מ”ת 493/05/14 – טוני כרכבי נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת |
|
|
|
מ"ת 493-05-14 מדינת ישראל נ' כרכבי(עציר)
|
1
לפני |
|
|
המבקש |
טוני כרכבי (עציר) |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל |
|
החלטה |
1. לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש כך שתתאפשר לו יציאה לעבודה. הבקשה מופנית כלפי החלטתי מיום 4.05.2014, המורה על מעצרו של המבקש בחלופת מעצר במסגרת מעצר בית מלא בביתו, בפיקוח ובאיזוק אלקטרוני.
2. נגד המבקש
הוגש כתב אישום, יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף
3. על פי עובדות כתב האישום, נתפס המבקש ביום 1.05.2014, סמוך לשעה 17:00, כאשר הוא נוהג רכב בעודו פסול לנהיגה, בגין עבירה של נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון נהיגת תקף (רישיון הנהיגה שלו פקע במשך 4 שנים), וכאשר תלוי ועומד נגדו בגין כך עונש מאסר מותנה של 9 חודשים.
2
עוד יש לומר, כי
רישיון הנהיגה של המבקש עוכב על ידי
4. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 4.05.2014, הודה המבקש בכתב האישום ובהסכמת הצדדים, הוריתי על שחרורו בחלופת מעצר במעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני, בביתו, בפיקוח אישתו, אחיו, ואימו, ובערבויות כמפורט בהחלטה.
5. למעשה מאז ועד היום, כמעט שלושה חודשים, מצוי המבקש במעצר בית מלא, ותחת פיקוח ואיזוק אלקטרוני.
6. ב"כ המבקש, פונה לביהמ"ש בבקשה לעיון חוזר, ועותרת לשחרור המבקש לצורך עבודה בשעות היום. הבקשה נתמכת בחלוף הזמן (שלושה חודשים) ובמיוחד נוכח הרעה במצבו הכלכלי. לעניין זה צורפו לבקשה מסמכים המעידים על חובותיו של המבקש, בגינם אף איבד את רישיון הנהיגה שלו. המבקש נשוי ואב לשלושה קטינים. המבקש הינו המפרנס העיקרי בביתו והשתכר עד למעצרו כ-6,600 ₪ לחודש. אישתו משתכרת מעבודתה כגננת במשרה חלקית סך של 3,500 ₪ לחודש, ומאז מעצרו של המבקש נאלצת המשפחה להתקיים רק ממשכורתה, שאינה מספקת את צרכי המשפחה. כל זאת יחד עם העובדה שמתן גזר הדין בתיק העיקרי נקבע לחודש ספטמבר 2014, וחלוף הזמן מאז מעצרו של המבקש מקימים עילה לעיון חוזר בהחלטה.
ב"כ המבקש עותרת לשחרורו של המבקש לעבודה במחסן בין השעות 7:00-20:00, במסגרת מקום עבודתו הנוכחי בו הוא מועסק מזה מספר שנים. התייצב בביהמ"ש מנהל החברה בה עובד המבקש, מר ראיד כרכבי אשר הסכים לשמש כמפקח על המבקש בשעות העבודה. מר כרכבי נחקר בביהמ"ש ע"י התובעת והצהיר כי ילווה את המבקש ויפקח עליו בהיותו עובד בצמוד אליו. מר כרכבי התחייב לאסוף את המבקש מביתו בבוקר ולהחזירו לביתו בסיום העבודה.
3
7. ב"כ המשיבה התנגדה בתוקף לשחרור המבקש ממעצר בית מלא, ולו לצורך עבודה, תוך שהיא מדגישה בטיעוניה את חומרת העבירה, ואת עברו התעבורתי המכביד של המבקש שנוהג משנת 1995 ולחובתו 46 הרשעות קודמות, ביניהן עבירה בגין נהיגה בשכרות. מסוכנותו של המבקש עולה מעברו. בנוסף, המבקש שוחרר למעצר בית מלא ביום 4.05.2014, טרם עברו שלושה חודשים ואין כל שינוי בנסיבות המצדיק הקלה בתנאי השחרור.
ב"כ המשיבה מפנה לבקשת המעצר המקורית, לחומרת האירוע העולה ממנה ולכתב האישום וכן טוענת כי מסוכנותו של המבקש נלמדת אף מעונש המאסר המותנה, בר הפעלה, של 9 חודשים התלוי ועומד נגדו.
עמדת המשיבה היא, כי עצם שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, בתנאים בהם הוא נמצא, היה בהסכמה ולפי בקשת ב"כ המבקש. לגרסת המשיבה, יש בכך התחייבות של המבקש, לקיים את תנאי השחרור שהוא עצמו ביקש ואין לאפשר למבקש "לכרסם" פעם אחר פעם בתנאי שחרורו.
לגרסת המשיבה נוכח האמור, ומאחר והתיק קבוע למתן גזר דין בעוד חודשיים, ולאחר שהצדדים כבר טענו לעונש בתיק, אין בחלופה המוצעת כדי למנוע את המסוכנות הרבה הנשקפת מהמבקש, כפי שזו נלמדת מחומרת העבירות בהן הוא הודה ואין כל הצדקה להקלה בתנאי השחרור למעצר בית חלקי. משכך, יש להותיר את תנאי חלופת המעצר, במעצר בית מלא - כמות שהם.
דיון והכרעה:
שיקולי פרנסה ויציאה לעבודה של המבקש:
8. לעניין שינוי תנאי מעצר ב"עיון חוזר" משיקולים של פרנסה ויציאת החשוד לעבודה, קבעה כב' השופטת (כתוארה אז) עדנה ארבל בבש"פ 2857/06 אליהו ממן נ' מ"י, [פורסם בנבו] (2006), כי:
4
"ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם להתפרנס ולדאוג לצרכי מחייתו מלמדת אותנו, כי אף כשמדובר בנאשם המשוחרר לחלופת מעצר, יש לנסות, במקרים הראויים, לבחון את אפשרות השתלבותו במסגרת עבודה, אשר תבטיח לו פרנסה ותעסוקה. זאת, כמובן, בכפוף לכך שלא יהיה בכך משום פגיעה באינטרס ציבורי סותר. לפיכך, במידה וניתן להשיג את תכלית חלופת המעצר גם כשהנאשם יוצא לעבוד, תוך הבטחה כי אין ביציאתו לעבוד משום סכנה לציבור או אפשרות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו, במקרה המתאים יהא ראוי לאפשר זאת."
בבש"פ 8369/09 משה בצר נ' מ"י, [פורסם בנבו] (2009), חזרה כב' השופטת ארבל על הדברים והוסיפה:
"יציאה לעבודה עונה הן על האינטרס הפרטי של הנאשם - יכולתו להעסיק את עצמו בתקופה זו ואף לדאוג לפרנסתו ולפרנסת משפחתו; אך עונה היא גם על האינטרס הציבורי במקרים רבים, שכן תנאי מעצר בית לאורך תקופה ארוכה עלולים לגרום לתסכול ולבטלה ולהוביל להפרת תנאי השחרור ולביצוע עבירות נוספות."
בבש"פ 3611/10 עימאד רמל נ' מ"י, [פורסם בנבו] (2010), נאמר:
"יש לזכור כי מדובר בבחור צעיר אשר יש חשש כי העדר התעסוקה, וזאת ללא קשר לצורך כלכלי כלשהו, יביא אותו לכיוונים לא רצויים, וכבר נאמר כי "סוף הבטלה לעורר עוון" (אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק ל"ב)."
9.
סעיף 21(ב)(1) ל
פסיקת בתי המשפט כאמור מנחה בנוסף את בתי המשפט לתעבורה כי כעקרון יש להשתמש למניעת מסוכנות בנהיגה, בכלי של פסילת רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים, ובהטלת ערבויות מתאימות. זהו העיקרון הבסיסי, שמטרתו הבטחת חירות הפרט.
ביהמ"ש יפעל בהתאם לכלל זה ובלבד שישתכנע כי ניתן לתת אמון בחשוד כי יכבד את החלטת בית המשפט ולא ינהג.
5
בכל מקרה בו קיים חשש של ממש כי החשוד לא יכבד את הפסילה שביהמ"ש מטיל עליו או שביהמ"ש ישתכנע כי לא ניתן לתת אמון בחשוד, ייעצר החשוד, תבחן החזקתו בחלופת מעצר, במעצר בית או באיזוק אלקטרוני, ובמקרים ראויים אף במעצר מלא.
בנוסף הלכה היא, כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה אלא במקרים חריגים בלבד וזאת באותם מקרים כאשר קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות המשיב. ככל שביהמ"ש מגיע למסקנה כאמור לעיל, עליו לבחון את מהות חלופת המעצר המוצעת, ובהסתמך על קיומו של אמון, יש ליתן את הדעת גם ביחס לשילוב המבקש בעבודה.
בעניינינו, מצאתי, כי ניתן לתת אמון במבקש שלא יפר את החלטתי, כפי שלא הפר אותה עד כה, ולא ינהג כל עוד הינו פסול ועד לסיום ההליכים בתיק זה, וזאת אף אם ישוחרר בשעות היום בלבד, לצורך עבודה.
כמו כן מחקירת המפקח על המבקש בבית משפט, התרשמתי כי מדובר במפקח אחראי הבין משמעות האחריות המוטלת עליו, התחייב לאסוף המבקש מביתו ופקח עליו במסגרת עבודתו והחזירו בסוף היום לביתו.
במקרה דנן יש בחלוף שלושה חודשים מיום שחרורו, ובנסיבותיו הספציפיות של המבקש, כדי להוות עילה מספקת לעיון חוזר בחלופת מעצרו. בהתחשב במצבו הכלכלי והמשפחתי של המבקש, ובכך שאין כל טעם בכך שהמבקש ישב בביתו מובטל מכל עבודה, עד לסיום ההליכים בתיק, בחודש ספטמבר 2014. ראוי הרבה יותר כי יצא לעבוד ויקיים את עצמו בני משפחתו. לעניין זה נקבע בבש"פ 913/08 פלוני נ' מ"י, ת"ק-על 2008(1), 3586, 3588, כדלקמן:
6
"העילה של חלוף הזמן ניכר היא גמישה ויש לפרשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה תוך יצירת איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן לבין האינטרס הציבורי. במסגרת איזון זה, כך נקבע בפסיקתנו, יש להביא בחשבון, בין היתר, את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו את התנהגותו במעצר או את אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ואת נסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות..."
בעניינינו, מצאתי, כי ניתן לתת אמון במבקש שלא יפר את החלטתי ולא ינהג כל עוד הינו פסול ועד לסיום ההליכים בתיק זה, וזאת אף אם ישוחרר בשעות היום בלבד, לצורך עבודה.
10. לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן:
1. המבקש רשאי לצאת ממעצר בית בכל יום, בין הימים א-ה בין השעות 07:00 ל- 19:00 , לצורך עבודתו. מורה על פתיחת חלון באיזוק האלקטרוני בהתאם.
למען הסר ספק בימים א-ה בין השעות 19:00 ל- 07:00 וכן בימים שישי ושבת ישהה המבקש במעצר בית מלא בתנאים שנקבעו בהחלטה הקודמת ובאיזוק ופיקוח, ללא שינוי.
2. בשעות בהם התרתי יציאה לעבודה, יהיה המבקש כל העת בפיקוח אישי וצמוד של מר ראיד כרכבי ת.ז. 059455832, אשר ערב אישית לקיום תנאי שחרורו של המבקש.
כל האמור, ואף ההיתר ליציאה לעבודה, יכנס לתקפו רק לאחר חתימת המשגיח על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ שתחתם במזכירות בית המשפט, להבטחת הפיקוח וההשגחה ולקיום תנאי שחרורו של המבקש כאמור בהחלטה זו.
3. המבקש מוזהר כי כל הפרה של תנאי יציאתו לעבודה או תנאי חלופת המעצר עלולה להוביל לביטול חלופת המעצר, למעצרו, וכן לחילוט הערבויות שנמסרו.
4. יתר התנאים ובכלל זה ההפקדות במזומן והערבויות שנחתמו, ממשיכות לחול ללא שינוי. צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן כנגד המבקש ממשיך לחול.
7
5. למען הסר ספק, יובהר כי המבקש פסול מנהיגה בכל כלי רכב וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם להחלטה הקודמת.
5129371
מזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים ולממונה על האיזוק אלקטרוני .
54678313
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת כחוק.
ניתנה היום, ו' אב תשע"ד, 02 אוגוסט 2014בהעדר הצדדים.
