1

בתיק זה הגישה התביעה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים בגין ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח.

בתאריך 17.02.2016 הגיעו הצדדים להסכמה לשחרור המשיב למעצר בית בפיקוח מפקחים, הפקדת מזומן, חתימה על ערבויות, חתימה על התחייבות וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

המבקש הגיש מספר בקשות לעיון חוזר ליציאה לאירוע/פגישה עם עורך דין, וכעת מבקש בא כוחו להורות על הקלות. לטענתו, המבקש במעצר בית תקופה של כ-7 חודשים ללא שום חלון מבלי לעבוד. מבקש לצאת להשתתף בהליכי שיקום לגמילה מסמים בקבוצת NA.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה.

הכלל הוא, כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש ולא בשלב המעצר. לכלל זה חריג בהתקיים שלושה או שניים מהתנאים המצטברים הבאים והם:

2

א. כאשר הנאשם החל בגמילה עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר;

ב. כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה;

ג. כאשר יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם.

התנאי הראשון הוא החריג העיקרי, אך רשאי ביהמ"ש להורות על שחרור לחלופת גמילה גם כאשר התנאי השני והשלישי מתקיימים במצטבר מבלי שהתקיים התנאי הראשון.

במקרה אשר בפנינו לא הובאו בפניי נתונים המעידים על עמידה בתנאים הנ"ל, מה גם שהתיק העיקרי נמצא בשלבים סופיים של מתן גזר דין.

על כן אינני מוצאת מקום להיעתר לבקשה.

יחד עם זאת, מצאתי לאפשר למבקש יציאה לצורך התאווררות יומיים בשבוע למשך שעתיים ביום בלווי מפקח, וזאת על פי בחירת המבקש ובאישורי.

לשם כך, על המבקש להודיע לתיק על ימים ושעות לפי בחירתו, ורק לאחר אישור יהיה רשאי לממש את שעות ההתאווררות.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ו, 26 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.