1

 

 

 

נוכחים:

בשם המבקש עו"ד חנא בולוס

בשם המשיבה עו"ד מורן רייצ'ס

המבקש באמצעות שב"ס

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

בפני בקשה לעיון חוזר בה מבוקש להורות על שחרורו של המבקש לאחר שבהחלטתי העיקרית מיום 12.11.13 הוריתי על מעצרו של המבקש הנ"ל עד תום ההליכים נגדו.

 

בתמצית ולעניין התיק העיקרי, אציין כי כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו מעורבות כשותף פעיל בפרשת סחיטה מסועפת בה חבורה סחטה מתלוננים רבים, באמצעות החמאות חוזרות שהתגלגלו לידי חבורה תוך שימוש באמצעי סחיטה, איומים, חזיזים ועוד.

 

אקדים כי על החלטתי המקורית הוגש ערר על ידי ב"כ המבקש, כאשר זה נדחה במסגרת בש"פ 7758/13.

 

לא רואה להכביר מילים לגבי המסוכנות והחומרה כפי שפורטו בהחלטתי הנ"ל. באשר לכלל בהלכה הפסוקה, לפיו דינם של מבצעי עבירות סחיטה באיומים הוא מאסר מאחורי סורג ובריח והשחרור הוא מבחינת חריג, די שאפנה לבש"פ שצויין לעיל.

 

להוסיף, כי החלטתי המקורית גם התבססה על חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט וכך גם נטען בבקשה למעצרו עד תום ההליכים של המבקש.

2

 

למרות המכלול, נחה דעתי בנסיבות תיק זה, כי חלו שינויים המצדיקים בחינה חוזרת של שאלת המעצר עד תום ההליכים ואת עיקריהם אפרט להלן.

 

ראשית, חלוף הזמן בענייננו העומד על פרק זמן של כחצי שנה כשבפנינו עומד צעיר ללא עבר פלילי, מהווה משקל לכל הפחות מצטבר.

 

שנית, השותפים אשר על פי הנטען היו שותפים למבקש בביצוע העבירות, סיימו את העדת עדותם ועל פי מה שאני למד אמור להיגזר דינם היום.

בהתאם לאמור, עילת המעצר שעניינה חשש לשיבוש מהלכי משפט, אינה עומדת עוד.

 

באשר לטענות שהועלו באשר לשינויים דרמטיים בחומר הראיות, לא מצאתי לטענות בסיס כאשר את לעיקרי הדברים התייחסתי בהחלטתי המקורית. בנוסף אישר בפני ב"כ המבקש במסגרת הדיון היום כי הוא לא עומד על טיעון זה, וטוב שעשה כן.

 

עמדת שירות המבחן, לכאורה נותרה בעינה ולפיה היא אינה ממליצה על שחרור המבקש לחלופות המעצר שהוצעו בפניו.

בהחלטתי המקורית, דחיתי אומנם את טענת ב"כ המבקש כי עיקר היבטי המסוכנות מהם התרשם שירות המבחן מקורם בהכחשת המבקש את העבירות המיוחסות לו, וראיתי בהערכותיו במסגרת התסקיר מיום 10.11.13, התרשמות עצמאית ומקצועית של מסוכנות, ברם, עיון בתסקיר האחרון שהונח בפני מלמד לכאורה כי אכן עיקר היבטי המסוכנות מבחינת שירות המבחן מעוגנים בעמדתו של המבקש, שהינה עם כל הכבוד עמדה לגיטימית שהוא מכחיש את העבירות המיוחסות לו.

על פי האמור, לא היה מקום לזקוף לחובת המבקש את הפער לכאורה מבחינת שירות המבחן בין ההתרשמות הבלתי אמצעית של שירות המבחן מהמבקש כאדם נורמטיבי לכאורה, לבין הדמות המתחייבת מהעבירות המיוחסות לו.

 

זאת ועוד, המסקנות של שירות המבחן בתסקיר האחרון, לכל הדיעות מרוככות יותר, כאשר המסקנה להיבטי המסוכנות בעיקר מהמפורט לעיל, מסתכמת "לא נוכל לשלול את הסיכון להישנות העבירות".

 

3

שירות המבחן גם פירט את הקושי בו מצוי המבקש מהמשך מעצרו תקופה ארוכה, כאשר מפאת צנעת הפרט לא ארחיב ואפרט בעניין.

לדידי, קושי זה מלבד שהוא מהווה שיקול אפשרי לבחון אפשרות חלופה ככל שהיבטי המסוכנות מאפשרים זאת, יש בו כדי ללמד על הריסון והריכוך בהיבטי המסוכנות, מעצם חלוף הזמן ותקופת המעצר המשמעותית למבקש אותה חווה, כאדם ללא עבר פלילי.

 

בהקשר למשמורנים, וזאת ביחס לשתי האופציות חלופות המעצר שהיו בפניו, ראה במשמורנים משמורנים אחראים המנהלים אורח חיים נורמטיבי.

כאשר את מסקנתו כי לא יוכלו לשמש כמשמורנים סמכותיים כלפי המבקש ביסס בעיקר, על כך שהם למעשה לא מייחסים למבקש את העבירות המיוחסות לו, כאשר לדידי גם עמדה זו הינה עמדה לגיטימית ואין בה להביא לשלילת משמורן.

 

באשר לשותפים, נתתי דעתי לעובדה כי שותף אחד שוחרר לחלופת מעצר, כאשר גם בהנחה וחלקו בביצוע העבירות נמוך יותר, עדיין לחובתו עמדה העובדה כי חזקת החפות אינה לצידו בשונה מהמבקש דנן.

בהקשר לשותף הנוסף [סברי] המצוי במעצר עד תום ההליכים [החלטת כב' השופט ארבל מיום 24.10.13], הרי לגביו ומתוך עיון בהחלטה נוכחתי בהיבטי מסוכנות נוספים שבעניין די להפנות לעברו הפלילי הכבד המשמעותי הנ"ל דבר שלא מתקיים בענייננו.

 

בהקשר למשמורנים שנחקרו בפני, לא נעלמה מעיני העובדה כי המשמורן [אביה של ארוסת המבקש] לא מסר נתון אמת כשנשאל האם יש לו עבר פלילי, ברם, אני מתקשה לקבוע שמדובר בשקר מכוון מצידו ואני רואה לתת לו להינות מהספק בעניין. מעבר לכך נוכחתי כי מדובר באדם שנכון לקבל על עצמו את תפקיד המשמורן, ולא מצאתי סיבה לפקפק ביכולת הפיקוח שלו.

לעניין הארוסה ומבלי שהתעלמתי מתיק החקירה המתנהל נגדה - התרשמתי מצעירה סמכותית שתוכל לתפקד כמשמורנית באופן ראוי. הדברים נכונים גם ביחס לאימה.

 

הריחוק הגאוגרפי משחרור המבקש לחלופה בבית ארוסתו, מהווה גם הוא גורם ממתן, לרבות בזיקה לסוג העבירות המיוחסות למבקש, כאשר חלופה כאמור גם כוללת הרחקה מהסביבה הטבעית של המבקש.

 

4

מהמקובץ לעיל ולאחר בחינה ואיזון, נחה דעתי כי ניתן להשיג את איון המסוכנות ברמה הדרושה על דרך של שחרור המבקש לחלופת מעצר, בבית ארוסתו ביהוד, בפיקוח המשמורנים הרלוונטים לחלופה זו, תוך הוספת תנאים שיהא בהם כדי להבטיח את השגת המטרה המפורטת.

 

לסיכום ועל הצד המעשי אני מורה על שחרור המבקש בתנאים כדלקמן

 

1.         אני מורה על שחרור המבקש לחלופת מעצר בית מלא, בביתו של ____ רחוב ____

 

2.         על המבקש ישמרו לסירוגין המשמורנים כדלקמן:

__, __, __, על פי פרטיהם לעיל.

מובהר כי בכל רגע נתון משעות היממה, יהיה המבקש בפיקוח אחד מהמשמורנים שאושרו.

 

3.         מורה על פיקוח אלקטרוני בבית מעצר הבית, כאשר אישור חברת בזק יהווה תנאי לשחרור.

 

4.         מורה למבקש להפקיד הפקדה כספית בסך של 7,500 ₪ להבטחת תנאי השחרור, וכן לחתום על התחייבות עצמית בסך של 15,000 ₪.

 

5.         כל אחד מהמשמורנים שאושרו, יחתום על ערבות צד ג' בסך של 7,500 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

 

6.         מורה על הפקדת דרכונו של המבקש. על המבקש להפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט.

 

7.         משטרת ישראל יכולה לבקר בכל רגע נתון בבית מעצר הבית, לוודא שקיום תנאי השחרור מתקיימים.

 

8.         אוסר על המבקש ליצור כל קשר בין ישיר ובין עקיף עם מי מעדי התביעה, כך גם נאסר זאת על המשמורנים, כאשר באחריות ב"כ המבקש לעדכן את המבקש ואת המשמורנים באשר לרשימת עדי התביעה.

 

 

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ד, 02/04/2014 במעמד הנוכחים.

5

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

מורה על עיכוב ביצוע החלטתי לפרק זמן של 48 שעות, כפוף להצהרת ב"כ המשיבה.

מתיר את חלון היציאה לפי המפורט לעיל בתנאים שסוכמו.

 

 

 

 

 

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ד, 02/04/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

מירב