1

ביום 28.2.2017 הוריתי על שחרורם של המשיבים בתנאים מגבילים, תוך שהוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינם, ודיון נקבע ליום 20.3.2017.

ביום 2.3.2017 הגיש הסניגור בקשה לעיון חוזר בעיינו של משיב 1 שעיקריה: בקשה לאפשר יציאות לטיפולים רפואיים, פגישות עם בא-כוחו ומפגש עם שירות המבחן; שעתיים התאווררות ביום; נוכחות באירוע משפחתי בפיקוח בין התאריכים 17-18.3.2017. לחלק הראשון של הבקשה נעתרתי וביקשתי את תגובת המדינה. זו מתנגדת לשני חלקיה האחרונים של הבקשה לנוכח היעדר שינוי נסיבות, היעדר חלוף זמן, וחוסר רצון לבחון את מימוש פוטנציאל המסוכנות הנשקף מן המשיב, באירוע אליו מבוקשת יציאתו.

אני סבור כי מוטב והבקשה לא הייתה מוגשת כלל למעט חלקה הראשון.

ראשית, צודקת המדינה בהתנגדותה - לא חלף כל פרק זמן מהותי ולא חל כל שינוי בנסיבות. המפקחים לקחו על עצמם את הפיקוח וחזקה עליהם שידעו כי הפיקוח כרוך בויתורים. אין בכך כל שינוי נסיבות.

2

אמנם, הכלל הוא קיום דיון בבקשה לעיון חוזר, אלא אם מדובר בבקשה שעל-פניה אינה עונה על תנאי הסף, כפי מדובר במקרנו. בהקשר זה מפנה לבש"פ 7146/15 נפטלוביץ' נ' מ"י, שם נקבע:

"דומה כי הדעה הרווחת בפסיקה, דעה שאף אני שותפה לה, גורסת כי לא תתקבל החלטה בבקשה לעיון חוזר מבלי שהתקיים בה דיון, אלא במקרה חריג שבחריג שבו באופן מובהק אין ולו ניצוץ ראשוני של התאמה לתנאים לקיומו של עיון חוזר, כדוגמת בקשות חוזרות ונשנות המוגשות במעין "שיטת מצליח" (ראו: בש"פ 1097/06 בינייב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ד (9.2.2006); בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 8-7 (24.4.2013))" (מיום 15.11.2015, פסקה 19 - ההדגשה הוספה).

אם לא די בכך, בית המשפט שב וחזר על הדברים האמורים גם ב-בש"פ 966/16 זידאן נ' מ"י (מיום 28.2.2016) שם נקבע:

"משכך, מסגרת דיונית של עיון חוזר לא נועדה לשמש "מסלול" לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת (בש"פ 898/16 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.2.2016)). במקרה דנן, בדין קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.2.2016 כי הבקשה לעיון חוזר שהגיש העורר לא מגלה שינוי נסיבות המצדיק את קבלתה. בקשה זו הוגשה אך חודש ושבוע לאחר שבית המשפט הורה על מעצרו של העורר בתנאי פיקוח אלקטרוני, ועל פניו לא היה מקום להגישה בחלוף זמן כה קצר. כך במיוחד בהינתן קביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה טענות העורר, רובן ככולן, היו ידועות והובאו לפתחו כבר בעת ההחלטה מיום 22.12.2015" (פסקה 7 - הדגשה הוספה).

שנית, יש טעם לפגם בהגשת הבקשה שעה שצפוי דיון ביום 20.3.2017 לאחר שיתקבל תסקיר משירות המבחן, שצפוי לפרוס לפני בית המשפט תמונה מלאה יותר ביחס למשיבים.

לפיכך הבקשה נדחית.

יש להודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ז, 14 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.