1

זוהי בקשה להחזרת תפוס, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: סעיף 34; הפקודה). הבקשה מתייחסת למכונית מדגם פורד פוקוס, שנת ייצור 2006, מס' רשוי 6078560 (להלן: המכונית, או, התפוס). המכונית רשומה על שמה של מרים סביליה.

עובדות הרקע:

המכונית נתפסה בידי המשטרה במסגרת ובעקבות חקירתו של סמי סויסה (להלן: סויסה), כחשוד בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וקשירת קשר לבצע את העבירות האמורות. נגד סויסה ושלושה אחרים הוגש כתב אישום בגין העבירות האמורות. כתב האישום הוא תוצר של חקירה סמויה ממושכת שבמסגרתה הפעילה משטרת ישראל סוכנים משטרתיים בקרב המשיבים. במסגרת הפעילות הסמויה, נצפה סויסה נוסע במכונית בעת שהגיע למפגש עם הסוכנים, לצורך ביצוע עסקה בסם מסוכן. במכונית נהגה אשתו, שושנה סויסה.

בכוונת המשיבה לבקש את חילוט המכונית התפוסה אם יורשע העורר בדינו, וזאת, מכוח סעיף 39 לפקודה, משום שלטענתה שימשה המכונית לביצוע העבירות.

2

שושנה סויסה עותרת להחזיר את המכונית לחזקתה, כשלטענתה, רשומה המכונית על שם אמה, מרים סבילה, תושבת אשקלון, קשישה ילידת 1948, נכה וידועת חולי, הנזקקת להובלה ביום-יום, ובמיוחד לטיפולים רפואיים. בעלה הוא נהג המכונית. הוצגו מסמכים רפואיים עדכניים. לטענת המבקשת, תפיסת המכונית מכבידה על התניידותה של אמה, ופוגעת בזכות הקניין שלה.

הפרקליטות מתנגדת להחזרת המכונית, וסומכת את עמדתה על מעורבות המכונית בעסקאות בסם מסוכן, ואינטרס הציבור בחילוטה בסיום ההליך, תוך איון הפגיעה באפשרות החילוט.

לגישתי, אמורה הייתה הבקשה להיות מוגש בידי מי שהיא בעלת הזכות הקניינית, קרי: מרים סבילה. מאחר שהמשיבה לא עוררה את הטענה, אתייחס אל הבקשה כמתוקנת.

שקלתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, להלן הכרעתי.

הבקשה להחזרת המכונית התפוסה מעוררת, כבכל המקרים הדומים, את הצורך להכריע בין אינטרסים ציבוריים מוגנים, ביניהם, עקרון שלטון החוק, שבמסגרתו מתחייבת שמירה על הוראות החוק ועל הליכי משפט תקינים, וכן, הצורך למנוע עבירות, להגביל את ההנאה הכלכלית שהיא תוצר העבירות, ולנקוט בענישה ראויה, הכוללת, בין היתר, חילוטם של נכסים שהושגו בעבירה, לבין אינטרס הפרט ומניעת פגיעה בזכויותיו, לרבות, זכויותיו הקנייניות.

עם זאת, הוכרה תפיסתם של מוצגים במשפט הישראלי כאמצעי קיצוני להשגת התכלית של הוכחת התשתית הראייתית כנגד העבריין, ותכלית החילוט בעתיד, היה ויורשע הנאשם. ברי, כי המשך התפיסה שוללת מבעלי המכונית, בטרם הוכרע דינו של הנאשם, סויסה במקרה זה, את השימוש וההנאה מהמכונית למשך תקופה ארוכה.

בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל פי עקרון המידתיות המקובל, וכן, מאחר שמדובר בפגיעה קניינית, ולעתים - פגיעה קשה, קבע בית המשפט העליון כי יש לנקוט בתפיסת רכושו של חשוד רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית [בש"פ 7715/97 שושנה חג'ג' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נב(1) 14; בשפ 342/06 חברת לרגו לעבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל; בש"פ 6689/99 עובדיה נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 464; רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל, פ"ד נג(3), 312 בעמ' 323].

3

מאחר שלא ניעורה מחלוקת באשר לקיום מקור סמכות להמשך החזקתה של המכונית, בחנתי את עילות ומטרות התפיסה, והאם ניתן, באיזון ראוי, להשיג את מטרות התפיסה תוך פגיעה פחותה בבעלת הקניין, תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בענין זה. להתרת הסוגיה, התייחסתי לנתונים הקשורים להליך הפלילי המתנהל, מצד אחד, והעובדה שהמכונית נתפסה למטרת הבטחת אפשרות חילוטה בעתיד, וכן, הצפי להימשכות המשפט וסיומו בהרשעה. מן הצד האחר, התייחסתי לעניינו של הפרט, קרי: הפגיעה שפגעה התפיסה בזכותה הקניינית של בעלת המכונית, אשה מבוגרת וחולה, הזקוקה למכונית לצרכי יום-יום, ובמיוחד, להובלתה לטיפולים ובדיקות רפואיות.

הגעתי למסקנה שקיימת אפשרות לאזן בין האינטרסים באורח מידתי. בגדרו של האיזון שקלתי, בין היתר, את מידת הסכנה לפגיעה בתכלית התפיסה אם תשוחרר המכונית, ואת היקף הפגיעה בזכות הקניין של גב' סבילה, בכלל זה, מידת הנזקקות לה, שהיא גבוהה, וכן, שיעור הנזק שנגרם משלילת ההחזקה בטרם הסתיים ההליך הפלילי. מה גם, שחלוף הזמן משפיע על ערכה של המכונית.

אני מורה על שחרורה של המכונית - פורד פוקוס, שנת ייצור 2006, מס' רשוי 6078560 - לרשות גב' מרים סבילה, כפוף למילוי התנאים הבאים:

א. נאסרת כל דיס פוזיציה במכונית עד תטם ההליכים בעניינו של סמי שסויסה בתיק העיקרי.

ב. בעלת המכונית תדאג לרשום במשרד הרשוי שעבוד לטובת המדינה;

ג. תיערך פוליסת ביטוח לטובת המדינה עם סעיף 30 ימים.

ד. הפקדה במזומן בסך 5,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ה, 10 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.