1

הסנגוריה של יזהר כהן (להלן: "הנאשם") נקטה דרך פתלתלה בהצגת המציאות לפני בית המשפט העליון כך שהחלטותיי בתיק זה שוקפו באורח לא מדויק ושופט בית המשפט העליון הוטעה לחשוב כאילו ניתן "צו מעצר ביניים" מבלי שבוצעה "בדיקה ראשונית ... בכתב האישום [כדי] לוודא שיש ראיות לכאורה".

כתב האישום בפרשה דנן הוגש ביום 25.11.14. בו ביום הובא הנאשם (יחד עם שאר הנאשמים עמו ועם הנאשמים בתיק נוסף שנפתח באותה פרשה) לפניי כדי לדון בבקשה לעוצרו עד תום ההליכים במשפט.

בדיון מסרו באי כוח המאשימה שמדובר בתיק שהיקף חומר הראיה בו גדול ורב. מלאכת צילום הראיות עשויה להימשך זמן ניכר והיכולת להקיף את מלוא החומר כדי להתכונן ל"דיון בראיות" תצרוך זמן ניכר נוסף. הסנגורים הסכימו כי אכן זו המציאות אך הם טענו כי אי אפשר שעד שניתן יהיה , בעוד שבועות, לקיים דיון מלא בראיות יהיו הנאשמים במעצר. הם תבעו לשחרר אותם לאלתר לחלופת מעצר.

2

הבהרתי שאין מקום לדון בחלופת מעצר לפני בירור סוגיית ה"ראיות לכאורה" ומכל מקום, אין זה מקובל בידי לשחרר לחלופת מעצר בלי בדיקה מקדימה של החלופה בידי שרות המבחן. סנגורו של הנאשם דנן ביקש בכל לשון של בקשה להקדים פנייה לשרות המבחן להכנת תסקיר מעצר ולדון בתסקיר לפני דיון מקיף בראיות. הוא הצביע על פסיקה של בית המשפט העליון המאפשרת את המהלך במקרים חריגים.

הסכמתי למהלך רק אחרי שהסנגור הודיע שמקובל עליו ועל שולחו שהמיוחס לנאשם בכתב האישום ישמש כתשתית עובדתית לביסוס ההחלטה שתינתן לאחר קבלת התסקיר וכי יש הסכמה למעצר עד להחלטה אחרת על בסיס התשתית העובדתית המצויינת בבקשה למעצר עד תום ההליכים [ ראו פרוטוקול הדיון מיום 25.11.14]. מועד הדיון נקבע להיות יום 16.12.14 מתוך תקווה שעד אז יגיע תסקיר המעצר.

הדיון בעקבות התסקיר קוים ביום 18.12.14. בסיומו החלטתי שאין מקום, בשלב זה, לנקוט בחלופת מעצר. הוריתי לסנגור להודיע לבית המשפט עד מועד מסוים אם בכוונתו לבקש דיון מלא בראיות או שהוא מוותר על דיון כזה ושומר על זכותו להגיש ער על החלטתי.

ביום 23.12.14 נערך דיון "בראיות". בדיון נשמעה טענה שחסרים להגנה חומרי חקירה רבים. טענה זו שלימים התבררה לי כמשוללת יסוד, הניעה אותי לפצל את הדיון כך שבאותו יום הציגה התביעה את טענותיה בעניין הראיות ונקבע מועד לשמיעת טענות התגובה. בעניין הנאשם נקבע שהמועד יתואם בין הצדדים.

ביני לביני הגיש הסנגור ערר על החלטתי מיום 18.12.14. בהחלטה שניתנה מפי כבוד השופט הנדל נאמר שההתנהלות עד הנה היא "התנהלות לא רצויה" ושניתן צו מעצר ביניים מבלי לקיים דיון ראשוני בקיומן של ראיות.

כפי שהבהרתי לעיל צו הביניים ניתן על פי בקשת הסנגורים לחרוג מן המסגרת הרגילה ולהקדים קבלת תסקיר וכן שהצו ניתן על בסיס הסכמה לקיומן של ראיות שמצדיקות את המעצר לתקופת הביניים.

בית המשפט העליון הורה לקיים דיון בהקדם האפשרי בשאלת הראיות. על כן אני מורה שדיון כזה יתקיים ביום 12.1.15 בשעה 09:30. בדיון יוכל הסנגור להעלות טענותיו בעניין תעודת החיסיון.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

יתכן שבמקרים מעין אלה מוטב לבצע בדיקה ראשונית בלבד

3

בכתב האישום ולוודא שיש ראיות לכאורה, מבלי לקבוע מסמרות לגבי טיעון מקיף

יותר, ולהחליט בדבר מעצר ביניים

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ה, 07 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.