1

                                                 ע"י ב"כ עו"ד ש' עזרא

1.      בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

2.      נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שלושה אישומים, שבכל אחד מהם מיוחסת לו עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים (נוסח חדש), התשל"ג-1973. מדובר בשלוש עסקאות של מכירת סם לסוכן משטרתי (להלן: "הסוכן") המכיר את המשיב היכרות מוקדמת. בעסקה ראשונה מכר המשיב לסוכן בשתי הזדמנויות, בימים 29.11.13 ו-2.12.13, כמות כוללת של כ-7.25 גרם MDMA תמורת 1,700 ₪. ביום 13.3.14 מכר המשיב לסוכן 2.52 גרם קנבוס תמורת 450 ₪. ביום 16.4.14 מכר המשיב לסוכן 8.53 גרם קנבוס תמורת 1,300 ₪.

תמצית טיעוני הצדדים

3.      המבקשת עותרת למעצר עד לתום ההליכים, בהדגישה את הפסיקה הנוהגת ואת עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעה בעבירה של הטרדת עד. ב"כ המבקשת ציין שהראיות מושתתות לא רק על דברי הסוכן אלא על מעקבים, הקלטות וצילומים. עוד התנגד לקבלת תסקיר.

2

4.      ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך טען שהסוכן הינו עבריין ופעל בשל הבטחות שנתנה לו המשטרה בחוזה עמו. הודגש שלמשיב אין הרשעות קודמות בעבירות סמים. הוא עתר לבחון חלופה, והציג פסיקה לפיה על בית המשפט לבחון זאת בכל מקרה ומקרה. עוד ביקש לדון בהחלטה שניתנה מבלי שהתקבלה תגובתו, להאריך את מועד קבלת תעודת החיסיון בתיק ב-60 יום.

החלטה

5.      לאחר שקילה, אני סבור כי בטרם הכרעה יש מקום להפנות את המשיב לשירות המבחן, לעריכת תסקיר מעצר.

6.      אני מדגיש בפני המשיב, כי אין בהחלטה זו משום רמז או אמירה, לפיה ניתן לשחררו ממעצר, או כי בהינתן המלצה של שירות המבחן לעשות כן הוא ישוחרר. נקודת המוצא אינה כזו, לנוכח ההנחיה שעוצבה בפסיקה ואשר עמדה על הקושי לתת במי שנאשם בסחר בסמים את האמון הדרוש לצורך שחרורו ממעצר, ועל המסוכנות הגבוהה הנשקפת, ככלל, מנאשם שכזה אשר עלול להמשיך ולסחור בסם ממקום החלופה. ראו למשל בש"פ 3856/03 מחמוד נ' מדינת ישראל (5.5.03); בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל (3.7.95); בש"פ 6461/03 אבו דגש נ' מדינת ישראל (31.7.03). במקרה דנן ישנו אלמנט נוסף, של ריבוי עסקאות. ועם זאת, נוכח העדר הרשעות קודמות מתחום הסמים והיקף העסקאות באישומים השני והשלישי סבורני, כי בטרם הכרעה ראוי לקבל תמונה מלאה יותר אודות המשיב, מסוכנותו והתאמתו לחלופה, אם בכלל. למטרה זו אני מורה על עריכת תסקיר.

7.      מלכתחילה, בתיאום עם הצדדים ומאילוצי יומניהם, נקבע מועד לשימוע החלטה זו ליום 8.5.14. אלא, שכדי לייעל את ההליך ולקצר את תקופת המעצר בטרם תסקיר, ראוי להתחיל כבר עתה במהלך לעריכת התסקיר. לכן, אני מבטל את הדיון ביום 8.5.14 ומורה למזכירות לשלוח החלטה זו לצדדים ולהעבירה לשירות המבחן בצירוף כתב האישום.

8.      המשך דיון בבקשה יערך ביום 19.5.14 בשעה 10:00. שירות המבחן יגיש את תסקירו עד למועד הדיון. המשיב יובא בידי שב"ס.

9.      באשר להשגות הסנגור הנכבד על ההחלטה הנוגעת למתן ארכה להוצאת תעודת חיסיון, הרי שמקומן אינו בהליך שבפני. במידת הצורך, יפעל הסנגור בערוצים המתאימים.

3

ניתנה היום, ו' אייר תשע"ד, 06 מאי 2014, בהעדר הצדדים.