1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

"ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם לפרנס ולדאוג לצרכי מחייתו מלמדת אותנו כי אף שמדובר בנאשם משוחרר בחלופת מעצר, יש לנסות, במקרים הראויים, לבחון את האפשרות השתלבותו במסגרת עבודה שתבטיח לו פרנסה ותעסוקה" (ר' בש"פ 2857/06 ממן נ' מדינת ישראל).

בית המשפט העליון מוסיף בהקשר זה כי ראוי ונכון לאפשר יציאתו של אדם לעבודה גם כשהוא בחלופת מעצר ככל וניתן להשיג את תכלית חלופת המעצר שהמשיב ייצא לעבודה ותוך הבטחה כי אין ביציאתו משום סכנה לציבור או אפשרות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו.

המבקש עותר לאפשר לו לצאת לעבודה. בקשתו נדונה כיום וכחודש וחצי לאחר שחרורו ממעצר. לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, חזרתי ועיינתי בהחלטות קודמות בעניינו של המבקש לרבות ההחלטה על שחרורו לחלופת מעצר ולאחר שהבאתי בחשבון שלא מדובר בזמן ניכר בו שוהה המבקש במעצר בית מלא, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה ולאפשר יציאתו של המבקש לעבודה.

2

עיקר הטעם לאפשר למבקש לצאת לעבודה הינו בכך שבית המשפט משוכנע כי המבקש לא יסכן את הציבור ביציאתו לעבודה (ר' לעניין מסוכנות המשיב תסקיר מעצר ממנו עולה כי רמת סיכון המשיב הינה נמוכה), כשלצד זאת ברי, כי המבקש אשר עבד ופרנס את בני משפחתו סמוך לפני מעצרו נקלע למצוקה כלכלית נוכח התקופה שבה שהה במעצר מאחורי סורג ובריח ותקיפה נוספת במעצר בית מלא.

המבקש אינו עובד כשלושה חודשים לערך ובמקום בו החשש לפגיעה בציבור הוא נמוך ביותר, הדבר מצדיק להיעתר לבקשה ומשכך וכאמור אני מתירה למבקש לחזור לעבודתו כאב בית בעיריית באר שבע בבית ספר "הרצוג" בימים א', ג' ו-ה' בין השעות 07:00-17:00 ובימים ב' ו-ד' בבית ספר התיכון "רבין" בשכונה י"א בין השעות 07:00-17:00. בימי ו' יצא המשיב לעבודה בבית ספר "הרצוג" בין השעות 07:00-14:00.

יתר התנאים יעמדו בעינם.