1

לפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

רקע

2

המשיב מואשם בעבירות אלימות במשפחה כלפי אשתו המתלוננת. ביום 10.1.2018 הוריתי על שחרורו בתנאי הרחקה ואי-יצירת קשר עם המתלוננת. בדיון שהתקיים ביום 24.5.2018 התברר, כי בין בני הזוג ומשפחותיהם נחתם הסכם סולחה, שבמסגרתו שבה המתלוננת להתגורר עם המשיב תוך התחייבות המשיב במסגרת הסולחה שלא לפגוע במתלוננת. שירות המבחן דיווח על האמור בתסקירו האחרון וציין כי הגם שהמתלוננת הביעה אושר מחזרתה למשיב ולבנותיהם, היא הביעה חשש להתלונן על המשיב אם אירועי אלימות יישנו שוב. מנגד שירות המבחן שב ומעריך כי קיימת רמת מסוכנות מן המשיב, הוא אינו מתאים לטיפול, ואי-הציות להחלטת בית המשפט והסתתרות מאחורי הסמכות המשפחתית ומוסד הסולחה, כמו גם התייחסות מטשטשת לדפוסי התנהגות בעייתיים בתחום האלמ"ב, הם גורמים מעצימי מסוכנות, והשירות סבור כי המצב הנוכחי (היעדר הפרדה בין המשיב למתלוננת) אינו רצוי.

בדיון שהתקיים ביום 24.5.2018 קבעתי כך:

"העמדה שבה מצוי ביהמ"ש היא עמדה לא פשוטה. הן המשיב והן המתלוננת לקחו את החוק לידיהם וקבעו הלכה למעשה עובדות בניגוד להחלטתי ובניגוד להמלצות שירות המבחן. כאן ניתן לציין את המשקל הרב שיש למוסד הסולחה בחברה הערבית והצדדים בחרו לפעול על פי האמור בהסכם שלא הוצג לי אלא מפי השמועה על פי התסקיר.

מצב דברים זה אינו תקין ובוודאי שמשיב שאינו מקיים את החלטות ביהמ"ש אינו זכאי לבקש הקלות ממנו.

אני קובע כי עד ליום 29.5.18 המשיב ידאג לכך שהמתלוננת לא תשהה בביתו וכל זאת בהתאם להחלטה זו ללא הפעלת כל כח.

מורה למשטרת ישראל באמצעות התביעה לבדוק את ביצוע החלטתי.

התנאים אותם קבעתי ביום 10.1.18 הכוללים הרחקה ואיסור יצירת קשר יחזרו לעמוד כפי שקבעתי ואני מורה למשטרה לבדוק את יישום התנאים אחת לשבוע.

אם יתברר כי הצדדים שבים ומפרים את ההחלטה שלי המבקשת תהיה רשאית להגיש כל בקשה הקשורה במעצרו של המשיב ובחילוט הערבויות מצד הערבים

לא עולה על דעתי שביהמ"ש יהיה קורבן לאונס לבצע מה שמנוגד להחלטתו שלו מבלי שהצדדים יישאו במחיר של הפרת החלטת ביהמ"ש.

שירות המבחן יגיש תסקיר משלים שעניינו מתן דיווח על קיום החלטתי עד ליום 24.6.18. לא אשקול כל שינוי בתנאים משום שהמשיב אינו זכאי לכך".

כעבור יום אחד בלבד, הגיש הסניגור "בקשה לעיון חוזר", מתוך מטרה לאפשר למשיב לקיים את מצב הדברים הנוכחי, דהיינו, חיים משותפים עם המתלוננת חרף החלטותיי והמלצות שירות המבחן, בטענה, כי המתלוננת היא שהפרה את החלטות בית המשפט שעה שחזרה ביוזמתה לביתם המשותף וכי המשיב לא יכול היה לסרב ליוזמת משפחת המתלוננת בעניין הסולחה והשבת המתלוננת לביתם המשותף, מתוך רצון למזער נזקים. נטען כי המתלוננת חזרה לביתם המשותף מרצונה החופשי, ואין למשיב ברירה, אלא לקבל את המציאות כפי שהיא. הסניגור טוען כי "חלף זמן ניכר" מאז החלטת השחרור בחודש ינואר השנה, והשתנו הנסיבות, מתוקף התנהגותה של המתלוננת וחזרתה ביוזמתה לבית המשותף.

3

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

ראשית, מדובר בבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה שניתנה אך יום לפני הגשת ההחלטה, ולא הוצגו בבקשה נימוקים כלשהם שיש בהם להביא לשינוי ההחלטה - התייחסתי לכל האמור בהחלטתי בפרוטוקול מיום 24.5.2018.

שנית, "שינוי הנסיבות" אינו אלא הפרה גסה של הוראות בית המשפט. הסניגור טוען כי המשיב נאלץ להתאים עצמו לרצונותיה של המתלוננת, אלא שאין בידי לקבל טענה זו. הסכם סולחה מחייב את הסכמת הצדדים הניצים ומשפחותיהם, ולולא הסכים המשיב, לא היה נכרת ההסכם. מעבר לכך, לא הוצג לי ההסכם ולא ידועה לי לשונו, אלא מהטענות שצוינו ע"י שירות המבחן. אי-צירוף ההסכם לבדו, צריך להביא לדחיית הבקשה.

שלישית, הבקשה שהוגשה מתעלמת לגמרי מההוראות הברורות שנתתי בהחלטתי מיום 24.5.2018 לעיין יישום ההפרדה בין בני הזוג. הטעמים העיקריים לכך הם שאני תמים דעים עם שירות המבחן, כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב למתלוננת אינה מאפשרת חזרתם של הצדדים לחיים משותפים, גם אם המתלוננת סבורה אחרת. משעה שהוגש כתב אישום, המדינה ובית המשפט הפכו לצד ביחסים שבין בני הזוג, ואלו כפופים למרותה של המדינה ולהוראותיו של בית המשפט. במקרה זה, הוראותיי נועדו להגן על המתלוננת, שעל-פניו, גם לפי התסקיר האחרון, זקוקה להגנה.

רביעית, אין מדובר בבקשה לעיון חוזר אלא בבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 24.5.2018.

חמישית, גם אם מדובר בבקשה לעיון חוזר, הרי שכאמור, היא אינה עונה על דרישותיו של החוק ודינה להידחות על הסף גם בלי דיון. בהקשר זה מפנה לבש"פ 7146/15 נפטלוביץ' נ' מ"י, שם נקבע:

4

"דומה כי הדעה הרווחת בפסיקה, דעה שאף אני שותפה לה, גורסת כי לא תתקבל החלטה בבקשה לעיון חוזר מבלי שהתקיים בה דיון, אלא במקרה חריג שבחריג שבו באופן מובהק אין ולו ניצוץ ראשוני של התאמה לתנאים לקיומו של עיון חוזר, כדוגמת בקשות חוזרות ונשנות המוגשות במעין "שיטת מצליח" (ראו: בש"פ 1097/06 בינייב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ד (9.2.2006); בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 8-7 (24.4.2013))" (מיום 15.11.2015, פסקה 19 - ההדגשה הוספה).

יש לשלוח בדחיפות לצדדים ולשירות המבחן.

טוב יעשה המבקש עם יקדים ליישם את ההחלטה האחרונה מיום 24.5.2018.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.