1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים במשפטם המייחס למשיב 1 עבירות של הסעת תושב זר, כניסה לישראל שלא כדין ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה, ולמשיב 2 עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

1.         על פי העובדות בכתב האישום, בתאריך 19.11.2016 בסמוך לשעה 12:50 סמוך לכביש 80 ליד נחל קריות, הסיע המשיב 1 ברכב מסוג יונדאי טוסון את משיב 2 ואת חמדאן אבו צבחה, את מחמוד אבו צבחה, את נדאל אבו צבחה ואת פואד אבו עליאן, תושבי הרשות הפלסטינאית אשר שהו בתחומי מדינת ישראל שלא כדין.

2.         בדיון מיום 23.11.2016 טענו ב"כ הצדדים לכרסום משמעותי בראיות הנובע בעיקר מחומר הראיות ולפיו נראה כי המשיבים לא נתפסו בשטחי ישראל. כן נטען למחדלי חקירה בקשר עם לוחית זיהוי הרכב בו נטען נסעו המשיבים

2

3.         עיינתי בתיק החקירה ובמפה עליה צוינה נקודת התפיסה ועליה גם מצוין הקו הירוק. מקום התפיסה הינו בצמוד לשמורת תל קריות וכקילומטר אחד בלבד צפונית מזרחית לבסיס צה"ל "נחל קריות". שמורת תל קריות כמפורט במפה מצויה בתוככי שטחי מדינת ישראל. ראוי לציין כי המחסום לעבר שטחי הרשות הפלסטינית נמצא מעבר לישוב מצדות יהודה הנמצא, כעולה מהמפה, כ-3 קילומטרים צפונית מזרחית למקום התפיסה. ראוי לציין כי גם הקו הירוק מסומן היטב במפה ומיקום התפיסה מרוחק ממנו. בנוסף, עיון במפה הטופוגרפית המצויה בתיק החקירה מלמד כי המשיבים נעצרו בקטע מישורי של כביש 80, הקו הירוק מצוי באזור הררי לאחר שהכביש מתחיל להתפתל ולטפס ועל כן על פניו נוכח השינוי המובהק בטוואי הנוף כנלמד מהמפה הטופוגרפית המשיבים לא יכלו שלא להבין כי הם אינם באזור הקו הירוק לאחר שכאמור עברו מהאזור ההררי לאזור המישורי.

ראוי לציין בעניין זה, כי דברי ב"כ המבקשת כי המשיבים נתפסו כ-3 קילומטרים בתוך מדינת ישראל נמצא תואמים את מיקום התפיסה המסומן במפה שצורפה לתיק החקירה, מחומר החקירה עולה כי המשיבים עשו דרכם אל כביש 80 ובסמוך אליו.

בשלב זה בית המשפט בוחן קיומן של ראיות לכאורה, דהיינו קיומן של ראיות שיש בהן פוטנציאל להביא להרשעת המשיבים. מקום בו שוטרי מג"ב מציינים על גבי המפה את מיקום התפיסה ומקום בו סימון זה הינו בנקודה המצויה בעומק מדינת ישראל כעולה מהמפה שצורפה, הרי שבשלב זה בו בית המשפט אינו בוחן את מהימנות השוטרים בכל הקשור לסימון הנקודה על גבי המפה, כמו גם מהימנות השוטרים ביחס לתיאור מקום התפיסה, קיימות ראיות לכאורה כי המשיבים אכן שהו בתוך תחומי מדינת ישראל.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי מקום שקיימות ראיות מובהקות לכאורה שהמשיבים נתפסו בתוך שטחי מדינת ישראל -ביחס לטענת ב"כ המשיבים אודות האפשרות שהמשיבים נעצרו בשטח A, הרי ששטח A מרוחק קילומטרים רבים מאותו אזור וכל האזור המצוי צפונית-מזרחית לקו התפר באזור הרלוונטי מוגדר כשטחי C. כאמור הדברים הם בגדר למעלה מן הצורך, שכן לאור השילוב של דוחות השוטרים עם סימונם את מקום התפיסה על גבי המפה, קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת לצורך שלב זה של ההליך, אם לא למעלה מכך, ולפיהן המשיבים נמצאו בעומק שטח מדינת ישראל.

3

אם לא די באמור, אני מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הליך הימים, שם אמר דעתו בית המשפט גם בעניין זה.

אשר לטענת לוחית הזיהוי של הרכב, ככל שיש ממש בטענה זו מקומה להתברר בהליך העיקרי.

אשר לטענות אותה העלתה ב"כ המשיב 1 בפתח הדיון היום שנועד למתן ההחלטה, אומר כי את אלה אין בידי בית המשפט לבחון ולבדוק וככל שיש גם באלה ממש הן יתבררו במהלך הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ז, 01/12/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

היום ניתנה החלטה בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה. אשר לעילת המעצר, זו עיקרה בחשש להימלטות מן הדין הנובעת מכך שמדובר במי שהם תושבי האזור. עילת המעצר מתעצמת בהינתן עברם הפלילי של המשיבים בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, מה שיש בו כדי להביא לכך כי העונש שייגזר עליהם ככל שיורשעו בדין יהיה משמעותי, ונגזרת של הדברים הינה כי האינטרס של השניים יהיה שלא להתייצב למשפטם.

למשיב 2 עבר פלילי משמעותי בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק. משיב 2 צבר 4 הרשעות בגין ביצוע 5 עבירות שונות ונפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק בגינן ריצה מאסרים בפועל לצד עונשים נוספים ולא היה במאסרים שריצה בכדי להרתיעו מלשוב לסורו.

4

למשיב 1 עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות בגין ביצוע שורה ארוכה של עבירות, כאשר בשנת 2013 נדון במסגרת צירוף של 5 תיקים שונים בגין ביצוע 5 עבירות שונות ונפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק, לצד מספר עבירות נלוות למאסר בפועל בן 4 חודשים ומאסר על תנאי. לאחר מכן, בחלוף חודשים ספורים, בחודש מאי 2014, שב המשיב למאסר בפועל בן 4 חודשים לאחר שהורשע שוב בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק וגם הפעם הושת מאסר על תנאי. בנוסף, ביום 16.3.2015, נדון שוב המשיב למאסר בפועל בן 4.5 חודשים בגין ביצוע עבירה נוספת של כניסה לישראל שלא כחוק, וזאת לצד מאסר על תנאי והתחייבות. עבירות דנן ביצע המשיב 1 שעה שמאסר על תנאי בן 3 חודשים תלוי ועומד נגדו ואשר לא היה כדי להרתיעו מלשוב לסורו ובשעה שתלויה ועומדת נגדו התחייבות ברת הפעלה בסך 5,000 ₪.

המדובר במשיבים להם כאמור עבר פלילי משמעותי בעבירות של כניסה לישראל, בריצוי מאסרים בפועל בתקופות שונות, כשלמשיב 2 גם מאסר על תנאי ואלה לא הרתיעו את המשיבים מלחזור ולבצע את אותן עבירות.

בנסיבות אלה ובהינתן עצמת החשש להימלטות המשיבים מהדין, לא מצאתי לבחון ערבים, בוודאי לא כשמדובר בשני ערבים שהם בעצמם תושבי השטחים, כאלה שלא ניתן להפעיל הערבויות נגדם, שכן אין להם כל נכסים בישראל והם יכולים בקלות להיעלם משטחי הרשות הפלסטינית.

סיכומם של דברים, בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים במשפטם.