כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מייחס לו עבירות של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144א לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בחיפוש שנערך בבית המשיב בטירה בתאריך 17.7.23 נתפסו בתוך המקפיא אקדח תקני טעון במחסנית, קופסאות תחמושת ורימון הלם משומש (כל פריטי הנשק והתחמושת היו ארוזים בתוך תיק שחור).

ב"כ המשיב חולקת על קיומן של ראיות לכאורה.

לטענתה, הראיות נגד המשיב מתמצות בגילוי טביעת אצבע על המחסנית, שהיא חפץ נייד ולכן מדובר בראיה נסיבתית שאין בה די. בנוסף הפנתה ב"כ המשיב לנוהל משטרתי (נוהל אח"מ 300.04.187 שעניינו נטילת אמצעי זיהוי). לטענת ההגנה, טביעת האצבע של המשיב לא נלקחה בהתאם לנוהל, דבר הגורע מעוצמת הראיות.

עיינתי בתיק החקירה ושוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב.

אכן, הראיה המרכזית לחובת המשיב היא אותה טביעת אצבע שנמצאה על גבי המחסנית, אך סבורני כי מדובר בראיה בעלת עוצמה וזאת ממספר סיבות מצטברות.

ראשית, בניגוד לטענת ההגנה, המחסנית שעליה אותרה טביעת האצבע נמצאה בתוך האקדח (אפנה בעניין זה לדו"ח תובנות - מסמך ס"ו בתיק החקירה, לפיו נתפס האקדח כשהמחסנית מוכנסת בו. בנוסף אפנה לדו"ח פעולה של השוטר לירן שרעבי - מסמך י"ד בתיק החקירה, שגם ממנו עולה כי האקדח נתפס כאשר בתוכו מחסנית).

שנית, המחסנית שנתפסה היא אמנם חפץ נייד אך זהו שעצם החזקתו מהווה עבירה. הדבר אינו דומה לחפץ ניטרלי שנמצאת עליו טביעת אצבע (ועל כן עוצמתו כראיה נסיבתית עשויה להיות קטנה יותר).

שלישית, המחסנית, האקדח והתחמושת נמצאו כאמור כולם באריזה אחת והדבר יוצר זיקה נסיבתית להחזקת כלל תכולת התיק.

רביעית, המשיב לא העלה כל הסבר להגעת טביעת האצבע באופן תמים למחסנית שנתפסה ולהימצאות חבילת הנשק והתחמושת בכללותה בביתו.

טענות ההגנה לגבי היישום של נהלי אח"מ בעניין נטילת טביעות אצבע-מקומן בהליך העיקרי ואיני סבור שהן גורעות מהתשתית הראייתית הלכאורית, המבוססת על הנשק והתחמושת שנתפסו, זיהוי טביעת אצבעו של המשיב על גבי מחסנית האקדח, וחוות הדעת שמדובר בנשק כהגדרתו בחוק.

המבקשת טוענת כי התנהגותו של המשיב במהלך החיפוש מחזקת את הראיות נגדו. עניין זה הוא תלוי התרשמות ופרשנות ואינני סבור שניתן לקבוע מסמרות בעניין בשלב זה, שכן ייתכן שגם אדם חף מפשע יגיב בהתרגשות או בלחץ לחיפוש שנערך בביתו. עם זאת, די בראיות האחרות ובראשן ממצא טביעת האצבע.

אציין כי עובר למתן ההחלטה הוגש לתיק בית המשפט (מבלי שהתבקשה רשות לכך) כתב טענות משלים של המשיב. עיינתי בכתב הטענות ולא מצאתי כי יש בו כדי לשנות את התמונה הראייתית.

לאור האמור, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

הדיון יימשך בסוגיית עילת המעצר וחלופת מעצר במועד שנקבע (2.8.23).

ניתנה היום, י"ב אב תשפ"ג, 30 יולי 2023, בהעדר הצדדים.