1

בהמשך לדיון שנערך בפניי מוקדם יותר היום, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה לשינוי מקום "מעצר הבית", כפי שיפורט להלן.

המשיב הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני בהתאם למוסכם ולהחלטתי מיום 23.2. בהמשך, שוחרר המשיב ממעצר זה בתנאים מגבילים, על פי החלטת כב' השופטת, סגנית הנשיאה, תדמור-זמיר, מיום 4.4. בהתאם להחלטה זו רשאי המשיב לשהות בכל תחום הישוב חד-נס, אך נאסר עליו לעזוב את הישוב בלא ליווי המפקח.

בהמשך הגיש המשיב בקשה לשינוי מקום שהייתי והחלפת המפקח, כמו כן הוגשה בקשתו של המפקח להשתחרר מתפקידו.

כאמור הדיון בבקשה נערך היום. במסגרת הדיון התברר כי הייתה הפרה של תנאי השחרור בכך שהמשיב שהה בבית המשפט בלא פיקוח. דומה כי אכן מדובר בהפרה, אולם בוודאי שלא על הצד החמור, שכן המשיב הובא לבית המשפט ונאסף ממנו בידי המפקח, ובמהלך הדיונים שהה בחברת סנגוריו, כך שלא היה בלא פיקוח כלשהו, ומכל מקום לא הוגשה בקשה בידי המבקשת בעניין זה.

2

במסגרת הדיון שמעתי את המפקח המוצע ואת פרטי החלופה, ואני מסכים עם ב"כ המבקשת כי יש בעייתיות בהצעה.

המדובר במפקח שאין לו כל היכרות עם המשיב, אשר הקשר ביניהם נעשה באמצעות צד שלישי, ככל הנראה מי שאינו תושב ישראל. המפקח אינו מודע לפרטי המקרה המיוחס למשיב, סבור שאין הדבר רלוונטי, אך מוכן לקבלו לביתו, לארח אותו, להסיעו לדיונים ולצרכיו האחרים ולערוב לו, לדבריו הכול כדי "להושיע" אותו.

לצד האמור לעיל, אין להתעלם מהעובדה כי אף המפקח הקודם לא היה מכר או בן משפחה של המשיב, וכב' השופטת תדמור-זמיר החליטה לשחרר את המשיב לפיקוחו, תוך מתן היתר לשהות ברחבי הישוב בלא פיקוח הדוק, וזאת על אף היעדר המלצה חיובית של שירות המבחן, ובין השאר עקב חולשה ראייתית. למותר לציין כי על החלטה זו לא הוגש ערר.

כעת, אפוא, יש לבחון האם ההצעה החדשה מגבירה את הסיכון מהמשיב, ולדעתי התשובה לשאלה זו היא בשלילה. על פי החלופה הנוכחית צפוי המשיב לשהות בישוב חיננית, המצוי בשומרון. לפי דברי המפקח, שלא נסתרו, הישוב מוקף בגדר ביטחון ולא ניתן לצאת ממנו אלא דרך השער המאובטח בידי חיילי צה"ל. המדובר, אפוא, בחלופה "הדוקה" יותר מאשר שהות בישוב חד נס, ממנו יכול היה המשיב לצאת בכל עת, ובלא ידיעת איש, וזאת אף בהתעלם מהעבודה כי המפקח באותו ישוב ביקש לסיים תפקידו.

המבקשת ציינה חוסר אמון במשיב עצמו והפרות מצדו, אולם כאמור לא הוגשה בקשה בעניין זה וככל שעמדתה כיום היא להחזירו למעצר בפיקוח אלקטרוני, היה עליה לעשות כן ולא להעלות טיעון זה במסגרת בקשת המשיב לשינוי מקום השהייה. אין להתעלם מכך שמעצר בפיקוח אלקטרוני, הגם שהוא מתבצע מחוץ לבית המעצר, נחשב למעצר, וכידוע יש צורך בטעמים של ממש כדי לעצור מחדש נאשם משוחרר, טעמים שאינם מתקיימים במקרה זה.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי אפוא להיעתר לבקשה אולם להעמיד מספר תנאים לביצועה:

1.     המפקח המוצע מר ישראלי יפקיד ערובה בסכום של 3,000 ₪ ויחתום על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

2.     המפקח מר ישראלי ימסור הודעה לקב"ט הישוב וידרוש דיווח מיידי על כל יציאה, או אף נסיון יציאה, של המשיב מהישוב. מר ישראלי יחתום על התחייבות לפעול כאמור בסעיף זה.

3

הפקדת הערובה תתבצע עד יום 19.6 בשעה 12:30, ולא תהווה תנאי לשינוי מקום השהייה, אותו ניתן יהיה לבצע אחרי החתימה על הערבות וההתחייבות.

3.     המפקח מר ישראל יפקח על המשיב בכל עת, כך שיהיה מודע למקום שהותו של המשיב בישוב ולא ינתק עימו קשר למשך יותר משעה רצופה.

4.     המשיב לא יהיה רשאי לצאת מהישוב אלא לצרכי דיון בבית המשפט, טיפול רפואי או פעולת חירום אחרת, ובכל עת שיצא מהישוב יהיה במחיצתו של מר ישראלי.

שאר תנאי השחרור הקודמים, לרבות איסור יצירת קשר והערבויות מטעם המשיב עצמו, יישארו בתוקף עד סיום ההליך בתיק העיקרי, או החלטה אחרת.

עם חתימת המפקח כאמור לעיל, ייפקע פיקוחו של המפקח הקודם, מר וייסר.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"ב, 15 יוני 2022.