1

1.      ראשיתו של ההליך דנן ביום 18.7.21 עם הגשת בקשה למעצר בית מלא ופסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים נגדו. זאת, במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בקלות ראש.

2.      בו ביום התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, קבעתי כי בשלב זה יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו - מסוכנות אותה ניתן לאיין באמצעות הרחקה מהכביש. לאור האמור, הוריתי על שחרור של המשיב בתנאים הבאים: הפקדה בסך 2,500 ₪, ערבות עצמית בסך 5,000 ₪ ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים נגדו תוך קציבת התקופה למשך 6 חודשים מיום שנפסל מנהלית רישיונו של המשיב.

3.      ביום 27.7.21 הוגשה על ידי המשיב בקשה לעיון חוזר במסגרתה נטען כי מצפייה בסרטונים מהאירוע המצויים בחומר החקירה "עולה בוודאות שלא היה קשר עין בין השוטרים לאופנוע".

4.      ביום 25.8.21 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים במסגרתו הוצגו לי הסרטונים ובהמשך הצדדים טענו לבקשה.

2

5.      המשיב מפנה לכך שעל אף שנכתב בדו"ח הפעולה כי הכביש היה ריק, הרי שמהסרטונים עולה כי היו רכבים שחלפו את הניידת שאכפה את העבירה ולא רואים אופנוע. עוד מפנה המשיב לכך שהניידת נסעה לכאורה אחריו אך מהשיחה בין השוטרים עולה כי הם גילו את האופנוע בשלב מאוחר יותר ("הנה הוא") ולכן למדים שלא היה קשר עין.

6.      לטענת המשיב, דברים אלה עולים כדי כרסום מהותי בראיות באופן שמצדיק את החזרת רישיון הנהיגה שלו לאלתר. זאת, כאשר לשיטתו יש סיכוי גבוה מאוד שהוא יזוכה וכי ככל שתושת עליו פסילה לאחר הרשעה, הרי שהוא ירצה אותה. על כך מוסיף המשיב ומפנה לכך שהוא פסול כבר במשך 45 ימים ולכך שעברו התעבורתי קל מאוד.

7.      המבקשת סבורה כי מקומן של טענות המשיב הוא בתיק העיקרי וכי אין מקום לשנות את ההחלטה מיום 18.7.21. לשיטתה, מטרתה של מצלמת הגוף אינה לתעד עבירות אלא לתעד את המפגש בין השוטר לאזרח ולשמור על חייהם.

8.      המבקשת סבורה כי היא עמדה ברף הראייתי הנדרש בשלב זה ומדגישה כי מדובר במהירות קצה "מטורפת" של 194 קמ"ש כאשר המשיב מחזיק ברישיון לאופנוע החל משנת 2019 בלבד.

9.      לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון ובהחלטה מיום 18.7.21, לאחר שצפיתי בסרטונים המצויים בחומר החקירה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש באמור בהם כדי להוביל לקיצור קציבת תקופת הפסילה לתקופה בת 3 חודשים.

10.  בסרטונים שצולמו על ידי המבקשת, לא נצפה אופנוע. מדברי השוטרים משתמע, כי אכן לא נשמר קשר עין עם האופנוע, באמצעותו בוצעה לכאורה העבירה וכאשר נוצר קשר עין עם האופנוע בו נהג המשיב, מספר דקות לאחר ביצוע העבירה, נאמר "הנה הוא". לכאורה, מצלמת הגוף של השוטרים תיעדה את האכיפה עצמה אולם, ישנה אי בהירות בשלב זה לאור הנצפה בסרטונים שראויה להתברר בהליך העיקרי אולם, בשיקול מכלול השיקולים, מצאתי גם מקום שיכול להוביל תקופת צינון מופחתת יותר של הפסילה.

11.  יוער כי לא נעלמה מעיניי טענת המבקשת לפיה מצלמת הגוף לא נועדה לתעד את ביצוע העבירה. אולם, משהוצגו בפניי הסרטונים המהווים חלק מחומר החקירה, לא ניתן להתעלם מהם ולקבוע כי טענה הנוגעת אליהם צריכה להעלות אך במסגרת ההליך העיקרי. כך בעיקר שעה שמדובר בסרטונים שהלכה למעשה תיעדו את אופן אכיפת העבירה ולא רק את המפגש שבין השוטר האוכף למשיב באופן שיש בו כדי להשליך על הראיות בתיק.

12.  אכן, כפי שנקבע על ידי בהחלטה מיום 18.7.21, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. אולם, לאחר שצפיתי בסרטונים אני סבורה כי יש בהם כדי לכרסם בחומר הראיות, גם אם אין המדובר בכרסום כה מהותי. הפסילה איננה מקדמה על חשבון העונש ולכן מצאתי מקום לקצר את תקופת הפסילה שהוטלה על המשיב, כך שתעמוד על 3 חודשים מיום שנפסל רשיונו והופקד במשטרה.

13.  לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי האיזון המתאים יימצא בכך שהמשיב יהא פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים כנגדו, כאמור בהחלטה מיום 18.7.21, אולם תקופה זו תיקצב למשך 3 חודשים מיום שנפסל מנהלית רישיונו של המשיב.

14.  יתר התנאים יוותרו על כנם.

3

המזכירות תפעל בהתאם ותשלח העתק ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתה על ידם.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.