מ”ת 43876/02/14 – מדינת ישראל נגד יחזקאל כהן (עציר) – בעצמו
1
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מ"ת 43876-02-14
מ"ת 43883-02-14
בפני כב' השופט נסר אבו טהה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ראמי אלמכאוי
נגד
יחזקאל כהן (עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד גיא שמר
החלטה
1 . בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים על רקע כתב האישום המייחס לו ביצוע עבירות של לקיחת שוחד, איסור הכנסת חפץ אסור, מרמה והפרת אמונים, ניסיון לאספקת סם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית - כל זאת עת שהמשיב שימש כסוהר בבית הסוהר בו שהה יצחק אדרי (להלן: "האסיר").
2
2. בתמצית האישום הראשון נטען כי בחודש דצמבר 2013, הציע האסיר למשיב ספרי קודש בשווי 1,000 ₪ והמשיב הסכים לקבלם. ספרי הקודש הועברו לבתו של המשיב באמצעות נהג מונית. במעשיו אלו נטל המשיב שוחד בהיותו עובד ציבור. באישום השני נטען כי בהזדמנות אחרת, הסכים המשיב לבקשת האסיר להחדיר עבורו לכלא חפצים אסורים (נעלי ספורט, דיסקים צרובים, בושם, מכונת תספורת) תמורת ספרי קודש בשווי 6,700 ₪. באישום השלישי נטען כי בחודש פברואר שוב הסכים המשיב לבקשת האסיר להחדיר עבורו חפצים אסורים (נעליים, דיסקים צרובים, בושם ושתי חבילות המכילות חומר, שהמשיב סבר שהינו סם מסוכן) תמורת 1,000 ש"ח. באישום הרביעי נטען כי נטען כי בתאריך 11.2.2014, הסכים המשיב לבקשת האסיר להחדיר עבורו חפצים אסורים (נעלי ספורט, כובע, דיסקים, מוצרי מזון, כפפות, מחמם צוואר, סם מסוג הירואין במשקל 42 גרם, חשיש במשקל 11 גרם ו-9 טבליות סם מסוג MDMA) תמורת 1,000 ₪ וספרי קודש. שוטרים שהמתינו מבעוד מועד במקום, עצרו את המשיב, כאשר ירד מהאוטובוס סמוך לבית הסוהר, כאשר ברשותו הציוד והסמים.
3. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, התייחס בטיעוניו לאישום השלישי, אשר כלל ניסיון אספקת סם מסוכן שלא כדין, כי החשד של המשיב לבדו אינו מגבש עבירה מבחינה משפטית, שכן יש צורך לכוונה מיוחדת, עוד נטען כי אין מחלוקת שלא קיימת ראייה כלשהי המעידה על תכולת החבילה, ישנה רק האמירה של המשיב שהיו לו ספקות "שאולי זה סמים".
ב"כ המשיב עתר לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שנבחנה ונמצאה הולמת על ידי שירות המבחן - בדמות מעצר בית בכתובת מגוריו ביישוב כרמל ובפיקוח הוריו, רעייתו, גיסו שנבחנו על ידי שירות המבחן ונמצאו מתאימים לשמש כערבים וכמפקחים עבור המשיב לצד פיקוח מעצר.
3
ב"כ המשיב טען כי מדובר בעבירות ניסיון שכן בפועל הסמים לא חדרו לכלא אלא נתפסו ע"י המשטרה. עוד הוסיף כי המשיב נוצל באופן ציני ומכוער עם היכולת המניפולטיבית של האסיר. עוד נטען כי על פי חומר החקירה המשיב לא התקשר לצד השני בשום דרך וגם לא יזם את המעשה. עוד נטען כי המסוכנות היא נקודתית שנובעת מתוקף תפקידו של המשיב כסוהר. כלומר, הוצאת המשיב מתפקידו כסוהר, מאותו רגע מתאיינת המסוכנות הנשקפת מצדו. עוד עמד ב"כ המשיב על עברו הנקי וכן על התרשמות שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון נמוכה להישנות העבירות.
ב"כ המשיב הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו - מת 43727-03-12, מ"ת 50344-06-12, מ"ת 43826-03-12, שעניינם החדרת חפצים לאסירים ביטחוניים על ידי סוהרים ישראליים במסגרת עבודתם בשב"ס.
4. ב"כ המבקשת מנגד עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את ביטחון הציבור. חשד זה נלמד מכך שהמשיב, סוהר בשב"ס, ניצל לרעה את תפקידו ואת מעמדו, על מנת להבריח, תמורת שוחד, ציוד אסור בהחזקה וסמים בכמות גדולה, המיועדים להיות מופצים בתוך בית הסוהר. מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנותו.
5. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שירות המבחן ובחנתי את הערבים שהוצעו ואשר נבדקו גם על ידי שירות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה שיש בחלופה שהומלצה על ידי שירות המבחן כדי להשיג את מטרת המעצר וזאת הן מהטעמים שעמד עליהם שירות המבחן בתסקיר שגיבש בעניינו של המשיב והן בשל העובדה שעסקינן במסוכנות נקודתית שכן מעשיו של המשיב היו קשורים באופן הדוק לתפקידו כסוהר. אולם עתה משאין הוא עוד בתפקידו קשה לראות באופן קונקרטי כיצד המסוכנות תבוא לידי ביטוי במיוחד כשעסקינן בניסיון בלבד. לצד זאת אכן עוצמת הראיות הינה נמוכה בנוגע לעבירה של ניסיון לאספקת סם באישום השלישי וזאת מהטעמים שעמד עליהם ב"כ המשיב המלומד.
6. אשר על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:
4
א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת מגוריו בישוב כרמל תחת פיקוחם של רעייתו הגב' רחל כהן, אמו הגב' דפנה כהן, אביו מר אפרים כהן, גיסו מר ישראל חנוכה לסירוגין.
ב. הפקדה כספית בסך 20,000 ₪. לשם שחרור המשיב יופקד היום מחצית הסכום והיתרה תופקד עד מחר בשעה 12:00.
ג. חתימת ערבות עצמית על סך 50,000 ₪.
ד. כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' על סך 50,000 ₪.
ה. צו פיקוח מעצר של שירות המבחן ל-6 חודשים - לשם כך המשיב יתייצב לכל הפגישות שיוזמן אליהם בליווי מי מהערבים.
ו. נאסר על המשיב ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מעדי התביעה.
7. עותק מההחלטה ישלח לשירות המבחן.
ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"ד, 25/03/2014 במעמד הנוכחים.
נסר אבו טהה, שופט
הוקלד על ידי בת שבע אביגל