1

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד נישמי חי מסעד ועו"ד נווה ברק

ב"כ המשיב: עו"ד בטרמן אסף

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (1) ביחד עם סעיף 329 (ב) לחוק העונשין.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום הנאשם והמתלוננת הינם גרושים.

במספר מועדים מאז חודש אפריל 2017 ועד ליום 22/5/17, הגיע המשיב אל מתחת לבניין שבו מתגוררת המתלוננת עם ילדיהם הקטינים.

המשיב שוחח עם המתלוננת והפציר בה לשוב ולהיות איתו, זו סירבה.

2

ביום 22/5/17 חזרה המתלוננת לכיוון הדירה וראתה כי המשיב ממתין לה בחניית הבית. המשיב שוב הפציר בה לשוב אליו, אך זו סירבה וביקשה שלא ישוב למקום ללא תיאום מראש. המשיב אמר לה שאין לו מה להפסיד ובהמשך עזב את המקום.

ביום 23/5/17 הגיע המשיב לבניין והמתין למתלוננת. בהמשך שוחח המשיב עם בנו בשעה 20:18 לערך חזרה המתלוננת לכיוון הבית, והמשיב אשר התחבא מתחת לבניין רץ לכיוונה.

בין השניים התפתח דין ודברים במהלכו ביקשה המתלוננת מהמשיב לעזוב את המקום.

אז התנפל המשיב על המתלוננת והיכה אותה באמצעות אגרופיו, בין היתר שהוא אוחז במפתחות רכבו בידו ותוקף גם באמצעותה את המתלוננת. המשיב המשיך ודחף את המתלוננת לכיוון גדר עד שנפלה על הרצפה ואז תפס בשערה, גרר אותה על הרצפה, המשיך ותקף אותה כשהיא על הריצפה באגרופים ובבעיטות.

המשיב לא חדל מכך גם עת ניסה בנם לעצור בעדו. המשיב חדל מלתקוף את המתלוננת רק לאחר התערבות עובר אורח, ואז ברח עד שנעצר ע"י שוטרים.

המתלוננת פונתה באמבולנס מהמקום. כתוצאה ממעשה המשיב נגרמו למתלוננת חבלות רבות בפניה ובגופה לרבות שברים.

לא הייתה מחלוקת על אודות קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

המשיב נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן שהיה שלילי ולא המליץ על שחרורו.

בהמשך לכך נשלח המשיב לתסקיר נוסף אשר ייבחן אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני ואולם אף תסקיר זה לא המליץ על כך.

ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב ולחילופין למעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי לא ניתן להורות על שחרור המשיב או על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

תסקירי שירות המבחן בעניינו של המשיב שליליים.

שירות המבחן מעריך את רמת המסוכנות של המשיב כגבוהה לפגיעה קשה ומשמעותית במתלוננת ולפיכך סבור שגם מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו הולם רמת סיכון זאת.

עוד יצוין כי לחובתו של המשיב 2 הרשעות קודמות. הרשעה אחת משנת 2014 בעבירות של תקיפה סתם כלפי בת זוג, איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק.

מדובר בעבירות שבוצעו כלפי אותה מתלוננת והמשיב נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2016 הורשע המשיב בעבירה של הפרת צו ביהמ"ש שנועד להגן על אדם, כאשר שוב מדובר בעבירה שבוצעה כלפי המתלוננת.

לא ניתן לקבל את טענת ההגנה לפיה בעבר המשיב הוכיח שניתן לתת בו אמון כאשר שהה בפיקוח אלקטרוני. אכן המשיב שהה בפיקוח אלקטרוני בעבר כחלופת מעצר ולאחר מכן הורשע ועבר הליך טיפולי ואולם בכל אלה לא היה כדי להואיל ולכאורה המשיב שב ותקף את המתלוננת הפעם באופן חמור הרבה יותר כך שמסוכנותו כיום הינה גבוהה כלפי המתלוננת.

3

מעיון בכתב האישום מלמד כי אכן מדובר בהתנהגות אובססיבית של המשיב כלפי המתלוננת כאשר רף האלימות לכאורה רק החמיר.

בנסיבות אלה סבורני כי לא ניתן לתת במשיב אמון אשר יקפיד על תנאי שחרור או פיקוח אלקטרוני וסבורני כי אין מקום לסכן את המתלוננת בהחלטה כאמור.

אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ז, 20/07/2017 במעמד הנוכחים.