לפני בקשתו של האני מלחי לעיון חוזר, שהוגשה ביום 30.5.23.

המבקש עתר לכך, שההחלטה בבקשה תינתן על יסוד הכתובים. בהמשך, למרות ארכה, לא הוגשה תגובה מטעם המשיבה. בנסיבות אלה, ומשנוכח טיב החלטתי כפי שתפורט עתה אין בכך לפגוע במשיבה, מצאתי להכריע בבקשה.

המבקש הושם במעצר בפיקוח אלקטרוני ביום 7.4.23. ביום 18.4.23 נדחתה בקשה קודמת שהגיש, לצאת מן המעצר במהלך עיד אל פיטר.

מבלי להקל ראש בקשיי המעצר בפיקוח אלקטרוני, הבקשה שלפניי הוגשה בחלוף זמן של פחות מחודשיים מאז תחילת הפיקוח האלקטרוני. זמן, שאינו ניכר ולא היה בלתי צפוי מראש. אין בו להקים עילה לעיון חוזר.

לא הוצג בסיס אחר שיעלה כדי עילה כאמור, כעובדות חדשות או שינוי נסיבות.

עוד יש לזכור, כי המבקש הושם במעצר בפיקוח אלקטרוני לצורך התמודדות עם עילות מעצר משמעותיות, העולות מן המעשים הקשים המיוחסים לו. לפירוט ראו החלטות מן הימים 30.3.23 ו-7.4.23.

במצב דברים זה, לא אוכל לאשר יציאות קבועות מן המעצר, לצורך התאווררות. בניגוד לטענת המבקש כי מדובר בזכות קנויה לעצור בפיקוח אלקטרוני, בפסיקה נקבע אחרת: כי בקשה להתאווררות היא, ככלל, זרה לכל מעצר לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני. שכן, בחוק נקבעה אפשרות להתיר "חלונות" בפיקוח לצרכים שכלל הינם אישיים-חיוניים או טיפוליים-שיקומיים. הגם שקיים שיקול דעת להתיר יציאות מטעמים אחרים ובכלל קיים שיקול דעת לאשר התאווררות, הדבר לא ייעשה כדבר שבשגרה ומצריך בסיס הולם (ראו בש"פ 8509/19 מדינת ישראל נ' בפרי פסקה 14 (24.12.19)). כזה אין בפניי.

אני ער להחלטה שניתנה על ידי לאחרונה בעניינו של המשיב 3 לבקשת המעצר, הוא אביו של המבקש, בה הותרו לאחרון, ששוחרר ל"מעצר בית", פרקי זמן מדודים להתאווררות בליווי. אין בהחלטה האמורה לסייע למבקש: כפי שצוין בה, היא ניתנה למרות שלא חלף זמן ניכר, באופן חריג ונוכח נסיבותיו הייחודיות של האב, שהוא אדם שאינו צעיר ומצבו הבריאותי רופף עד שהוא נדרש להיות צמוד לבלון חמצן. גם חלקו במעשים המיוחסים שונה, דבר המשליך על דרגת מסוכנותו והוביל מלכתחילה לשחרורו בתנאים, להבדיל מן המבקש. כל אלה אינם נוגעים למבקש, ואינם מקימים לו טענה לגיטימית להפליה.

מטעמים אלה, הבקשה נדחית.

זכות ערר כדין.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"ג, 16 יוני 2023, בהעדר הצדדים.