בקשת המדינה (מח"ש) להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בגין מעורבות בביצוע עבירות של סחר בתחמושת שנגנבה ממשטרת ישראל

רקע

1.      כנגד המשיב, ושניים אחרים הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) וסעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1997; ריבוי עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק וריבוי עבירות של החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) לחוק וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק, לצד בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

2.      כתב האישום אוחז בעשרה אישומים, הנאשם המרכזי הוא משיב 1, רוני עאסף (להלן: "עאסף"), חבר ילדות של המשיב ושכנו, ששירת בתקופה הרלוונטית כשוטר חובה בתחנת משטרת פתח תקווה. חלק נכבד מהאישומים מייחס לעאסף גניבת חלקי נשק ותחמושת בכמויות גדולות וסחר בהם מול גורמים שונים. למשיב 2 , שוטר ששירת עם עאסף בתחנה, מיוחסת גניבת קופסת תחמושת ומכירתה, באמצעות עאסף, בעבור 300 ₪. המשיב שלפנינו מעורב באירועי האישום הרביעי, על פי הנטען, בסוף שנת 2022 בין החודשים אוקטובר-דצמבר, סיפר עאסף למשיב כי הוא גונב תחמושת מהתחנה בה משרת ומוכר אותה. המשיב ביקש ממנו, כי בפעם הבאה שיגנוב תחמושת, יעביר אותה אליו והוא ימכור אותה עבורו.

במסגרת קשירת הקשר ביניהם, לקראת סוף שנת 2022, גנב עאסף 11 קופסאות של כדורי אקדח מחדר הציוד בתחנה. לאחר מכן פנה למשיב, ולאחר מו"מ שנוהל ביניהם בנוגע לתנאי המכירה סיכמו השניים, ביום 27.10.22, כי מחירה של קופסת תחמושת יעמוד על 400 ₪, ועל מכירת 11 הקופסאות בהנחה, בסכום של 4,000 ₪. כשהגיע עאסף לביתו והקופסאות בין כליו, העביר 3 מהן למשיב בכדי שימכור אותן, וקופסא אחת נותרה אצלו בטעות. עאסף קרא שוב למשיב וזה נטל ממנו את הקופסא הנוספת, מכר את התחמושת, והעביר לעאסף את התמורה.

במקרה נוסף, גנב עאסף מחדר קצין בתחנה, כ-90 כדורי אקדח. ביום 1.12.22 יצר קשר עם המשיב, שאמר לו שיטפל בכך והודיע לו בהמשך, שהצליח לסדר את מכירת הכדורים. כשהגיע עאסף לביתו, העביר למשיב את הכדורים וקיבל בעבורם תמורה.

במועד אחר, העביר עאסף לביתו 20 קופסאות תחמושת שגנב, ומשיב 1 מכרן, בעבור 300 ₪ לקופסא ובסכום כולל של 6,000 ₪. במועד אחר, בחודש דצמבר 2022, מכר עאסף למשיב 17 כדורי אקדח שגנב, בסכום שאינו ידוע.

3.      ביום 2.7.23 הסכים ב"כ המשיב, עו"ד יוסף פארס, לקיומן של ראיות לכאורה והמשיב הופנה, בהסכמתו, לתסקיר. בהמשך, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר וביקש להורות על שחרורו ללא תסקיר. המשיב התבסס על החלטת השחרור שניתנה בעניינו של משיב 2, ללא תסקיר, וטען לאפלייה בין השניים. בית המשפט דחה את בקשתו (החלטת כב' השופט מיכלס מיום 11.7.23). המשיב ערר על ההחלטה (בש"פ 5385/23 מיום 21.7.23, מפי כב' השופט כבוב), ובית המשפט העליון דחה את עררו. בין היתר נקבע, כי ההבחנה שנעשתה בין עניינו של משיב 2 למשיב זה מוצדקת, וכי בהיעדר תסקיר אשר יוכל ללמד על אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית, לא ניתן לקבל את הערר.

תמצית תסקיר המעצר

4.      המשיב, צעיר בן 20, חייל צה"ל. לפני כשנה נפגע בתאונת נפילה בביתו, בחלקים שונים בגופו, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו. המשיב, בן בכור למשפחה נורמטיבית, אמו סייעת בגן ילדיו, אביו נהג משאית, היחסים בתוך המשפחה קרובים וחמים. המשיב סיים 12 שנות לימוד, שירת בחיל אוויר, נשפט פעמיים על נפקדות ועריקות, לאחר שנפצע, נגרמו לו שברים באזורים שונים של גופו והוא אושפז בבית חולים לתקופות ממושכות. המשיב ללא עבר פלילי. המשיב שלל כל קשר לנסיבות מעצרו, סבור שנעצר לשווא והופתע מהאישומים המיוחסים לו. לדבריו, מצוי בקשר חברי עם עאסף אך לא היה מעורב בעבירות נשק. שירות המבחן התרשם ששרוי במצוקה, ומתקשה לגלות יכולת להתמודד עם נסיבות מעצרו. המשיב ביטא קושי להסתגל למעצר, על רקע קשייו הרפואיים. משיחה עם עו"ס בית המעצר, התנהגותו תקינה וללא אירועים חריגים.

5.      שירות המבחן התקשה להעריך במדוייק את רמת הסיכון הנשקף מהמשיב בעיקר בשל הפער בין נסיבות חייו לנסיבות מעצרו, המעידות על נגישות לנשק ולגורמים שוליים. להתרשמות שירות המבחן, מדובר בבחור צעיר שזכה במשך חייו ליחס מועדף ומפנק ממשפחתו, הוריו מספקים לו את כל צרכיו ומתקשים להציב לו גבולות. המשיב בעל סף תסכול נמוך, נוהג להתרכז בצרכיו האישיים ופועל באופן אימפולסיבי וללא מחשבה מעמיקה, ובאלו יש כדי ללמד על סיכון שנשקף ממנו. עוד בחן שירות המבחן את החלופה המוצעת, הוריו ושתי דודותיו, והתרשם מהם לחיוב. מדובר באנשים נורמטיביים, שסיפרו בפתיחות על כך שחייהם, בעיקר בשנה האחרונה, ממוקדים במשיב ובסיפוק צרכיו, וסבורים כי ככל הנראה פציעתו וחוסר היכולת לעבוד גרמו לו לחפש מקור כסף קל השגה. ההורים גילו אחריות וגישה ביקורתית. שירות המבחן העריך שמבינים את חומרת מצבו של בנם עם זאת נוכח קושי להתרשם מהמשיב עצמו, ומידת התאמת החלופה לצמצום הסיכון הנשקף ממנו, לא באו בהמלצה לשחררו.

6.      המבקשת, באמצעות ב"כ עו"ד ד. ארפי, עותרת להותיר את המשיב עצור מאחורי סורג ובריח. לדבריה, המשב, ששירת כחייל, היה מודע לכך שחברו גונב תחמושת מהמשטרה ובמקום להניא אותו מלהמשיך במעשיו, הציע לסייע לו במכירתה. עוד עמד על ריבוי המעשים, היקף התחמושת ומעורבותו בעולם הנשק. המבקשת הדגישה, כי המשיב הציע מיוזמתו למכור את התחמושת, פנה לקונים והצליח למכור את התחמושת הגנובה במהירות. עוד הפנה לכך שהמשיב מכחיש את המיוחס לו, בחקירותיו התנהל באופן מניפולטיבי וטען כי אינו זוכר דבר מאחר שהיה מעורב בתאונה, הגם שזו ארעה עובר למועדי האירועים. לטענת המבקשת, המשיב שיקר בכל חקירותיו ובמהלך העימות עם חברו משיב 1, הטיל עליו את האשמה והתחמק מלמסור גרסה. עוד הפנה ב"כ המבקשת למסוכנות המשמעותית הנובעת ממעשיו, ולמדיניות הפסיקה המורה על מעצר בתיקי נשק. לדבריו, עניינו של המשיב אינו מתאים לשחרור, התסקיר בעניינו אינו בא בהמלצה, ושירות המבחן סבור שנשקף ממנו סיכון ממשי ולא ניתן להעריך האם בכוחה של החלופה שהוצעה לאיינה כנדרש.

7.      ב"כ המשיב, ביקש להורות על שחרורו. לדבריו, שירות המבחן נתן משקל יתר להכחשת המשיב את המיוחס לו. עוד טען, כי אין ראיות המלמדות שהמשיב אכן מכר את התחמושת הגנובה, וכי חלקו אינו שונה משמעותית מחלקו של משיב 2 ששוחרר בתנאים מקלים. עוד הפנה לנסיבות חייו של המשיב, משפחתו הנורמטיבית והתרשמותו החיובית של שירות המבחן מהמפקחים המוצעים. ב"כ המשיב הפנה להחלטות שחרור בעניינם של נאשמים בעבירות דומות וחמורות יותר.

דיון והכרעה

8.      עבירות נשק מקימות חזקה מובנית של מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. סעיף 22ב(ב)(1) לחוק, הרלוונטי אף הוא לענייננו, קובע כי אין להורות על מעצר בפיקוח איזוק אלקטרוני בעבירות נשק, אלא אם שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ניתן להסתפק במעצר בתנאי איזוק.

9.      נקודת המוצא בעבירות נשק היא כי המסוכנות הנובעת מהן לא ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר. הגישה כלפי עבירות בנשק, ובפרט בעבירות של סחר בנשק, מחמירה, כשעל דרך הכלל, דינם של המעורבים בעבירות נשק להיוותר עצורים (בש"פ 6604/21 טאהא נ' מדינת ישראל, פ' 6 (13.10.21);בש"פ 6957/19 מדינת ישראל נ' ספדי, פסקה 10 (29.10.2019); בש"פ 6898/19 מדינת ישראל נ' גבאי, פסקה 12 (28.10.2019). "ההלכה היא כי עבירות הנשק מעידות על מסוכנות אינהרנטית לשלום הציבור, שאותה לא ניתן לרוב להפיג באמצעות חלופות מעצר, אלא בנסיבות חריגות. כן נקבע כי חריג זה מצטמצם אף יותר בהיקפו מקום שכתב האישום עוסק בביצוען הלכאורי של מספר עבירות בנשק, באופן שיטתי וחוזר" (בש"פ 9713/17 שקיר נ' מדינת ישראל, פ' 9, 27.12.17). ואולם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של בית המשפט לדון בכל מקרה לגופו, ולברר האם נופל בגדר המקרים המאפשרים להשיג את מטרת המעצר גם בדרך שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה.

10.  לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים והנתונים שהוצגו בפניי מצאתי לקבוע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב משמעותית אך ניתנה יהיה לאיינה במידה הנדרשת באמצעות חלופת מעצר הדוקה הכוללת מעצר בתנאי איזוק, ופיקוח המפקחים המוצעים.

11.  המשיב שבפניי מעורב בפרשה חמורה שבמרכזה עומד עאסף, שוטר שניצל את תפקידו ונגישותו לנשק, כדי לגנוב חלקי נשק ותחמושת בכמויות גדולות ולסחור בהן. המשיב, חברו הטוב ושכנו, מכר בעבורו, בארבע הזדמנויות, תחמושת, קופסאות רבות של כדורי אקדח, כשהוא מודע לכך שנגנבו מהמשטרה. המשיב הציע לעאסף מיוזמתו למכור עבורו את התחמושת, ניהל עימו מו"מ על מחיר התחמושת ומכרה לאחרים. אכן, כטענת ב"כ המשיב, אין למבקשת מידע למי נמכרה התחמושת ומתי, המשיב לא שיתף פעולה בחקירותיו ועאסף לא ידע ככל הנראה דבר על פרטי הקונים. עם זאת, המשיב קיבל תמורה עבור התחמושת, שהועברה לעאסף, ומכאן ניתן להסיק כי זו נמכרה, בהתאם למחיר שסוכם בין השניים. למשיב אמנם לא מיוחס סחר בכלי נשק או בחלקי נשק אך אין בכך כדי להקהות באופן משמעותי מחומרת המעשים, נוכח ריבויים והיקפם.

12.  חלקו של המשיב בפרשה קטן מזה של עאסף, מחולל העבירות, שהיה מעורב בעשרות מקרי גניבה וסחר. בהחלטתי מיום 10.8.23 הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים, חרף תסקיר שהמליץ על שחרורו (מ"ת 37915-06-23). מנגד, לא מצאתי ממש בטענתו של ב"כ המשיב, אשר חזר וטען לאפליה לא מוצדקת בין עניינו של משיב זה לבין משיב 2. בית המשפט העליון דחה את הטענה בהחלטתו בבש"פ 5385/22, חלקו של משיב 2, שוטר במועד ביצוע העבירות, קטן משמעותית, נסיבות מעשיו שונות, ולא ניתן לגזור מעניינו גזירה שווה.

13.  מה לו למשיב, חייל, בן למשפחה נורמטיבית, ולעיסוק בסחר בנשק? על כך התקשה שירות המבחן לספק תשובה ברורה, המשיב טען שמדובר בהאשמת שווא ושירות המבחן לא הצליח לנהל איתו שיח שיאפשר להעריך במדוייק את הסיכון הנשקף ממנו. אכן, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שאין בעובדה שהנאשם מכחיש את המיוחס לו כדי לשלול אפשרות של חלופת מעצר, וזאת על מנת שלא לחתור תחת חזקת החפות העומדת לו (בש"פ 5275/16 שעבן נ' מדינת ישראל, פ' 6 (11.7.16)). אולם התרשמות עורכת התסקיר אינה מושתתת על הכחשתו, אלא על חוסר היכולת לקבל מהשיח עימו אינדיקציות נוספות שעל בסיסן ניתן לקבוע את מידת מסוכנותו. המשיב שולל כל קשר לחברה שולית וממוקד בעיקר בצרכיו האישיים ומצבו הרפואי. אף בחקירותיו במשטרה, שהמאשימה הגישה לעיוני, נמנע המשיב מהתייחסות עניינית לנסיבות מעצרו, התקשה להשיב לשאלות החוקר, והסתתר מאחורי בעיית זיכרון שממנה סובל, לדבריו, מאז שנפגע בתאונה.

14.  בצד זאת המשיב צעיר, ללא עבר פלילי, שירות המבחן התרשם שאינו בעל דפוסים עברייניים, מצבו הפיזי ופציעותיו מקשות על תנאי מעצרו. עוד ניתן להתרשם שהמעשים חריגים בנוף חייו. בתקופה הרלוונטית, בעקבות פציעתו הקשה בתאונה, שהה בביתו בחוסר מעש, וככל הנראה התפתה לבצע את המעשים על רקע רצונו להרוויח כסף קל. לא עולה מעובדות כתב האישום שקיבל חלק מהתמורה עבור מכירת התחמושת, כשברב המקרים הועברה מלוא התמורה לידי עאסף. עוד לא נטען שהיה מעורב בסחר נוסף בנשק או בתחמושת או שפעל מול עאסף באופן אקטיבי ועודדו להמשיך לבצע את מעשיו הפסולים. כאמור, למשיב זה, בניגוד לעאסף, לא הייתה מלכתחילה נגישות לנשק ותחמושת, ואין לו כל מעורבות בעבירות הגניבה.

15.  תסקירו של המשיב אינו שלילי ושירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו לחלופה מאחר שלא הצליח להעריך במידה הנדרשת רמת הסיכון הנשקף ממנו, והתאמת חלופת המעצר להפחתת מסוכנותו. גם אם אצא מנקודת מוצא מחמירה שהמסוכנות הנשקפת מהמשיב משמעותית וגבוהה, אני סבורה שבהינתן נסיבותיו, נסיבות מעשיו וחלקו בפרשה בצירוף איכות הפיקוח האנושי ותוספת תנאי איזוק כדי להשיג כנדרש את מטרות המעצר. אינני מתעלמת מהחשש שהביע שירות המבחן כי הורי המשיב יתקשו, כפי שהיה בעבר, להציב לו גבולות, ניכר כי כיום הם מודעים היטב למצבו המשפטי של בנם, לא המעיטו מחומרת מעשיו ומבינים היטב את חובותיהם כמפקחים. חזקה על כלל המפקחים, כולם אזרחים טובים ושומרי חוק, שיקפידו על תנאיו של המשיב וימלאו כדבעי אחר הוראות בית המשפט.

16.  אשר על כן, אני מורה על העברת המשיב למעצר בתנאי איזוק בתנאים הבאים:

א.    המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא באיזוק בביתו ובפיקוח רציף ולסירוגין של הוריו ודודותיו.

ב.     המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 25,000 ₪.

ג.       כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪.

ד.     הפקדת מזומן בסך 15,000 ₪.

ה.    מוצא כנגד המשיב צו עיכוב יציאה מהארץ. דרכונו יופקד במזכירות בית המשפט תוך 48 שעות.

ו.       מאשרת יציאות לטיפול רפואי/פגישות במשרד ב"כ בליווי בכפוף לאישור המבקשת. בקשה ותגובה יוגשו ישירות למנהלת האיזוק ללא צורך בהחלטה שיפוטית.

עותק מהחלטתי יועבר למנהלת האיזוק.

ניתנה היום, כ"ט אב תשפ"ג, 16 אוגוסט 2023, במעמד הצדדים.