1

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד צביקה אברמוביץ'.

מטעם המשיב: עו"ד דודו בן אשר.

המשיב: בעצמו (הובא על ידי שב"ס).

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ביום 27.10.14, הוגש כתב אישום נגד המשיב המייחס לו ביצוע עבירות שעניין חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, מעשה פזיזות ורשלנות, גרם תאונה ונזק לרכוש ברשלנות והסתייעות ברכב בביצוע פשע.

עיון בעובדות כתב האישום, מלמד על התרחשות עובדתית אשר במהלכה, בעקבות מריבה שפרצה בין המשיב לבין המתלונן, פגע המשיב פגיעה מכוונת במתלונן תוך נסיעה מהירה ברכבו לכיוון המתלונן, דבר אשר גרם לכך שהמתלונן הועף והוטל על הרצפה. מיד לאחר מכן, עזב המשיב את המקום בנסיעה מהירה לכיוון ביתו.

משהבחין המשיב בשוטרים אשר היו בדרכם אל ביתו, החל הוא, שוב, לנסוע בנסיעה פרועה ומסוכנת, חמק מהם תוך ביצוע עקיפה חדה, עלה על המדרכה ופגע ברכב המשטרה. המשיב המשיך לברוח בנסיעה מהירה ובסופו של דבר נטש הוא את הרכב וברח ממנו רגלית.

בהמשך, הוא הסגיר את עצמו למשטרה.

2

בבוא בית המשפט להחליט בגורל בקשה למעצר עד תום ההליכים, עליו לתור אחר קיומה של תשתית ראייתית כזו שיש בה די לצורך מעצרו של אדם.

לא זו אף זו, על בית המשפט להשתכנע כי קיימת עילת מעצר היכולה להצמיח את עץ המעצר עד תום ההליכים.

בענייננו, ב"כ המלומד של המשיב הסכים בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית ועילת מעצר, הדי בהן כדי להספיק לצורך מעצרו של אדם.

הסניגור תוקע את יתדות טיעוניו, בעיקר באפשרות השחרור בדרך חלופית. לגישתו, ניתן יהא לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בדרך החלופית שפגיעתה בחירותו הינה פחות ממעצר ממשי מאחורי סורג ובריח.

ההגנה הציגה בפני בית המשפט חלופה אשר יש בה, כך על פי גישתה, ליצור חיץ חד וברור בין המשיב לבין אלה שנשקפת להם סכנה כתוצאה מהתנהלותו.

ישאל השואל, האם החלופה המוצעת יש בה כדי לעמוד על דרישת החוק והפסיקה.

בהתאם לבש"פ 3442/98, בעניין מדינת ישראל נגד אייל מלכה, דינים עליון, כרך נ"ד עמ' 377, חזר בית המשפט העליון והדגיש כי השאלה הרלוונטית הינה, האם ניתן יהא להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיב בדרך חלופית מלבד מעצר של ממש.

ער אני להלכה הקיימת, ואשר לפיה מעצרו של אדם ייעשה כאמצעי אחרון.

לא זו אף זו, ער אני להלכה הקיימת, ביחס למשקלו של הסכם סולחה על אפשרות השחרור בדרך חלופית (בש"פ 2257/91, מדינת ישראל נגד עבד אל פתח זועבי, תקדין עליון כרך (1) תשנ"ב 1996).

דברים דומים נאמרו במאמרו המפורסם של כב' השופט רון שפירא על הליך הסולחה עת הדגיש כי הסכם סולחה יכול להשליך על אפשרות השחרור בדרך חלופית. משהגיעו הצדדים לידי הסכם שיש בו כדי לפתור את הסכסוך ביניהם, או אז, המסוכנות הנשקפת פוחתת באופן שיש בו כדי להשפיע על אפשרות השחרור בדרך חלופית.

3

עיננו הרואות, מדובר במשיב שאין לו עבר פלילי קודם, וזו לו מעורבותו הראשונה בהתרחשות פלילית כלשהי. קיים הסכם סולחה בין הצדדים, החלופה המוצעת יש בה כדי לאיין במידה הדרושה את מסוכנותו של המשיב, ומשכך יהא נכון ראוי וצודק להורות על שחרורו של המשיב בחלופה אשר נבדקה היום במעמד הדיון ונמצאה כמתאימה.

אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים;

1.         המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית סבתו הממוקם בכפר טובא, מספר טלפון:

04-6934240, ולא יצא מפתח הבית במהלך כל שעות היממה. בזמן שהותו במעצר בית, יהא המשיב נתון תחת פיקוח תמידי של אחד מהמשמורנים הנ"ל; הגב' שרה הייב ת.ז 05628057, ו/או מר פארוק הייב ת.ז 203481361, ו/או מר מוחמד הייב ת.ז 058920034.

עד להתקנת האיזוק האלקטרוני, יהא המשיב נתון תחת פיקוח תמידי של שניים מהמשמורנים הנ"ל.

2.         המשיב יחתום על התחייבות עצמית על סך 30,000 ₪, לצורך קיום תנאי השחרור.

3.         תינתן ערבות צד ג' על ידי כל אחד משלושת המשמורנים המופיעים בסעיף 1 לעיל, על סך של 15,000 ₪ כל אחת.

4.         יאסר על המשיב ליצור קשר, ישיר או עקיף, טלפוני או אחר, עם מי מעדי התביעה.

5.         המשטרה תהיה רשאית לבקר במקום מעצר הבית בבית סבתו של המשיב בכל עת.

6.         במידה והמשיב מחזיק דרכון, יפקידו בתחנת המשטרה הקרובה תוך 24 שעות.

7.         יותקן למשיב איזוק אלקטרוני, וזאת בכתובת של מקום מעצר הבית בבית סבתו של המשיב בקו טלפון - 04-693240.

            התקנת האיזוק תושלם עד ליום 26.11.14 בשעה 12:00. אי התקנת האיזוק עד למועד שנקבע, תהווה הפרה משמעותית של תנאי השחרור.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לגורמי הפיקוח האלקטרוני.

4

הנני פוסל את המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת התיק העיקרי.

הפקדת רישיון הנהיגה ייעשה לאלתר.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ה, 23/11/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הנני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי למשך 48 שעות.

ב"כ המבקשת יודיע עד ליום 24.11.14 בשעה 10:00, אם בדעתם להגיש ערר על החלטה זו אם לאו, הן למזכירות בית המשפט והן לב"כ המשיב.

במידה ויודע כי אין בכוונת המבקשת להגיש ערר, או אז, החלטתי בדבר העיכוב ביצוע תפקע, והמשיב ישוחרר בהתאם לתנאים שנקבעו.