לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 9.3.23 לפיה הוריתי על מעצרו בפיקוח אלקטרוני בחלופה שהוצעה בכפר חורפיש.

המבקש עותר לפתיחת שני חלונות התאווררות יומיים בני שעה וחצי כל אחד; בשעות המוקדמות של היום ובשעות הערב.

המבקש פירט בבקשתו כי הוא היה עצור מאחורי סורג ובריח לתקופה של כחודש וחצי ולאחר מכן המשיך לשהות במעצר אלקטרוני, עד כה כשלושה חודשים. עוד הדגיש המבקש כי לא נרשמה לחובתו כל הפרה וכי לא זכה לחלונות התאווררות כלל (למעט יציאה לאבל משפחתי). המבקש טען לפניי כי הוא סובל מכאבי גב הדורשים הליכה במהלך היום ועל כן קיים גם צורך רפואי לחלונות המבוקשים.

המשיבה מתנגדת לפתיחת החלונות כמבוקש ובמהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 25.6.23 טענה באת כוח המשיבה כי לא חל כל שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר והוסיפה כי אין להיעתר לבקשה לחלונות קבועים כאשר העצור שוהה בפועל במעצר באיזוק אלקטרוני.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושקלתי היטב את הסבריו של הסניגור בכתב ובעל פה, לא מצאתי להיעתר לבקשה. אנמק:

1.      המבקש עצור בפיקוח אלקטרוני עפ"י החלטתי מיום 5.3.23 (ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי נמחק).

2.      אציין כי החלטתי ניתנה חרף קיומו של תסקיר שלילי שמצא כי נשקפת מסוכנות להישנות אלימות כלפי המתלוננת ובזאת בשים לב למיקום המעצר שהוצע במרחק משמעותי ממקום מגוריה ומרכז חייה של המתלוננת. אבהיר כי מיקום החלופה והמרחק הגיאוגרפי הניחו את דעתי כי ניתן לאיין את המסוכנות, שלא נשללה, כלפי המתלוננת וזאת לצד שיקולים נוספים שפורטו בהחלטתי.

3.      מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני החל ביום 9.3.23 ומאז ועד היום חלפו כשלושה וחצי חודשים. מלבד חלוף שלושה וחצי חודשים, דבר לא השתנה ולא מצאתי כי המבקש עומד באחד או יותר מהתנאים לעיון חוזר. אכן לחובת המבקש לא נזקפה כל הפרה אך הדבר בבחינת המובן מאליו שכן הפרה יכלה להביא למעצרו מאחורי סורג ובריח והעדרה איננו מהווה שינוי נסיבות.

4.      משאלו הם פני הדברים, השיקול היחיד אשר עשוי לעמוד לטובתו של העורר, הוא הזמן - הלא רב - שעבר מעת מתן ההחלטה [ראה בש"פ 6273/22 שם נקבע כי גם ארבע חודשים אינם זמן רב]. אף אם אניח, לטובתו של המבקש, כי בזמן שעבר מעת מתן ההחלטה, יש כדי להטות את הכף לטובתו - הרי שעפ"י הפסיקה לא די בכך ויש להראות הפחתה במסוכנות. הדבר נכון ביתר שאת בנסיבותיו של המבקש שהעדר מעקב אלקטרוני לפרק זמן של שעה וחצי יכול לרוקן את יתרון החלופה מתוכנה ויכול לבטל את הגנה מפני המסוכנות שלא הוכח כי פחתה.

5.      אוסיף כי הטיעון לעניין כאבי הגב של המבקש, נותרו טענות בעלמא, ללא תיעוד.

6.      זאת ועוד; הפסיקה התייחסה ככלל לנסיבות בהן יהיה צידוק להחלטה בדבר "חלונות התאווררות" קבועים, מדי יום, במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני תוך הפניה לסעיף 22ד(1)(ג) לחוק המעצרים המאפשר חלונות לצרכים אישיים חיוניים בלבד כגון טיפול רפואי, טיפול נפשי וכו'. [ראה בש"פ 8509/19 ואסמכתאות שצוטטו שם]. נסיבות כאלו לא הוכחו בפניי.

7.      מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט' תמוז תשפ"ג, 28 יוני 2023, בהעדר הצדדים.