1

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המשיב.

אני מוצא לקבל את הבקשה. כנגד המבקש מתנהל הליך שעניינו בטענה לביצוע התפרצות. מאז החלטת שחרור מיום 30.11.16, שוהה הוא בתנאים מגבילים. אלה נדרשו להתמודדות עם הערכת מסוכנות שהוצגה בתסקירי שירות המבחן בעבר וזאת בשים לב להערכה לפיה המבקש סובל מתחלואה כפולה ובהעדר מענה טיפולי (תסקיר מיום 26.12.16). משך התקופה הוקלו התנאים לרבות לצורך יציאה לטיפול, ולפני מספר חודשים דווח על נסיגה (תסקיר מיום 7.1.18). על כן הועמד המבקש בפיקוח קצין מבחן, בניסיון לשלבו בטיפול נוסף (החלטה מיום 6.2.18).

2

הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 23.4.18. הוריתי לשירות המבחן לעדכן אודות מצבו של המבקש, וביום 22.5.18 התקבל תסקיר המצביע על שיפור ניכר במצבו של המבקש. הלה, לפי התסקיר, מקפיד להגיע למפגשים הטיפוליים ונמנע משימוש בסמים, שהוא חשוב בפני עצמו וכן משום שהצוות הרפואי הגיע למסקנה לפיה מצבו הנפשי אינו נובע מהפרעה פסיכיאטרית אלא מן השימוש בחומרים האסורים. כיום, כך דווח, מצבו מאוזן והוא מסוגל לתפקד באופן יציב. על רקע זה המליץ שירות המבחן לאפשר למשיב לצאת לעבודה. אציין כי בהמלצה לא הוזכר ליווי בידי מפקח בשעות העבודה, והיות שלמשיב מותר ממילא לצאת מחלופת המעצר בליווי בשעות היום, סבורני כי שירות המבחן המליץ על הקלה בתנאים גם במישור זה.

אני מוצא להיענות לבקשה בדרך של אימוץ המלצות שירות המבחן. המשיב בחור צעיר, אשר שוהה בתנאים מגבילים תקופה ממושכת מאוד, דבר שגבה ממנו ומן המסגרת המשפחתית הקרובה מחירים משמעותיים (כפי שעלה בתסקירים קודמים). ההצדקה להגבלות אלה פחתה כיום, נוכח השיפור הניכר במצבו אשר גורע מהערכת המסוכנות שעמדה בבסיס הצורך בהגבלות. בפרט דומה כי גורמי הטיפול הצליחו לאמוד בצורה מדויקת יותר את קשיי המשיב, וכי הם אינם נובעים מהפרעה נפשית בשילוב שימוש בסמים אלא משימוש בסמים, שכאמור פסק בעת האחרונה.

על רקע זה סבורני כי קבלת ההמלצות אינה פוגעת באינטרס הציבורי ובד-בבד תספק מסר מעודד למבקש להמשיך במהלך המוצלח, בשים לב לחשיבות התעסוקה לצרכי השיקום, ותוך חיוב שירות המבחן לדווח במידה ותחול התדרדרות, יש לאפשר למבקש לצאת לעבודה. לעניין הקשר עם שירות המבחן אציין שב"כ המבקש מסר כי מרשו חויב לעמוד בפיקוח שירות המבחן בהליך מקביל שהסתיים בהרשעה, וכי במקביל אאריך את צו הפיקוח בהליך זה.

בניגוד לעמדת המשיבה שהוצגה בכתב ביום 30.5.18, איני סבור כי יש הצדקה להוסיף ולחייב את המבקש בליווי (אשוב ואזכיר שגם כיום רשאי הוא לצאת מהחלופה בליווי). דרגת המסוכנות כיום אינה מצדיקה זאת, ותהיה בכך הכבדה ניכרת על המפקח, שכבר בעבר עלתה מצוקה שלו נוכח היקף הפיקוח שנדרש ממנו. לטעמי תקופה של כשנה ושבעה חודשים של פיקוח אנושי בכל שעות היממה מספיקה, וכיום השתנתה נקודת האיזון.

עוד אני ער לכך שמלכתחילה ביקשה ההגנה לבטל כליל את תנאי השחרור. מן הטיעון מיום 6.6.18 עולה כי לאחר מכן התמקדה בהמלצות שירות המבחן, ואיני מוצא לחרוג מהן בדרך של ביטול כלל התנאים. זאת בין היתר בשים לב לכך שבעבר חלה גם נסיגה.

3

לבסוף אציין כי החלטה זו ניתנת למרות שהתביעה, לאחר תגובה ראשונית מיום 30.5.18, לא השלימה את טיעוניה. ביום 30.5.18, לאחר שהוצע לצדדים להסכים למתן החלטה ללא דיון, ביקשה התביעה שייקבע דיון, וכך נעשה. אלא, שהתביעה לא התייצבה לאותו דיון, שנערך ביום 6.6.18. למרות שהיה מקום לתת החלטה כבר אז, אפשרתי לתביעה הזדמנות נוספת להציג את עמדתה וזאת בכתב ועד ליום 13.6.18 בשעה 9:00. בהחלטה צוין כי בהעדר תגובה תינתן החלטה בבקשה. במועד מתן ההחלטה הנוכחית אין בתיק בית המשפט תגובה של התביעה, ואיני סבור כי ראוי להוסיף ולפגוע בזכויות המבקש שלא לצורך בהמתנה לתגובה שכזו. לכן, ההחלטה ניתנת בכתב ותישלח לצדדים.

אני קובע כי תנאי השחרור הקיימים יוותרו בעינם, בשינוי אחד:

המבקש רשאי לצאת לעבודה בסניף "שופרסל דיל" בתלפיות, בימים א-ה' בשעות 8:00-18:00 ובימי ו' בשעות 06:00-17:00 (אלה נמסרו בהודעת ב"כ המבקש). זאת, בתנאי שבשעות אלה ישהה אך ורק בתוך הסניף האמור, ובתנאי שיגיע לעבודה וחזרה ממנה בדרך הקצרה ביותר וללא עצירות ביניים. הוא רשאי לצאת מחלופת המעצר שעה לפני תחילת העבודה וישוב אליה עד שעה לאחר תום העבודה. הוא אינו חייב בליווי בידי אחד המפקחים בדרך לעבודה ובשעות העבודה.

יתר תנאי השחרור יוותרו בעינם.

צו פיקוח קצין המבחן מוארך ב-6 חודשים מהיום.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולשירות המבחן.

זכות ערר כדין.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.