מ"ת 47221/10/22 – רמי רן חכמון נגד מדינת ישראל – פמ"ד
1
בפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה |
|
המבקש |
רמי רן חכמון (עציר) ע"י ב"כ עו"ד עינב יתח |
|
נגד |
||
המשיבה |
מדינת ישראל - פמ"ד (פלילי) |
|
החלטה |
1. זוהי בקשה לעיון חוזר במסגרת עותר המבקש לבחון אפשרות שילובו בחלופה טיפולית במסגרת קהילה טיפולית לצורך גמילה מסמים.
2. ביום 27.10.2022 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו, לכאורה, עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - נטען כי המבקש החזיק בביתו 130 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר הופנה המבקש, לבקשת באת כוחו, לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן שיבחן חלופה טיפולית בעניינו של המבקש.
ביום 12.12.2022, לאחר שתסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של המשיב לא בא בהמלצה על שחרורו או על הפנייתו למסגרת טיפולית ובהסכמת המבקש ובאת כוחו, הורה בית המשפט (כב' השופט ברסלר-גונן) על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
3. ב"כ המבקש עתרה להפנות את המבקש לקבלת תסקיר משלים מאת שירות המבחן שיבחן מחדש את אפשרות שילובו של המבקש בחלופה טיפולית, זאת הן נוכח חלוף הזמן מאז נעצר המבקש, והן בהינתן שהמבקש משתתף בפרויקט הכנה לגמילה בבית המעצר אבו- כביר מזה מספר חודשים.
נטען כי המבקש לוקח חלק בתכנית טיפולית בכותלי בית המעצר, משתף אודות התמכרותו, מתמיד ומביע רצון לשינוי אורחות חייו.
המשיבה, מנגד, עתרה לדחות את הבקשה לעיון חוזר שכן לשיטתה אינה עומדת בתנאי סעיף 52 לחוק המעצרים. נטען כי החלטה בדבר מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים ניתנה לפני קצת יותר מחודשיים כך שלא חלף זמן ניכר.
2
עוד הפנתה המבקשת להתרשמות שירות המבחן בתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש כי עלתה הכרה ראשונית בלבד בצורך של המבקש להשתלב בטיפול, לצד נטייה לטשטש ולהפחית מעומק מצבו ההתמכרותי, השפעתו עליו ולמזער מהתנהלותו הבעייתית. עוד התרשם שירות המבחן כי בעיתוי הנוכחי, על אך המוטיבציה שמבטא המבקש לקדם שינוי בחייו, שולב אך בימים אלה במסגרת גמילה לעצורים, ועולה ספק באשר למידת יכולתו לעמוד בכללים ובנדרש ממנו לטיפול במסגרת סגורה ואינטנסיבית כקהילה טיפולית. לשיטת המבקשת, הזמן המועט שחלף מאז הגשת התסקיר השינוי שחל, ככל שחל, אינו דרמטי ובטח שאינו עולה כדי בחינה מחודשת בשלב זה.
עוד עמדה המבקשת על חומרת העבירות המיוחסות למבקש ונסיבות ביצוען לכאורה -המבקש נתפס מחזיק ב-130 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין, וכן על המדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות סמים נשוא כתב האישום.
עוד נטען כי המבקש כופר באשמתו במסגרת ההליך העיקרי, ומכל מקום כי שחרור לחלופה טיפולית הינו החריג לכלל ובעניינו של המבקש לא מתקיימים התנאים להחרגתו מהכלל. עוד בעניין זה נטען כי הגם שהמבקש משולב בתכנית גמילה במסגרת בית המעצר אין בכך כדי להכניסו תחת החריגים שנקבעו בעניין סויסה (ראה בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה להלן: "עניין סויסה"), וביתר שאת לאחר עיבוי החריגים לאחרונה על ידי בית המשפט העליון - המבקשת הפנתה לבש"פ 4621/22 (כב' השופט שטיין).
דיון והכרעה -
4. כידוע, הכלל הוא כי המועד המתאים לבחינת אפשרות שילובו של נאשם בהליכי גמילה, במסגרת חלופת מעצר טיפולית, אינו חל בשלב המעצר, אלא בשלב ריצוי העונש. בית המשפט העליון התווה במסגרת עניין סויסה מספר תנאים אשר בהתקיימם תתאפשר סטייה מן הכלל האמור, והם: כאשר הנאשם החל הליך טיפולי עובר למעצרו; כאשר פוטנציאל ההצלחה של ההליך הטיפולי הוא גבוה (בהתחשב במאפייניו של הנאשם ושל העבירות המיוחסות לו, לרבות המלצת שירות המבחן בעניינו); וכאשר יש בהליך הטיפולי כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהנאשם (ראה עניין סויסה ובש"פ 633/23).
בהמשך, ולאחרונה, בבש"פ 4621/22 אלעסם נ' מדינת ישראל הדגיש כב' השופט שטיין כי בבואו לבחון האם נאשם בא בגדרו של אותו חריג, שומה על בית המשפט לתת את דעתו לסוג העבירות המיוחסות לנאשם ולחומרתן.
3
אשר לעבירות הסמים - נקודת המוצא היא שהעבירה המיוחסת לעורר נמנית עם העבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (כאמור בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996). ככלל, עבירות על פי פקודת הסמים מחייבות מעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים, והוראה על מעצר בפיקוח אלקטרוני חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, תעשה אך במקרים חריגים (ראו, מני רבים, בש"פ 8101/16 איימן אלסאנע נ' מדינת ישראל). עוד נקבע כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי אינם מהווים, כשלעצמם, חריגים לכלל.
5. אשר למעשה - המבקש לכאורה החזיק בביתו וברכבו כמות נכבדה של סם מסוכן מסוג קוקאין - 130 גרם. עוד יצוין כי בסמוך לסמים שנתפסו נמצאו משקלים דיגיטליים ושקיות אחסון. מסוכנותו של המבקש אף מתגברת בהינתן היקף הסמים וסוגם.
אשר לעושה - המבקש בן 27, נשוי ואב לשני ילדים, עובר למעצרו התגורר עם משפחתו במושב שדה- עוזיהו ולא עבד. שירות המבחן התרשם כי מצוי בתהליך התדרדרות בתפקודו, מקיומם של קשרים שוליים וקושי למתן התנהגותו לאורך זמן, דפוסי התמכרות לחומרים ממכרים, לצד דפוסי חשיבה עבריינים, כי המבקש מתקשה לוותר על הרווחים הרגשיים והכלכליים הנלווים להתנהגותו ופונה לדרכי פתרון שוליים כפתרון לקשיים וכן כי המבקש בעל יכולת מוגבלת ולהתבוננות ביקורתית יותר על עצמו ובחירותיו. השירות התרשם מסיכון להמשך מעורבות עבריינית ופורצת גבולות במידה וישוחרר המבקש.
הערכת הצורך בטיפול - שירות המבחן התרשם כי המבקש התקשה להכיר בקיומם של דפוסי התנהגות בעייתיים מעבר לשימוש בסמים, נטה להשליך קשייו והסתבכותו על גורמים חיצוניים וסביבתיים, התקשה לעמוד בעבר בקשר עם שירות המבחן ולא התייצב למפגשים טיפוליים.
אשר לאפשרות שילובו של המבקש בקהילה טיפולית - כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, מאחר וקהילה טיפולית הינה מסגרת פנימייה פתוחה בה יכול המטופל לעזוב בכל רגע נתון הטיפול מחייב רמה גבוהה של בשלות, יכולת להתמודד עם לחצים, מוטיבציה ומערכת תמיכה כגורם מדרבן. השירות מעריך כי נתונים אלה מצביעים על קשיים צפויים בהליך הטיפולי הנדרש במצבו של המבקש, ועולה קושי להעריך בשלב זה את מידת מסוגלותו ובשלותו לעמוד בטיפול דרשני ואינטנסיבי אשר מוצע בקהילה טיפולית. להערכת השירות יש ספק באשר למידת יכולתו של המבקש לעמוד בכללים ובנדרש ממנו לטיפול במסגרת סגורה ואינטנסיבית כקהילה טיפולית. אשר על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של המשיב ממעצר או על הפנייתו למסגרת טיפולית.
4
6. לגופם של דברים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה על אותם מקרים חריגים. זאת בהינתן מסוכנותו הגבוהה, דבר הנלמד לכאורה מסוג ומכמות הסם שהחזיק בו המבקש המלמדים על אינדיקציה לסחר. לכך מצטרפת הערכת שירות המבחן כי בעניינו של המבקש קיים סיכון להמשך מעורבות עבריינית ופורצת גבולות במידה וישוחרר המבקש.
בהינתן נסיבות אלה, ומשהמבקש לא החל בהליך טיפולי כלשהו עובר לביצוע העבירות המיוחסות לו, ומשלא מצאתי כי פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה וזאת בין היתר, לאור מאפייני אישיותו כפי שעמד עליהם שירות המבחן בתסקיר, לא מצאתי כי יש מקום להפנות את המבקש לקבלת תסקיר משלים מאת שירות המבחן (ראה בעניין זה בש"פ 1882/19 רון מלכה נ' מדינת ישראל, בש"פ 8026/21, בש"פ 8953/21, בש"פ 4112/21).
7. בנוסף, לא מצאתי כי בעניינו של המבקש הובאו נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות סטייה מן המדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשוא כתב האישום.
קל וחומר כאשר בענייננו לא מדובר בצעיר בתחילת דרכו ונעדר עבר פלילי, כי אם במבקש שבעברו הלא רחוק שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, בגינן אף נידון למאסר בפועל למשך תשעה חודשים (שוחרר ממאסרו בשנת 2019).
בנוסף, המבקש לכאורה ביצע את המיוחס לו כאשר תלויים ועומדים כנגדו שני כתבי אישום - ת"פ 70256-10-21 (בית משפט השלום באשקלון) בעבירות אלימות ות"פ 55169-12-21 (בית משפט השלום בקריית גת) בעבירות איומים, היזק לרכוש והתנהגות פרועה במקום ציבורי.
8. אשר על כן הבקשה לעיון חוזר נדחית. המבקש יוותר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
עותק מההחלטה יישלח לצדדים.
ניתנה היום, 20 20 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
