1

1.         לפני בקשה לעיון חוזר, יציאה ממעצר הבית לצרכי עבודה.

2.         המבקש נעצר ביום 20.08.17 עד תום ההליכים בד בבד עם הגשת כתב אישום כנגדו. המבקש שוחרר ביום 27.08.17 לחלופת מעצר בתנאים של פיקוח מלא של אחד משני הערבים (אביו, מר שי פורטמן או אשת האב, הגב' דנית פורטמן), התחייבות עצמית וערבות של שני צדדי ג' וכן הימנעות מיצירת קשר עם המתלונן.

3.         כתב האישום מייחס למבקש עבירה חמורה של תקיפת אדם בגרזן על רקע ויכוח שהתנהל ביניהם בחוף הים (ראו: דברי באת כוחו של המבקש עמ' 16 ש' 31).

4.         המבקש עותר עתה לאפשר לו לצאת לעבודה במאפיית "שיבולת השרון" ברח' אחוזה 105 רעננה, בימים א', ג', ה', ו', בין השעות 06:00 - 14:00 ובימי ב' ו - ד' בין השעות 14:00 - 22:00.

2

5.         בדיון שהתקיים לפני טענה באת כוחו של המבקש שהאחרון התקשה למצוא עבודה עם פיקוח, שכן אביו ורעייתו הם אנשים עובדים. הפרקליטה הדגישה שמדובר במעצר אדם. עוד הדגישה שבעל המאפייה שהמסכים להעסיקו מסרב לפקח על המבקש. הפרקליטה הדגישה את העובדה שהמבקש מצוי כבר 4 חודשים ללא הכנסה, והקושי של מי שתלוי כנגדו כתב אישום למצוא מעסיק שיהא מוכן להעסיקו. באת כוחו של המבקש הפנתה לבש"פ 6715/17 טהר יינס נ' מדינת ישראל (26.09.17) מפי כבוד השופט מינץ) (להלן: "בש"פ 6715/17") .

6.         בא כוחה של המשיבה תהה אם הבקשה עומדת כלל במבחנו של סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים) תשנ"ו-1996). עוד טען בא כוחה של המשיבה שהמבקש נעצר בעבירות חמורות מאוד, למעשה, חרף מסוכנותו אשר נבחנה על ידי בית המשפט טרם שחרורו בחלופות האמורות, מבקש הוא עתה להשתחרר ממעצר ללא תנאים מגבילים כלל.

7.         יודגש שאף באת כוחו של המבקש אינה מקלה ראש בחומרת העבירות המיוחסות למבקש בתיק העיקרי (עמ' 16 שו' 31).

8.         העולה מסעיף 52 (א) לחוק המעצרים, הוא ש "בחינה של בקשה לעיון חוזר שמורה רק לאותם מקרים בהם התגלו עובדות חדשות, חל שינוי נסיבות או חלף זמן ניכר ואינו מהווה "מסלול עוקף" לערעור על החלטת המעצר" ("בש"פ 6715/17").

9.         כך נקבע שפרק זמן ניכר משתנה בהתאם לנסיבות העניין "... ומתקבלת כתוצאה מאיזון בין זכויות הנאשם מזה לבין האינטרס הציבורי. בגדר איזון זה יש להביא בחשבון את טיב האישומים המיוחסים לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות". (שם).

10.       בבש"פ 9437/17 מ.י. נ' פלוני (6/12/17) מפי כבוד השופטת וילנר נקבע:

3

'שינוי נסיבות' מוגדר כמידע אשר יכול היה להניע את השופט מלתת את החלטתו המקורית, לו היה מודע למידע זה בשעתו (בש"פ 314/87 גבריאל ועקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 511 (1987)). כלומר, על המידע להיות מהותי ומשמעותי דיו על מנת להביא לשינוי ההחלטה המקורית. 'פרק זמן ניכר' פורש בפסיקה בגמישות, תוך איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם בשל חלוף הזמן, לבין האינטרס הציבורי. בגדר איזון זה יש להביא בחשבון את טיב האישומים המיוחסים לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות (בש"פ 8970/11 חדיגה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.12.2011); בש"פ 6845/07 קוסטריקין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.8.2007)).

11.       לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים דעתי כדעת בא כוח המשיבה שללא פיקוח בעת שהייתו במקום העבודה ובדרכו אליה וממנה לא ניתן להיעתר לבקשת המבקש.

12.       ער אני לחשיבות הרבה של המבקש שלפני וככלל לצאת לעבודה. לא נעלם מעיני שעצם היציאה לעבודה מהווה אף תחילת החזרה למעגל החיים הנורמטיביים והייתי נעתר לכך לו היה מעסיקו של המבקש מוכן לשמש כמפקח בפרק הזמן בו שוהה הוא בעבודה ואחד המפקחים היה מלווה אותו אל מקום העבודה וממנו הביתה. בהקשר זה יוער שבאת כוחו של המבקש הפנתה להחלטת כבוד השופט דנציגר בבש"פ 3449/14 יונתן מור נגד מדינת ישראל (21/5/14) (להלן: "בש"פ 3449/14"). יודגש שלא ניתן להקיש מעובדות המקרה שם לאלו שלפני. על כך להלן.

13.       כאמור לא פרק הזמן שחלף מאז המעצר הוא הכלי המרכזי לבחינת הבקשה. גם אם הייתי מבקש להתעלם מדרישת ס' 52 (א) לחוק המעצרים ולשקול את בקשתו לצאת לעבודה אף ללא התקיימות תנאי הסעיף דין הבקשה להידחות משום שהיא מאיינת לחלוטין את תנאי הפיקוח על המבקש.

14.       למעשה ולהלכה, הבקשה מקימה יסוד להנחה שמסוכנותו של המבקש כעולה ממעשיו המיוחסים בכתב האישום חלפה הגם שאין לפני כל אינדיקציה לכך זולת הטענה שלא הפר את תנאי המעצר עד כה (ראו לעניין זה: "בש"פ 3449/14"). שם נקבע ש".. עיון בבקשה ובהחלטות שניתנו בעניינו של המבקש, לרבות ההחלטה לשחררו לביצוע עבודות השירות, אינו מגלה מסוכנות ברמה המצדיקה התעלמות ממכלול השיקולים התומכים בשינוי תנאי מעצר בית" - אין זה המקרה שלפני.

15.       צא ולמד, אם יכול המבקש לשהות ללא פיקוח שעות רבות בזמן שהותו בעבודה, חלקן בשעות הערב והלילה, מה הטעם, ולו לכאורה, להשאיר הפיקוח באותם חלקי יממה בהם אינו מועסק. כאמור, אין לפני כל ראיה, חוות דעת שממנה יכול אני ללמוד על ביטולה לחלוטין של מסוכנותו של המבקש, לפחות לעת הזו.

4

16.       בדיון נטען שהצדדים הגיעו להסכמות בתיק העיקרי. איני יודע מה הן אותן הסכמות אך תמהני מדוע לא הוגשו על מנת לקדם את עניינו של המבקש. אכן לעצם הגעה להסדר יש משקל, ואולם משקלו יכול להיבחן לאחר הצגתו.

17.       יצוין שלא לא מצאתי בהגדלת ערבויות כשלעצמן, לאור האמור לעיל, מענה להעדרו של מפקח.

18.       החלטתי תישקל בשנית לו יביע מעסיקו הפוטנציאלי התחייבות לשמש כמפקח או כל גורם אחר שיסכים לשמש כמפקח על המבקש בעת שהותו במקום העבודה ובדרכו אליו וממנו.

19.       בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.