1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

המשיב נתפס ביום 22.10.2017 בשעת בוקר מוקדמת בצומת השוק העירוני בבאר שבע יחד עם אחרים ברכב וזאת ללא שהיה בידו אישור כניסה ושהייה בישראל.

ב"כ המשיב טען לכרסום בראיות הנובע מכך שהמשיב החזיק בעבר בהיתר כניסה לצורך חיפוש עבודה שאמנם תוקפו עד ליום 17.8.2017, אולם עת נכנס דרך המחסום באמצעות הטבעת חתימת אצבעו וכניסתו אושרה, הוא סבר לתומו כי יש לו אישור להיכנס לישראל ולכן נכנס ושהה בה.

דין הטענה להידחות. ראשית וקודם לכל, היתר הכניסה לישראל לצורך חיפוש עבודה תוקפו כעולה מתע"צ שישנה בתיק עד ליום 17.8.2017. ענייננו בכניסתו של המשיב ביום 22.10.2017, קרי למעלה מחודשיים לאחר שפג תוקפו של ההיתר לצורך חיפוש עבודה, מכאן לא ברור מה הביא את המשיב למחסום שהרי יודע הוא שההיתר שהיה בידו פג תוקפו.

2

מעבר לאמור, שלא כטענת ב"כ המשיב, היחידה החוקרת בדקה טענתו של המשיב בכל הנוגע לכניסתו במחסום ונמצא במזכר של השוטר יגאל סטמקר מיום 23.10.2017 כי המשיב לא עבר את המחסום במועד הנ"ל וכי כניסתו האחרונה בוצעה ביום 17.8.2017.

די באמור בצירוף העולה מחקירתו של המשיב המלמד כי זה ידע שאין לו היתר כניסה לישראל והוא אף מודה בכך ומתחרט. אני מפנה לעמ' 3 ש' 45 בחקירתו של המשיב.

אשר לעילת המעצר - זו עיקרה בחשש להימלטות מן הדין ודרך כלל ניתן להפיגה בערבויות כספיות והפקדה כספית, והכל בהתאם לעצמת עילת המעצר בכל מקרה ומקרה.

במקרה שלפניי מדובר בעילת מעצר בעצמה גבוהה, זו בהינתן שמדובר במי שהורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, לחובתו של המשיב 5 עבירות של כניסה לישראל שלא כדין כשהאחרונה שבהן היא מיום 10.12.2014, אז נגזרו עליו 45 ימי מאסר ומאסר על תנאי בן 3 חודשים אשר תלוי מעל ראשו.

ברי כי האינטרס של המשיב להגיע למשפטו הוא קלוש, שהרי העונש שייגזר עליו הוא משמעותי בהינתן אותו מאסר על תנאי שתלוי מעל ראשו. מכאן כי ככל שהיה נכון להורות על שחרורו של המשיב, הרי שהדבר היה נעשה תחת ערבויות כספיות של שני ערבים ישראליים בעלי יכולת כלכלית מוכחת לרבות הצגת תלוש שכר לצד הפקדה כספית משמעותית, אשר יפיגו מהחשש הגבוה להימלטותו מהדין.

לדברי ב"כ המשיב אין בידיהם להציע ערבויות כאלה, ומשכך אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.