1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד עומר סגל

ב"כ המשיב עו"ד ענבר קינן

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפה סתם של בן זוג, עבירת תקיפה סתם ועבירת

איומים.

באת כוח המשיב חולקת על קיומן של ראיות לכאורה ומפנה לכך שתלונתה של המתלוננת הינה תלונה בגין אירועים אשר אירעו פרק זמן ניכר מאז ביצוע העבירות, כשנה טרם התלונה. כאשר המתלוננת איננה בקשר רומנטי עם המשיב מזה שמונה חודשים ובנסיבות אלה, יש לבחון את מהימנות גרסתה. זאת גם מאחר וגרסתה באישום הראשון איננה נתמכת בעדות המלמדת על כך שהמשיב נהג לגרום לה חבלות, כפי שטענה בהודעתה וכי טענות אלו נגד המשיב באו כתוצאה מסכסוך עכשיווי בין המתלוננת לבין המשיב לגבי הסדרי ראייה של ילדיהם.

באשר לאישום השני, מסכימה באת כוח המשיב לקיומן לראיות לכאורה.

בא כוח המבקשת מציין את העובדה שנשים מוכות רבות לא באות להתלונן, כאשר המתלוננת מספרת על אלימות קשה גם בשלב בו הייתה בהריון, קיימים עדים המעידים על איומים של המשיב וכן על כך שהמשיב נהג להתנהל בצורה של איומים לאורך פרק זמן של שנים עם המתלוננת.

2

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי די בחומר המצוי בתיק כדי להרים את הרף של הראיות לכאורה, כאשר סוגיית מהימנות העדים והמשקל שיש לתת לעדות נשקל על-ידי המותב העיקרי הדן בתיק, ואין צורך להכריע בשאלה זו או לדון בהליך של ראיות לכאורה.

אציין את הודעות המתלוננת וכן את דוח העימות מיום 27.7.14, כאשר באותו מועד החל לצעוק כלפי המתלוננת ולאיים על החוקר, לדפוק על השולחן. בנוסף, אפנה להודעת אחותה של המתלוננת, ולהודעת אח המתלוננת לפיה המתלוננת סיפרה לו בעבר כי המשיב הינו קנאי וכי אינו משחרר אותה וזה היה זמן רב בטרם היא חזרה.

לאחר קביעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שברור שקמה עילת מסוכנות במקרה זה, כאשר המדובר באלימות בין בני זוג ובאיומים נוסף להם נדבך מסוכנות וחומרה נוספים, אשר יכולים להתחיל כסכסוך פעוט ומילולי וסופם אלימות קשה וכבר היו דברים מעולם. סבורני כי בעבירות אלה, יש מקום לקבל תסקיר מבחן טרם מתן החלטה האם קיימת חלופת מעצר היכולה לאיין את מסוכנותו של המשיב.

באת כוח המשיב הציגה לעיונו של בית המשפט שלוש החלטות של בית משפט השלום תל-אביב, בהן שוחררו משיבים בתנאים טרם קבלת תסקיר. אציין כי באשר למ"ת 39335-10-12 הרי שבניגוד למקרה שבפניי, המשיב נעדר עבר פלילי ודובר על אירועים אלימים שהתקיימות משך מעל לעשור, אך המתלוננת לא פנתה למשטרה. גם במקרה שלפני התייחסה באת כוח המשיב לכך שהמתלוננת לא פנתה למשטרה באשר לאישום הראשון. אינני סבורה שהעובדה צריכה לעמוד לה לרועץ, כאשר ברור כפי שטען בא כוח המבקשת שפעמים רבות קורבנות אלימות מסוג זה נמנעים מלהתלונן, וזאת מבלי לקבוע מסמרות האם הייתה המתלוננת קרבן לאלימות או לא, וזאת מאחר ועסקינן בראיות לכאורה בלבד.

בתיק שבפניי למשיב עבר פלילי ולו 4 רישומים קודמים בין השנים 2009 - 2013 בגין איומים, סמים, הפרעה לשוטר, תקיפה והחזקת סכין ועומד לחובתו אף מאסר מותנה חב הפעלה בן 6 חודשים, בין השאר בעבירות איומים.

באשר למ"ת 9933-06-13 אמנם למשיב עבר פלילי, אך ישן, בניגוד למקרה שבענייננו, ובאשר להחלטת ביהמ"ש העליון בבש"פ 1452/12 המדובר במשיב שהינו נטול עבר פלילי וזה מעצרו הראשון.

3

באת כוח המשיב הציעה חלופה בדמות מעצר בית בעיר תל-אביב ומרוחקת מעיר מגורי המבקשת (רחובות) ופיקוח בדמות אביו של המשיב, סבו ואמו. כפי שפירטתי לעיל, סבורני שטרם שחרורו של המשיב לחלופה ובמסגרת מכלול השיקולים שיש לשקול במקרה הנדון יש מקום לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניין.

נדחה לקבלת תסקיר ליום 26.8.14 בשעה 09:00, כאשר המשיב יישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא למועד הדיון באמצעות שב"ס.

שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר ביחס למשיב, אשר יבחן את מידת מסוכנותו, את החלופות הרלבנטיות ואת התאמתו אליהן.

מאפשרת למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות טלפונים סלולאריים.

ההגנה והמזכירות ישלחו עותק ההחלטה לשירות המבחן, אשר יערוך תסקיר מעצר שיוגש לכל המאוחר עד יום לפני מועד הדיון בשעה 12:00.

לדיונים הקבועים ליום א', יישלח התסקיר עד שעה 12:00 ביום ה' שלפניו.

ניתנה והודעה היום ח' אב תשע"ד, 04//08/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לבקשת ב"כ המשיב, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, בתנאי אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי, על פי החלטת הפסיכיאטר המחוזי וזאת לצורך ביצוע הסתכלות פסיכיאטרית ומתן חוות דעת ביחס לשאלה אם מסוגל המשיב לעמוד לדין ואם היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

4

הפסיכיאטר המחוזי יוכל להורות על העברת המשיב לבית המעצר, לאחר סיום הבדיקה, אם יגיע למסקנה שאין הוא זקוק להמשך אישפוז.

נדחה לדיון ליום 12.8.14 בשעה 09:00, כאשר המשיב יובא ממקום משמורתו למועד הדיון.