לפני בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, שהוגשה ביום 16.03.2023 על ידי המבקשת.

בבקשתה ציינה המבקשת כי "בתאריך 12.03.2023 נערך דיון בבקשת ב"כ המשיב לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר [...] ב"כ המבקשת טענה באריכות למסוכנות העולה מהמשיב וממעשיו, כמו גם הוצגה פסיקה נרחבת המתאימה לטיעוניה. במהלך טיעוניה העלתה ב"כ המאשימה את חששה של המתלוננת מהמשיב והעובדה שהגיעה באמצע הלילה לתחנת המשטרה להתלונן עליו."

לטענת המבקשת לאחר דברי ב"כ המבקשת, אמר בית המשפט כי "חשש המתלוננת מהמשיב הינו סובייקטיבי, ואינו מהווה שיקול ממכלול שיקוליו של בית המשפט. כמו גם שאל [...] במידה והמתלוננת לא היתה מביעה חשש האם עמדתנו היתה שונה?". אמירה זו, כך לטענת המבקשת, לא מצאה את ביטוייה בפרוטוקול הדיון.

בקשת המבקשת נחתמה על ידי ראש שלוחת מעצרים שרון, עו"ד סיגל אלפר.

הבקשה הועברה להתייחסותה של באת כוח המשיב, עו"ד אריאלה גאוטה, אשר ציינה כי בית המשפט תהה "האם במצב דברים בו המתלוננת לא היתה חוששת, האם גם אז היתה עומדת המבקשת על בקשתה, בעניין מעצרו עד תום ההליכים של המשיב". באת כוח המשיב הוסיפה וציינה כי לא זכור לה שבית המשפט הביע עמדתו בעניין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובפרוטוקול הדיון המדובר, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

בפתח הדברים יצויין כי המדובר בדיון שהתקיים ביום 13.03.2023 ולא ביום 12.03.2023 כפי שנכתב בבקשה; הדיון היה בבקשת המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו, במהלכו נדרש בית המשפט, לבחון גם את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ולא כפי שנכתב בבקשה; ובאת כוח המבקשת לא טענה ב"אריכות", אלא בקצרה, ואף ציינה בתחילת דבריה: "אנחנו טענו בהרחבה בדיון הקודם".

כמו כן, ראוי היה שהבקשה היתה מוגשת על ידי ב"כ המבקשת שנכחה בדיון, ולמצער שהיה מצויין בבקשה כי עו"ד סיגל אלפר, אשר חתמה על הבקשה, לא נכחה בדיון, וכי "ב"כ המאשימה" המוזכרת בבקשה אינה מי שחתומה על הבקשה.

לגופו של עניין, במהלך הדיון, ולאחר שבאת כוח המבקשת הדגישה את העובדה כי המתלוננת מפוחדת, שאל בית המשפט את באת כוח המבקשת האם חששה של המתלוננת הוא הנתון העיקרי שעל פיו צריך בית המשפט להכריע בשאלת מעצרו או שחרורו של המשיב. באת כוח המבקשת השיבה כי חששה של המתלוננת הוא אחד השיקולים שעל בית המשפט לשקול, ותשובתה זו נרשמה כמובן בפרוטוקול הדיון. לאחר מכן, שאל בית המשפט, האם עמדתה של המבקשת היתה משתנה לו המתלוננת לא היתה חוששת, וב"כ המבקשת השיבה כי היא אינה עונה על שאלות תיאורטיות.

למען הסר ספק, בית המשפט לא אמר בשום שלב של הדיון כי חשש של מתלוננת אינו נתון אשר על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בשאלת מעצרו או שחרורו של נאשם. חששה של מתלוננת הוא בוודאי נתון שעל בית המשפט לשקול בין יתר שיקוליו, ומותב זה אכן עושה כן.

נוכח כל האמור לעיל הבקשה לתיקון הפרוטוקול נדחית.

ניתנה היום, ח' ניסן תשפ"ג, 30 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.