בפני

כבוד השופט אהרון משניות

המבקשת

מדינת ישראל באמצעות עו"ד רפאל אביב (פמ"ד)

נגד

המשיב

עודה עואדרה (עציר) באמצעות עו"ד נטלי אוטן

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של סחר בנשק, ועבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והמבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ואילו באת כוחו מתנגדת לכך, וטוענת כי אין בתיק החקירה ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב.

בכתב האישום נטען כי המשיב הוא אביו של סעיד ודודו של ריאד (להלן יכונה כל אחד מהם בשמו, ושניהם ביחד יכונו השותפים), וכי עובר ליום 3.4.23 הוא קשר קשר ביחד עם השותפים לבצע עבירה מסוג פשע של סחר בנשק. במסגרת הקשר שוחח המשיב טלפונית עם אחר כמה פעמים, ותיאם איתו באופן מקודד סחר והברחת כלי נשק, בנסיבות שאינן ידועות במדויק למבקשת. במסגרת הקשר האמור, שוחח הנאשם עם האחר טלפונית במועד האמור בשעה 19:59, והשניים תיאמו כי סעיד יגיע אל האחר ברכב המאזדה החדש של הנאשם בכדי שהאחר ימסור כלי נשק לחזקתו של סעיד, וכי ריאד יאבטח את סעיד בנסיעתו לאחר ובחזרה.

באותו מועד, בשעה 21:48, נהג ריאד בשגב שלום ברכב יונדאי, ופגש בסעיד שנסע ברכב המאזדה, ושניהם נהגו בסמיכות זה לזה לכיוון כביש 40 דרום במשך כ-20 דקות, ובשעה 22:14 נסעו שניהם על כביש 224 לכיוון מזרח בצומת הנגב, ובסמוך לצומת פנה סעיד שמאלה לדרך עפר עד שבשלב מסוים הגיע מולו רכב טנדר שעצר בסמוך לו, כאשר באותו זמן ריאד המתין ברכבו בכביש. בדרך העפר, האחר או מי מטעמו מסרו לסעיד 9 אקדחים מסוג גלוק ומחסניות תואמות לכל אחד מהם, כשהם עטופים בנפרד בניילון, ונמצאים בתוך שק שהונח בתחתית המושב האחורי שמאלי של המאזדה. בשעה 22:18 עזב סעיד את המקום, ונסע על כביש 40 בסמוך לרמת חובב, כשכלי הנשק נמצאים ברכבו, ולפניו נוסע ריאד ברכבו כדי לאבטח אותו. בסמוך לאחר מכן נעצר סעיד עם כלי הנשק.

ביום 13.7.23 הגיעו שוטרים לביתו של המשיב בשגב שלום בכדי לעוצרו, וכשהבחין בהם החל להימלט ולרוץ בחלק האחורי של הבית עד שנעצר ע"י שוטר שרדף אחריו, ועל כך מיוחסת למשיב עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ב"כ המבקשת עותר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים וטוען כי יש ראיות נסיבתיות למכביר שקושרות את המשיב לעבירה של סחר בנשק שמיוחסות לו בכתב האישום, ודי בהן כדי להוות ראיות לכאורה ולהצדיק את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לעומת זאת, ב"כ המשיב טוענת כי מדובר בראיות נסיבתיות שיכולה להיות להן משמעות שונה לחלוטין מזו שמייחס להן ב"כ המבקשת, ולכן לטענתה אין ראיות לכאורה נגד המשיב.

יצוין כי במקביל לכתב האישום נגד המשיב הוגשו כתבי אישום גם נגד סעיד וגם נגד ריאד, כאשר בכתב האישום נגד סעיד שהואשם ביו היתר בעבירות בנשק (נשיאה והובלה) מפורטות עיקרי העובדות שמופיעות בסעיפים 12 ו-13 בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, וב"כ של סעיד הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של סעיד, והסכימה גם למעצרו עד תום ההליכים, וכך אכן הורה בית המשפט. גם נגד ריאד הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות בנשק (נשיאה והובלה) ומופיעות בו עיקרי העובדות שמפורטות בסעיפים 6 - 13 בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, וגם בו הסכימה ב"כ של ריאד לקיומן של ראיות לכאורה, אך טענה כי מדובר בראיות בעוצמה נמוכה, אולם בית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים, בהחלטתו מיום 7.7.23.

על רקע האמור אבחן את תמצית הראיות נגד המשיב. עיקרו של התיק נסמך על האזנות סתר לשיחות הטלפון של מי שמכונה בכתב האישום "האחר" ששמו הוא עודה זנון. מספרי הטלפון המסתיימים בספרות 593, ו-576 רשומים בבעלותו של המשיב, וממספרים אלה התקיימו כמה שיחות עם האחר שנקלטו בהאזנות הסתר ותומללו ע"י משקלט.

בשיחה מספר 690 (סומן ג בתיק החקירה), שהתקיימה ביום 3.4.23 בשעה 19:59 ונמשכה כשש דקות מטלפון 593, המשיב אשר מכונה "גבר" בתמלול, מדבר עם האחר שמכונה בשמו "עודה" ומספר לו שכשהוא חזר כמה ימים לפני כן מביתו של האחר עצרו אותו, אמרו לו שהוא מזגזג בכביש והוא גם מספר שהיה איזה "באגי" רכב שטח של בדואים שהיה מעורב באירוע. קולו של המשיב זוהה בשיחה זו ובשיחות נוספות במזכר מפורט מיום 17.7.23 שנערך ע"י החוקר נאיל אבו רביעה, על בסיס של השוואת קולות לשיחה אחרת שמתועדת בדיסק חקירה 148803/23 שבו מוקלט המשיב שמזדהה בשמו ואף מאשר את מספר תעודת הזהות שלו.

הפרטים שמסר המשיב בשיחה זו תואמים לפרטים שנמסרו בדוח פעולה שנערך ע"י השוטר רונן טל אשר סומן קל בתיק החקירה, וכן לדוח פעולה שנערך ע"י השוטר יוסף כהן, שסומן קכה בתיק החקירה. מהדוחות הללו עולה שביום 31.3.23 בשעה 01:40 או בסמוך לה, סעיד נהג ברכב המאזדה החדש של המשיב שנזכר בסעיף 4 לכתב האישום, ולידו ישב המשיב, והם אכן נעצרו לבדיקה בכביש 40 לכיוון באר שבע, לאחר שהרכב עבר מנתיב לנתיב בכביש, והם שוחררו לאחר שהסבירו כי עשו כן בשל רכב שטח שנסע לידם על הכביש. מדוחות פעולה נוספים עולה שהמשיב היה ברכב עם סעיד ושניהם חזרו מהבית של האחר. כך עולה גם מתצפיות שוטרים שהבחינו ברכב המאזדה כשהוא נוסע באותו לילה לכיוון הבית של עודה "האחר", וכך עולה גם ממצלמות עין הנץ.

באותה שיחה מס' 690 אמר המשיב לאחר שהוא מצפה שהאחר ישלח לו אותם, והאחר השיב לו שאינו יודע איך ישלח לו אותם, והוסיף: "אם תשלח לי את הילד של אותו יום אז נלך אני והוא נגיע ביחד אני והוא לשגב אני והוא אין בעיה". בהמשך אותה שיחה אומר המשיב לאחר "אני שולח לך רכב שולח לך את הרכב שלי ההוא החדשה".

בשיחה אחרת, מס' 707 מאותו יום - 3.4.23, בשעה 21:40 (סומן ב בתיק החקירה), שאף היא נערכה מטלפון מס' 593, המשיב מדבר עם האחר ואומר לו "אני שולח את הבן אדם עכשיו" והאחר מזהיר אותו "אל תתן לו את המספר שלי בכלל, תאר לו את הכניסה ואני אעמוד לידו והוא יסע אחרי כדי שאני אסתיר אותו", והמשיב אומר לו: "תתקשר למספר הזה אני נותן לו את הטלפון הזה הבנת הוא בא איתי אותו יום איתי".

פרטים נוספים שעולים מתוך כתב האישום שהוגש נגד ריאד משלימים את השתלשלות האירועים באותו לילה, כמפורט להלן. בשעה 21:48 נסע ריאד ברכבו, ופגש בסעיד שנהג במאזדה החדשה בשגב שלום. שניהם נסעו זה אחרי זה בכיש 40 לכיוון דרום במשך כעשרים דקות. לאחר מכן, בשעה 22:18 נסע סעיד על כביש 40 בסמוך למחלף רמת חובב כשברכב המאזדה שבה נהג 9 אקדחי "גלוק" ומחסניות תואמות לכל אקדח, כשלפניו נוסע ריאד ברכבו כדי לאבטח אותו.

באותו זמן, היה במקום זה מחסום דוקררנים משטרתי, והשוטרים שהיו במקום הורו לסעיד לעצור. סעיד נמלט מהשוטרים, פרץ את המחסום תוך שהוא עולה על הדוקרנים, ולבסוף נעצר לאחר מרדף, ובעת מעצרו נתפס עליו הטלפון שמספרו מסתיים בספרות 593, שרשום על שמו של המשיב. גם ריאד ברח מהשוטרים במחסום, ונעצר לבסוף ביום 22.5.23 כחודש וחצי לאחר האירוע.

הפרשנות של ב"כ המבקשת לאירועים באותו לילה, כפי שטען במהלך הדיון, היא כי בקשתו של האחר שהמשיב ישלח לו את "הילד של אותו יום" מכוונת לסעיד שנהג ברכב המאזדה כשאביו המשיב לידו, באותו יום שבו עוכבו לבדיקה כשהרכב שבו נסעו זיגזג בכביש, כפי שמסר המשיב לאחר קודם לכן באותה שיחה. המשיב אכן ביצע את מה שהאחר ביקש ממנו, ושלח את "הילד" סעיד בנו, ואף נתן לו את הטלפון 593 כדי ליצור קשר באמצעותו עם האחר, כפי שאמר לאחר בשיחה 707. סעיד יצא לדרכו ברכב המאזדה החדש שנזכר אף הוא בשיחה 690, בשעה 21:48, כמה דקות לאחר שיחה 707 שהתקיימה בשעה 21:40. גם ריאד יצא ברכבו באותו זמן, ושניהם נסעו כעשרים דקות לכיוון דרום. בשלב מסוים סעיד נפגש עם האחר או מי מטעמו וקיבל ממנו את כלי הנשק והמחסניות, ובדרכם חזרה נעצרו ע"י המשטרה. הפרשנות הזאת תואמת לחלוטין את העובדות שפורטו לעיל, שאינן שנויות במחלוקת, כפי שפורטו בכתבי האישום שהוגשו בפרשה זו נגד סעיד וריאד.

טענתה של ב"כ המשיב בתחילת טיעוניה (בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 1.8.23) כי לא ייתכן לטעון כי המשיב ביצע את עסקת הסחר באמצעות סעיד, כאשר אותה עסקה כלל לא מיוחסת לא לסעיד ולא לריאד בכתב האישום המתוקן, מעוררת תמיהה ומוטב היה אלמלא נטענה. זאת, מפני שכתב האישום המאוחד שהוגש נגד סעיד וריאד ביום 11.6.23 כולל עבירות בנשק (נשיאה והובלה) שמיוחסות לשניהם, ולא בכדי יוחסה להם דווקא עבירה זו, שהרי לטענת המבקשת, המשיב היא שביצע את הסחר בנשק מול האחר, ואילו סעיד וריאד רק ביצעו את הובלת הנשק עבורו.

לאחר בחינת כל הנסיבות שפורטו לעיל, אני סבור כי המסקנה הסבירה ביותר אשר מתבקשת משילוב כל הראיות הנסיבתיות יחדיו, היא כי שיחות 690 ו-707 שהתקיימו באותו לילה בין המשיב ובין האחר אכן נועדו לצורך ביצוע עסקת סחר בנשק, עיסקה אשר הוצאה לפועל באמצעות סעיד וריאד שהובילו את הנשק שסוכם בעיסקה בין המשיב והאחר.

חיזוק ממשי למסקנה האמורה, ניתן למצוא בהתנהגות המפלילה של המשיב, כאשר המשטרה הגיעה לביתו ביום 13.7.23, כמפורט בסעיפים 14 - 16 לכתב האישום. בבקשת המעצר נכתב כי "ממועד האירוע נשוא התיק בוצעו ניסיונות רבים לאיתורו של המשיב, עד למעצרו כעת, יותר משלושה חודשים לאחר הברחת כלי הנשק ע"י בנו כמפורט בכתב האישום" (ההדגשות במקור - א.מ.), ובכתב האישום, בסעיפים הללו נטען כי המשיב החל לברוח לחלק האחורי של הבית עד שנעצר ע"י שוטר שדלק אחריו וקרא לו לעצור. אם אכן שיחות הטלפון בין המשיב ובין האחרון, שבוצעו עובר לביצוע העבירות בנשק שיוחסו לסעיד וריאד בכתב האישום המאוחד שהוגש נגדם, היו תמימות, ואין להן כל קשר לעבירות הללו וסמיכות הזמנים היא מקרית לחלוטין, כפי שטענה ב"כ המשיב, מדוע המשיב החל להימלט כשהבחין בשוטרים שמגיעים לביתו?

מדובר בהתנהגות מפלילה מובהקת, שאינה עולה בקנה אחד עם טענת החפות שטען הנאשם, וכך נוסחה הלכה בנושא זה בע"פ 1119/11: "התנהגות שאינה מתיישבת עם התנהלותו של אדם שהוא חף מפשע, היא התנהגות מפלילה, אשר מהווה אף היא חיזוק לראיות התביעה... בריחה והימנעות מהתייצבות ביודעין שהמשטרה דורשת התייצבותו של פלוני, מטילות על אותו אדם חשד כבד. זו התנהגות מפלילה, אשר, אם לא נמצא לה הסבר מניח את הדעת, יכולה לשמש אפילו ראיה נסיבתית בצד ראיות אחרות לביסוס ההרשעה" (ע"פ 1119/11 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל (5.5.2015) פס' 68), ונראה כאילו נאמרו הדברים הללו על הנסיבות שלפנינו.

נוכח האמור, אני קובע כי עלה בידי המבקשת להוכיח כי יש בראיות שבתיק החקירה כדי לבסס סיכוי סביר, אם לא למעלה מכך, להרשעת המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ולכן יש ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב בעבירות אלה, כנדרש על פי הלכת זאדה.

באשר לעילות המעצר, בעבירות בנשק יש כידוע חזקת מסוכנות סטטוטורית, שלא רק שלא הופרכה ע"י המשיב, אלא היא אף מתחזקת בהינתן עברו הפלילי של המשיב, אשר כולל גם הרשעה קודמת בעבירות בנשק, אשר בגינן, ביחד עם עבירות נוספות, נגזר על המשיב עונש של 9 שנות מאסר בפועל ביחד עם עונשים נלווים.

יתירה מכך, בנסיבות שלפנינו, כאשר במשך שלושה חודשים ויותר המשטרה לא הצליחה לאתר את המשיב, וכאשר המשיב ניסה להימלט מהשוטרים שהגיעו לביתו, כמפורט לעיל, אני סבור כי צודקת המבקשת בטענתה כי קיימת גם עילה של חשש להימלטת מן הדין.

נוכח כל האמור לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומן של עילות מעצר, הן עילה של מסוכנות והן עילה של חשש להימלטות מן הדין, התוצאה היא שאני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו בתיק זה.

אהרון משניות, שופט