1

1.     בפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה טוען ב"כ המשיב כי לנוכח חומר ראיות חדש שהועבר לעיונו, חל כרסום בראיות לכאורה, כפי שאלו נקבעו בהחלטת בית משפט מיום 1.9.21.

2.     עניינה של טענה זו בחוות דעת טביעות אצבע שנתגלו והתקבלו אצל התביעה לאחר הגשת כתב האישום. אין חולק שמחוות דעת טביעות האצבע שנתקבלה עולה כי נמצאו טביעות אצבע של אחר שזהותו אינה ידועה למבקשת, בשלב זה. טביעות אצבע אלו נמצא על גבי מחסניות הנשק (ולא על הנשק שבהחזקתו מואשם המשיב) מושא כתב האישום וכן על גבי קופסת קרטון שהכילה כדורים. עוד נטען בבקשה לעיון חוזר כי חומר הראיות הנוסף מחליש את הראיות שממלא היו חלשות וזה גם בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 01.09.21.

3.     לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טיעוני הצדדים ואף עיינתי, בתגובת המבקשת ובחומר הראיות במלואו, אינני סבור שחל כרסום בראיות לכאורה ולטעמי, ההחלטה מיום 01.09.21 עומדת על כנה. אפרט:

2

ראשית, אין בחומר הראיות הנוסף שהתקבל כדי לשנות דבר מאחריותו של המשיב, וזאת ככל שהדבר נוגע לרף הראייתי הנדרש לצורך השלב הדיוני הנוכחי. כך הן משום שטביעות האצבע לא היו על הנשק אלא על המחסניות ועל קופסת הכדורים והן משום שאין בממצא של טביעות אצבעות של אדם אחר, אף לו ממצא זה היה על הנשק, כדי לכרסם בראיות כנגד המשיב. למשיב מיוחסת עבירה של החזקת נשק אויר מסוג M-16 (שהוסב לנשק) ולא ייצור הנשק ושמירתו אך ורק על ידי המשיב. ההנחה הבסיסית העומדת בבסיס העבירה המיוחסת למשיב היא שהמשיב קיבל את הנשק בשלב כזה או אחר מידי אחרים. על כן, סביר להניח שיימצאו ממצאים הקושרים גם אחרים להחזקת הנשק. העובדה שנמצאו טביעות אצבע על המחסניות ועל קופסת הכדורים, יש בה כדי להוות ראיה מפלילה כלפי האחרים, אך אין בה כדי לכרסם בראיות כלפי המשיב וממילא אחריותו לעבירת החזקת הנשק, וזאת בהעדר הסבר סביר ומניח את הדעת.

שנית, גם את הטענה שגילוי דנ"א המבוסס על 11 אתרים בלבד אינו מספיק כדי לבסס ראיות לכאורה נגד המשיב, לא מצאתי לקבל. בהקשר זה כבר נקבע: "אין בידי לקבל את הטענה כי כאשר מתבססת הבדיקה על מספר אתרים מצומצם - היא חסרת נפקות ראייתית רק מטעם זה. אמת, "נושא ההסתברות הסטטיסטית הוא העיקר בבדיקת הדנ"א" (ע"פ 9724/02 אבו-חאמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 71, 84 (2003) (להלן: "פרשת אבו-חאמד")). נושא זה - ולא מספר זה או אחר של אתרים עליהם מתבססת הבדיקה - הוא המצוי בלב העניין. יש להניח, שכאשר מספר האתרים שנבדקו הוא מצומצם ממילא יבוא הדבר לידי ביטוי בהסתברות שתתקבל. מאידך, תתכן סיטואציה שבה גם בדיקה המבוססת על מספר רב של סמנים לא תהא מספיקה כדי לגבש מסקנות מפלילות נגד נאשם. על כן, לא רק מספר האתרים הוא הקובע, אלא גם - ובעיקר - התוצאות הסטטיסטיות שהתקבלו. כבר הזדמן לי לומר בעבר כי "אמינותה של בדיקת הדנ"א אינה גלומה ב'מספר קסם' כלשהו של אתרים שנבדקו, אלא במידת הסבירות של קיום שגיאה" (ת"פ (ת"א) 10379/98 מדינת ישראל נ' אבוקישק (4.11.99); מנגד, ראו את דעתו של השופט נ' הנדל בת"פ (באר-שבע) 73/95 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (13.7.98))" (ראו ע"פ 4117/06 ‏ שניר מקייטן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.02.2010) (להלן: "עניין שניר"). דברים אלה נאמרו על גילוי דנ"א המבוסס על שלושה ושבעה אתרים (ראו עניין שניר, פסקה 21). כל זאת כאמור, לצורך השלב הדיוני הנוכחי.

3

שלילית, ניתן היה להבין טיעון הנוגע לקושי ראייתי או להפליה פסולה, אלמלא חומר הראיות הנוסף היה קושר אדם שזהותו ידועה והוא חלק מבני משפחתו של המשיב. זאת, לנוכח העובדה שהבית בו אותר המשיב ואותר כלי הנשק, משמש גם את אחיו ובני משפחתו של המשיב, כפי שטען המשיב בחקירתו. אלא שאין כל אינדיקציה כזו בחומר הראיות הנוסף.

4.     לנוכח נתונים אלה אינני סבור שחל מפנה ראייתי המכרסם באופן משמעותי את הראיות לכאורה כפי שקבע בית המשפט בהחלטה מיום 01.09.21.

5.     בהחלטה מיום 01.09.21 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר שירות מבחן. ביום 12.09.21 שירות המבחן הגיש בקשה לדחות את מועד הגשת התסקיר ליום 18.11.21. לא יכול להיות חולק כי מדובר בדחייה ארוכה. יחד עם זאת, מדובר בתיק בו קיימת עילת מעצר של מסוכנות אינהרנטית וסטטוטורית. הנטל להפריך את המסוכנות רובצת לפתחו של המשיב. אינני סבור שהמשיב יכול להרים נטל זה ללא הערכת מסוכנות של גורם מקצועי, כמו שירות המבחן.

6.     בנסיבות אלה, אני נעתר לבקשת הדחיה של שירות המבחן. תסקיר יוגש עד ליום 18.11.21.

7.     דיון בעניינו של המשיב יתקיים ביום 18.11.21 בשעה 10:00.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.