1

החלטה זו הינה המשך להחלטתי מיום 30.4.14.

בהחלטה הנ"ל קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה ונוכח נסיבות האירוע, הרשעות הקודמות של המשיב, הן בפלילים והן בתעבורה, נדרשת בדיקה מעמיקה של חלופת מעצר ע"י שירות המבחן.

שירות המבחן הגישה תסקיר מעצר מפורט, ששורתו האחרונה כי בהעדר תשתית להתקנת איזוק אלקטרוני, חרף העובדה ששני הערבים נטולי עבר פלילי, סבורה שירות המבחן כי הם יתקשו להוות עבורו דמויות סמכות ולכן לא באה המלצה לשחרור.

ברור כי ב"כ המבקשת רואה בזאת תמיכה לבקשתה להורות על מעצרו של המשיב כמבוקש.

ב"כ המשיב טוען כי בית המשפט אינו מחויב בהמלצת שירות המבחן, לראייה הגיש דוגמאות של שחרורים בתיקים פליליים יותר חמורים - לדעתו - מהמקרה דנן.

עוד סבור ב"כ המשיב כי העדר תשתית להתקנת קו בזק לצורך איזוק אלקטרוני אינה באשמת המשיב, 2 הערבים שימשו בעבר כחלופה למעצר עבורו והוא לא הפר את תנאי השחרור בתיק הקודם, ואחד מהם יהיה צמוד למשיב כל שעות היממה.

2

עיינתי בשתי ההחלטות, שהגיש ב"כ המשיב, ב- בש"פ 4508/97 זיתון נ' מ"י, מדובר בהחלטה משנת 97', ממנה לא ניתן לדלות הרבה פרטים לגבי המקרה ו/או עברו התעבורתי ופלילי של העורר ואילו ב-בש"פ 2840/14 פלונ' נ' מ"י מתייחסת לפרשה של עבירות מין, שלא דומה למקרה דנן. בית המשפט העליון סבר כי ניתן להוסיף איזוק אלקטרוני והפקדה משמעותית ולכן החזיר התיק לבית המשפט המחוזי לקביעה מלאה של התנאים, כאשר לא ידוע באם בסופו של יום, אכן שוחרר העורר ממעצרו.

לגבי הטענה כי המשיב לא הפר את האמון שניתן בשחרור הקודם ע"י כב' השופטת גרבי, רק אוסיף כי הוא הפר את האמון וכן התנאים שהוטלו עליו בתיק העיקרי של אותו הליך.

המשיב הפר - לכאורה - את האמון שניתן לו ע"י כב' השופט אופיר ב - 2502-12-13 כאשר בחלוף כ - 4 חודשים בלבד ממועד מתן גזר הדין, עבר שוב לכאורה עבירות המיוחסות לו בתיק זה, כאשר הוא נוהג בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה כאשר הפסילה והמאסר המותנים לא מרתיעים אותו מלבצע עבירות אלו.

אין עוררים כי בית המשפט אינו מחוייב בהמלצת שירות המבחן, הן לחיוב והן לשלילה, אבל כאשר נסיבות התיק מצדיקות בדיקה מעמיקה של שירות המבחן, לא בנקל יידחה בית המשפט המלצה שלילית של השירות, ויבחר בכל זאת לשחרר את המשיב לאותה חלופה שנשללה ע"י שירות המבחן.

ב - עמ"ת 10208-06-13 אבו עמאר נ' מ"י בו גם היה מדובר בהעדר תשתית להתקנת איזוק אלקטרוני, נקבע כי לא ניתן להסתפק בהפקדה כספית במקום איזוק אלקטרוני ולכן התקבל ערר המדינה והמשיב נעצר עד תום ההליכים.

אני מפנה ל - בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מ"י בו כן נעצר העורר עד תום ההליכים.

ב - בש"פ 6916/13 נאמר כי:

"שירות המבחן הוא הגוף האמון על עריכת תסקירי מעצר כגוף מקצועי ובעל נסיון ומומחיות בנושא, מסייע שירות המבחן לבית המשפט בקלת החלטה מושכלת ועניינית בעת בחינת חלופות למעצר"

3

דווקא בתיק בש"פ 3521/13 תורג'מן נ' מ"י בו המליצה שירות המבחן על שחרור לחלופת מעצר, נעצר העורר עד תום ההליכים ובית המשפט העליון קבע כי :

"בית המשפט הסביר בהרחבה מדוע מקרה זה נופל במסגרת אותם חריגים וזאת בשל זלזולו המתמשך של המבקש בהחלטות בתי המשפט השונים שהרשיעו אותו שוב ושוב בעבירות תעבורה שונות. פסקתי בעבר כי כאשר נאשם מועל באמון שנתן בו בית המשפט, אין עוד מקום לתת לו אמון ולבוא לקראת במסגרת הליכי מעצרו"

עצם העובדה כי העבירות המיוחסות לו בתיק זה נעברו - לכאורה - זמן קצר אחרי שהוטלו עליו עונשים הצופים פני עתיד כאמור, מחזקים את ההתרשמות המקצועית של שירות המבחן כי בתחום התעבורה, "מחזיק המשיב בעמדה מקלה ומזלזלת ... סנקציות שהוטלו עליו ע"י גורמי אכיפה וחוק לא מהוות עבורו גורם מרתיע ובלם להתנהגותו. . . "

אוסיף כי תיק 5202/12/13 כלל עבירות של נהיגה ברשלנות והמלטות משוטר, מאז פקיעת רישיון נהיגה של המשיב משנת 2006, צבר עוד לפחות 6-7 הרשעות נוספות, בנוסף להרשעה בבית המשפט המחוזי בגין סיכון דרכים ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ועוד, בו נידון ל-38 חודשי מאסר בפועל.

מכל המובא לעיל, אני בוחר לאמץ את ההמלצה השלילית של שירות המבחן ונוכח הסיכון הטמון במעשיו של המשיב, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים בתיק זה.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים.