1

עניינה של הבקשה בפני הינה קביעת תנאי שחרורו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

כתב האישום שהוגש בצמוד לבקשה מייחס למשיב עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שביום 14/8/14 סמוך לשעה 17:40 החזיק סם מסוג הירואין במשקל 29.967 גרם.

מהחומר העולה בתיק שבפני ובתיקי המעצר האחרים עולה כי המשיב נעצר ביום 14/8/14 וביום 15/8/14 הובא המשיב בפני כב' השופט קורנהאוזר, אשר הורה על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 18/8/14.

מפרוטוקול הדיון מיום 21/8/14 (מ"י 31797-08-14) עולה כי ביום 18/8/14 אושפז המשיב בבית החולים "מאיר" בכפר סבא ולפיכך לא התקיים דיון באותו יום.

תקופת המעצר הסתיימה איפוא במהלך האשפוז.

2

ביום 22/8/14 ששוחרר המשיב מבית החולים, נעצר והובא בפני שופט.

בהחלטת כב' השופט חאג' יחיא (מ"י 32877-08-14) שוחרר המשיב ממעצר תחת תנאים הבאים: מעצר בית בבית אחיו, מר אמנון ברוכיאן, עד ליום 29/8/14, הפקדת סך 1,500 ₪ ומתן ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪.

המשיב לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 29/8/14 שכן לא הוזמן לדיון, ולפיכך פקעו תנאי שחרורו והדיון נדחה ליום 3/9/14.

בדיון זה הוריתי על קביעת תנאי שחרור זמניים לפיהם ישהה המשיב במעצר בית לילי ובנוסף, לאורך שעות היום, יעמוד תחת פיקוח וליווי של אחיו, עד למתן ההחלטה היום וקביעת תנאי שחרורו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.

במקרה שבפני מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות אשר נלמדת מנסיבות כתב האישום, לפיהן החזיק המשיב סם מסוג הירואין שידוע כסם "קשה", שלא לצריכה עצמית, והן מעברו הפלילי, הכולל 29 תיקים פליליים, ביניהן 27 עבירות סמים, לסוגיהן לרבות סחר בסם, תיווך בסם והחזקה לשימוש עצמי.

עיון בגיליון הרישום הפלילי של המשיב מעלה כי המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר פעמים רבות ולתקופות לא מבוטלות.

לא זו בלבד, אלא שכנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בן 10 חודשי מאסר להפעלה, שהושת עליו אך ביום 19/5/14 (במסגרת ת"פ 54383-07-13) בגין הרשעתו ב-2 עבירות של החזקה/שימוש בסם לצריכה עצמית.

3

הלכה היא כי לא בנקל יורה בית המשפט על מעצרו של אדם שכבר שוחרר ממעצר והשיקולים עליהם יש לתת את הדעת נידונו בהרחבה בבש"פ 222/98 מדינת ישראל נגד ישעיהו צוברי.

הכלל הוא כי מי ששוחרר ממעצר, ישוב וייעצר באותה עילה רק אם הפר את תנאי השחרור, או בהתקיים נסיבות המצדיקות את החזרתו למעצר (בש"פ 2327/08 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, בש"פ 9400/04 זועבי נ' מדינת ישראל). עוד נקבע כי חריגה מכלל זה עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים ועל יסוד נימוקים כבדי משקל.

אכן במקרה שבפני נדרשת קביעת קיומם של תנאים מגבילים, בשונה ממעצר, אך מהותית מדובר בהגבלת חירותו של אדם, שחזקת החפות עומדת לו, וקביעה מחודשת של תנאים מגבילים צריכה להיעשות מנימוקים כבדי משקל.

המשיב שוחרר ממעצר לצורך אשפוזו ללא תנאי ביום 18/8/14 וזאת חרף המסוכנות העולה ממעשיו. רק ביום 22/8/14 נעצר בשנית, אז נקבעו תנאי שחרורו. בהמשך פקעו תנאים אלו מטעמים טכניים, משלא הוזמן המשיב לדיון שהתקיים ביום 29/8/14.

מסכים אני כי ההתנהלות עד כה מקשה על בית משפט להורות כעת על הגבלת חירותו של המשיב, אך עם זאת, נוכח חומרת העבירה והמסוכנות הנשקפת מן המשיב, הן ממעשיו על פי כתב האישום והן מעברו הפלילי, קיומו של עונש מאסר מותנה המרחף מעל ראשו, העובדה שפרק הזמן בו היה המשיב משוחרר ללא תנאים היה קצר והרקע לשחרורו ממעצר בנסיבות אשפוזו, סבור אני כי ראוי להורות על שחרורו בתנאים הבאים:

1.         המשיב ישהה במעצר בית בבית אחיו ברוכיאן אמנון ת.ז 55707566 ברח' יפו 51 אך יוכל לצאת לכל מקום וזמן אם יהא מלווה באחיו או במפקחים אשר יאושרו בהמשך.

2. המשיב ישהה בכל מקרה במעצר בית לילי כל יום מ22.00 ועד למחרת ב07.00

3.         המשיב ואחיו חתומים על ערבות עצמית וצד ג וערבותם תחול עד תום ההליכים בהסכמה.

4

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ד, 07 ספטמבר 2014, בנוכחות הצדדים.