1

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום הנושא שמונה אישומים. ששת האישומים הראשונים מיוחסות למשיב עבירות גניבה [באחד מהם מיוחסת למשיב בנוסף עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית; באישום אחר מיוחסת למשיב בנוסף עבירה של גרימת היזק לרכוש במזיד]. עבירות הרכוש נעברו בנסיבות דומות: המשיב ניגש בשעות הלילה לבתי עסק שונים, פירק מהם את מצלמות האבטחה המותקנות מחוץ לבתי העסק וגנב את המצלמות. באישום השביעי מיוחסת למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית. על פי הנטען, ביום 25.2.18 שוחרר המשיב על פי החלטת קצין ממונה, בתנאים הכוללים בין היתר מעצר בית מלא בביתו למשך שלושה ימים. בו ביום הגיעו שוטרים לביתו של המשיב בשעות הערב, אך המשיב לא נכח בדירה באותה עת. אף באישום השמיני מיוחסת למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית. על פי הנטען, ביום 27.2.18 שוחרר המשיב בבית משפט זה, בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר התייצבות להמשך חקירה מיד לאחר שחרורו, וכן מעצר בית מלא בביתו. המשיב לא התייצב לחקירה עם שחרורו, ובשתי הזדמנויות ביום 28.2.18 נבדק ונמצא כי המשיב אינו שוהה במקום מעצר הבית.

2

בבקשה נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, לרבות הודעות המתלוננת, תיעוד מצלמות האבטחה, הודאת המשיב במיוחס לו [הן עבירות הרכוש והן הפרת תנאי השחרור]. לעניין עילת המעצר נטען כי מדובר בעבירות שבוצעו באופן שיטתי. בנוסף, המשיב מעיד על עצמו כמי שאינו עובד, ומבצע עבירות רכוש על מנת לממן את רכישת הסמים ותשלום חובות לגורמים עברייניים.

המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. אשר לעילת המעצר, נטען כי העבירות המיוחסות למשיב אינן מתוחכמות, והמשיב אף שוחרר במהלך ימי החקירה טרם הגשת כתב האישום. נטען כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב אינה גבוהה. משכך, ניתן לשקול את שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו את התייצבותו להמשך המשפט. עוד צויין כי המשיב נמצא כבר חודש ימים במעצר, ו'למד את הלקח'. אין לחובתו הרשעות קודמות. לשאלתי השיב הסנגור כי אין באפשרותו של המשיב להציע שהות במעצר בית, אף לא חלקי. הוא יוכל לעמוד בהפקדה כספית מתונה, התחייבות עצמית וערבות צד ג'.

דיון והכרעה:

כאמור, אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

אשר לעילת המעצר, מדובר בשורה של עבירות כנגד הרכוש, אשר נעברו בתוך פרק זמן קצר, במה שנראה כ"שיטתיות". עם זאת מדובר בעבירות שלא נעברו בצוותא עם שותפים. העבירות - נעברו בנסיבות נעדרות תחכום של ממש [שלא לומר שלומיאליות]. הרכוש שנגנב, מבלי להקל ראש, אינו בהיקף ניכר. על כך יש להוסיף כי לחובתו של המשיב אין הרשעות קודמות. המשיב שוחרר במהלך חקירתו, בהליך 'מעצר הימים'.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהאישום השביעי והשמיני בכתב האישום. המשיב הפר לכאורה, ובאופן בוטה, הן החלטת קצין ממונה והן את החלטת בית המשפט בעניינו. פעם אחר פעם הפר המשיב את תנאי שחרורו - הוא נמנע מלהתייצב לחקירה, ולא נותר במקום מעצר הבית. על פניו, האישום השביעי והשמיני מחזקים ובאופן לא מבוטל את עוצמתן של עילות המעצר - ביחוד את עילת המעצר שעניינה שיבוש מהלכי משפט.

3

על כך יש להוסיף כי המשיב מסר בחקירתו מיום 25.2.18, כי הוא משתמש בסמים, וכן כי הוא גונב על מנת "לסגור חובות של אנשים שאני חייב להם, עבריינים" (ע' 2 ש' 55]. ברי כי גם עובדות אלו מעצימות את עוצמתן של עילות המעצר בעניינו.

אדגיש, כי לולא האישום השביעי השמיני, לא הייתי מהסס ומורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ככל שהייתה מוצגת בפני חלופה ראויה, הכוללת מעצר בית (גם אם לא מלא), ערבויות כספיות מתאימות והוראה בדבר התייצבות תקופתית בתחנת המשטרה. אלא שהאישומים בדבר הפרות חוזרות של תנאי מעצר הבית וההוראות שניתנו בעניינו - מעוררים התלבטות בעניינו של המשיב, בכל הנוגע ליכולתו לעמוד בתנאי השחרור. עולה חשש, כי לא ניתן לתת אמון במשיב כי יעמוד בתנאים מגבילים, ככל שישוחרר לחלופה כלשהיא.

לעת הזו, כפי שהבהיר בא כוח המשיב, אין בידי המשיב כל חלופה להציע - אף לא מקום מגורים קבוע.

אשר על כן, ובשים לב להתלבטות הקמה בעניינו, אני מוצא לנכון להיעזר בשירות המבחן, בטרם קבלת החלטה סופית [השווה בש"פ 27/15 בעניין עלי יונס].

סוף דבר, המשיב יוותר במעצר עד מתן החלטה אחרת. המשיב יופנה לשירות המבחן וייערך בעניינו תסקיר, אשר יבחן גם אפשרויות טיפוליות שונות - בין אם בקהילה ובין אם פתרונות אחרים, הכל לפי שיקול דעתו של שירות המבחן.

נקבע לדיון ליום 15.4.18 שעה 9:00, לאחר קבלת תסקיר.

תשומת לב שירות המבחן כי המשיב שוהה בבית מעצר בגלבוע.

פרטי ב"כ המשיב: עו"ד מורן שליזנגר טל: 0525289081

המשיב יזומן לדיון הנדחה באמצעות שב"ס.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לשירות המבחן, אשר יגיש תסקיר עד יום הדיון הנדחה.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא לכליאה.

4

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.