לרכב, השיב "המשטרה ניסתה לעצור אותו, וביקשתי ממנו שיעצור ולא הסכים והרכב התפוצצו לו הגלילים והרכב נעצר." כשבהמשך תיאר את רכב המשטרה שדלק אחריהם כשהוא עם אורות וכי הם שמעו בברור את הוראות המשטרה לעצור (עמ' 3, ש' 43)

בחקירתו של השבח עבד אללה פארס, בהקשר זה השיב "דיברו ברמקול ורואים שזה רכב של המשטרה" מסר כי כתוב על הרכב והוא אף זיהה לבוש של שוטרים" (עמ' 3, ש' 55).

בחקירתו ראגב אלונה, הוא מסר "המשטרה רדפה, והנהג נהג במהירות גבוהה, ביקשנו שיעצור לא רוצים למות, אחד השוטרים שם דוקרנים והגלגלים התפוצצו והנהג המשיך בנסיעה.". בכל הנוגע לזיהוי הרכב המשטרתי ציין "יש מעל לרכב שלהם אורות, וגם האזעקה הייתה מופעלת." לשאלת חוקר "האם הנהג שנסעת איתו ידע שזה משטרה?" השיב "כן, והוא אמר לנו שהמשטרה מאחורינו" עמ' 3, שורה 48) כמו אמג'ד עלואנה מסר "אמרו לנו בכריזה תעצור, תעצור ואז זיהנו את הפנס על הגג של המשטרה" (עמ' 2, ש' 20).

מדברי מרבית השבחים עולה כי המשיב ידע שהמשטרה בעקבותיו וכי הוא התבקש לעצור עוד קודם להגעתו למקום בו הונחו הדוקרנים, אולם זה לא התכוון לעצור, אלא האט לקראת הדוקרנים כשלאחר מכן הגביר נסיעת הרכב עד לעצירתו בחסימה של ניידת משטרה ונוכח שהמהירות הרכב פחתה עקב שהגלגלים היו מפונצ'רים.

העובדה כי המשיב לא הואשם בנהיגה פוחזת אינה מאיינת מהתשתית הראייתית המבססת לכל הפחות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וברף הגבוה של עבירה זו.

כאן המקום להוסיף כי העובדה כי המשיב אשר נתפס מיד לאחר עצירת הרכב כשהוא ישוב בכיסא הנהג, נעל את דלתות הרכב וסרב לפתוח לבקשת השוטרים, ורק לאחר מספר דקות בהן ניסו השוטרים לשבור את חלון הרכב באמצעות פטיש הוא נאות לפתוח את הרכב (ראו בהודעת השוטר יבגני ש' 24-26) מחזקת את הטענה לבריחתו מאת השוטרים לאורך כל המרדף, שהרי אילו באמת ובתמים הוא לא ידע כי התבקש לעצור והיה עוצר מיד לאחר הדוקרנים ולא מגביר נסיעתו כעולה מכל העדויות ויותר מכך לא היה מסרב לפתוח את הרכב אלא דווקא היה יוצא מיד וזועק נוכח אותו מחסום בלתי מוסבר בחינתו.

כאמור בפתח הדברים, ראיות לכאורה קיימות והן מבוססות היטב.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ח, 02/10/2017 במעמד הנוכחים.

6

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בהחלטה שלעיל קבעתי קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המשיב עבירות של הסעה של מספר שב"חים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה פקע מזה 12 חודשים.

כתב האישום והעבירות המיוחסות למשיב יש לומר מקלים עמו. הפרעה לשוטר בנסיבות העניין הינה נהיגה כמעט פוחזת של המשיב, אשר בניסיונו להמשיך ולהימלט מהמשטרה עלה על דוקרנים והמשיך לאחר מכן בנהיגה מהירה עד לעצירתו על ידי ניידת ותוך פגיעה בניידת. יותר מכך, מחומר החקירה עולה כי ביום 7.12.2015 נדון עניינו של המשיב בפני כב' השופט איתי ברסלר-גונן אשר גזר את דינו של המשיב בשלושה תיקים שונים. שלא כטענת ב"כ המשיב הרשעתו משנת 2015 אינה מתייחסת רק לעבירות אותן ביצע בשנת 2010, אלא גם לעבירות אותן ביצע בשנת 2015 וגם לעבירות אותן ביצע בשנת 2013. המדובר בעבירות שבמידת מה הן דומות לעבירות כאן.

בת"פ 20994-06-15 הורשע המשיב בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב לפי סעיף 338(א)(1) וכן עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

בת"פ 59158-11-10 הורשע המשיב בעבירות של הסעת שב"חים.

בת"פ 47586-12-13 הורשע המשיב בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב ועבירות לפי סעיף 499(א)(1) ו-413ב(א)+(ב) בחוק העונשין. עוד הורשע המשיב במסגרת אותו תיק בנהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח.

בתיק משנת 2015 מדובר באירוע דומה בו חסמו השוטרים את נתיב נסיעתו של המשיב, אולם הוא נסע לאחור, התחמק מהם, האיץ והחל בנסיעה מהירה, תוך שהוא מסכן את משתמשי הדרך.

7

האמור לצד העבירות המיוחסות למשיב מלמדות על מי שהוא רצידיביסט בכל הנוגע לעבירות של נהיגה פוחזת, נהיגה מסכנת, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה. מדובר במי שאינו ירא מהדין והליכים קודמים שהתנהלו בעניינו אינם מהווים גורם הרתעה עבורו.

גם העובדה כי המשיב נדון ביום 7.12.2015 ל-15 חודשי מאסר בפועל לא היה בהם כדי להרתיע את המשיב, גם לא העובדה שהוא שוחרר זמן לא רב ממאסר קודם לביצוע העבירות נשוא כתב אישום זה.

בנסיבות האמורות, קשה לתת אמון במשיב זה וקשה לראות כיצד חלופת מעצר תסכון בעניינו. מכאן ועל מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר בכל הנוגע למשיב ואפשרות שחרורו, אם בכלל, לחלופת מעצר, אני סבורה כי יש להידרש לתסקיר מעצר של שירות המבחן.

בהקשר זה אומר כי אין בטענה לחתונה הקרבה של המשיב כדי להוות נסיבה המצדיקה שחרורו של המשיב ממעצר קודם לבחינת מכלול נתוניו כפי שיובאו בפניי על ידי שירות המבחן. ממש לציבור

קובעת דיון נוסף ליום 31.10.2017 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי בצירוף כתב האישום לשירות המבחן אשר יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד מועד הדיון הנדחה.

המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.