1

 

 

כנגד המשיב הוגשה ביום 15.3.18 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, וכן בקשה לפסילת רישיונו עד תום ההליכים, על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. זאת, במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם לסוג הרכב בו נהג, אי ציות להוראת שוטר במדים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ברכב ללא ביטוח והתנהגות הגורמת נזק לאדם.

 

2

הטענה העובדתית היא כי ביום 8.3.18, סמוך לשעה 20:38, נהג המשיב באזור תעשיה בשפרעם, ברכב פרטי, מסוג "סיאט", מ.ר. 4708454, כשרישיונו מדרגה A2, אינו מתאים לסוג הרכב בו נהג, וכשאין בידו תעודת ביטוח תקפה. באותן נסיבות, נהג המשיב בקלות ראש, בכך שלא ציית להוראת השוטר, אשר הורה לו לדומם מנוע ולצאת מהרכב. המשיב נמלט מהמקום ובנסיון השוטר לעצרו פתח דלת הנהג וכתוצאה מהנסיעה סיכן את השוטר שנפגע בידו וברח לכיוון אשכול פיס, ומשם לכיוון אגד, תוך כדי עקיפה מסוכנת. בשלב זה הופסקה הנסיעה אחריו, מאחר שפרטיו ידועים לשוטרים.

השוטרים ניגשו לכתובתו בעכו, דפקו בדלת והמשיב לא פתח להם. הושארה הזמנה והרכב נגרר למשטרה לצורך השבתה והושבת. בהמשך, נערכו מספר ביקורים בכתובתו, אך המשיב לא נמצא. נוצר עמו ועם חברתו קשר טלפוני, המשיב התחייב להסגיר עצמו למשטרה וטען שהוא באילת. כל זה בנסיון לחמוק מן הדין. נוכח הנסיבות הוצא נגדו צו מעצר.

ביום 15.3.18, במהלך ביקור נוסף בכתובתו, נמצא ונעצר.

 

כנגד המבקש מספר רב של תיקים העומדים ותלויים נגדו בבתי המשפט, לרבות 2 עבירות דומות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב.

נוכח נסיבות ביצוע העבירה, גליון הרשעותיו והתיקים התלויים ועומדים נגדו, סבורה ב"כ המבקשת כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב, גבוהה. חרף התיקים העומדים ותלויים נגדו בחר המשיב להתעלם מכך שאינו מורשה לנהיגה ברכב פרטי, נהג ללא רישיון, וללא תעודת ביטוח תקפה, ולכך מתלוות עבירות של אי ציות להוראות שוטר, התנהגות הגורמת נזק ונהיגה בקלות ראש.

 

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, לשיטתו, לא קיימת עילת מעצר, בציינו כי בתיקים העומדים ותלויים נגדו המשיב עדיין לא הורשע וכי מדובר בנהיגה ללא רישיון לסוג הרכב, ולא ללא רישיון נהיגה בכלל. בשים לב לגילו הצעיר, יש לאפשר, לדידו, חלופת מעצר, במקום מרוחק, אצל מפקחים, שיש בכוחם לאיין המסוכנות, אם קיימת.

 

לאחר ששמעתי את טיעוניהם של ב"כ הצדדים אני בדעה כי יש מקום להיענות לבקשה, לעצור את המשיב ולפסול את רישיונו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

מתיק החקירה עולה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. כן קיימת עילת מעצר נוכח מסוכנות המשיב.

 

מסוכנות המשיב נובעת מחומרת העבירות, מהדפוס החוזר והנשנה שבהתנהגותו, ומכך שאינו מפנים את חומרת מעשיו. זהו המקרה השלישי בו נתפס המשיב נוהג ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה בסוג הרכב. בתיקים העומדים ותלויים נגדו, בגין עבירות דומות ועבירות חמורות אחרות, לא היה די כדי להניאו מלחזור ולאחוז ברכב, כשהוא אינו מורשה.

 

3

בנוסף, מצאתי כי אין בחלופה שהוצעה, מעצר בית בפיקוח המפקחים שהוצעו, כדי לאיין במקרה זה את מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור.

 

ראיות לכאורה

 

חומר החקירה הוגש לעיוני.

אפנה תחילה לדוחות השוטרים.

מדוח הפעולה של השוטר סמ"ש זוביידאת מחמוד עולה כי במהלך מחסום לבדיקת רכבים, עצר את רכב המשיב, המשיב הזדהה, ובדיקה העלתה כי הוא נוהג ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב (B), בעוד הוא מחזיק ברישיון מסוג A2. המשיב התבקש לצאת מהרכב, לא ציית להוראות השוטר, ונמלט מהמקום, בנסיעה. השוטר הספיק לפתוח את דלת הנהג וצעק לו לעצור, אך המשיב המשיך בנסיעתו, במהירות מופרזת, עקף רכבים, ונמלט. לא בוצע מרדף על מנת שלא לסכן עוברי דרך ומאחר שפרטיו ידועים. כאשר הגיעו השוטרים לכתובתו בעכו, נתקלו ברכב החשוד, עלו לדירתו, דפקו בדלת במשך מספר דקות, שמעו רעשים חזקים ועזבו את המקום, לאחר שהדלת לא נפתחה. מתחת לדלת הושארה הזמנה לסור למשטרה והרכב נגרר. צוין כי שותפו של השוטר ספג מכה בידו עקב כך שהנהג ברח ולא ציית להוראותיו.

מדוח הפעולה של רס"ר סיבי נתנאל עלו דברים דומים.

במזכר של רס"ר סיבי צוין כי ביום האירוע, התקשר אליו אדם בשם סימון ברהום וביקש להעלות לשיחת ועידה את המשיב. המשיב הזדהה בשמו ונמסר לו כי עליו לסור מידית לתחנת משטרת שפרעם. המשיב מסר כי אינו יכול להגיע באותו היום ויתכן שיגיע למחרת. צוין כי בשיחה טלפונית לנייד המופיע על שם המשיב, ענתה בחורה, שהזדהתה כאשתו, על אף שהוא אינו נשוי, והתבקשה להודיע לו כי יסור בדחיפות לתחנה. כן צוין כי בשיחה עם אביו התבקש האב למסור לבנו להתייצב במשטרה מידית. בשיחה נוספת עם אביו, צוין, מסר האב כי אינו יודע היכן בנו ולכשידע יבהיר לו כי עליו לסור למשטרה.

ממזכר של השוטר חיים שטרית, מיום 10.3.18, עולה כי בביקור בביתו של המשיב לא היה מענה. הושארה הזמנה לסור למשטרה וכן נמסרה הודעה על כך לבעלת הבית.

מהודעתו במשטרה של המשיב, עולה כי בעת ששהה באילת, ידע כי המשטרה מנסה לאתרו (עמ' 2 להודעה, ש'13-15). המשיב טען בחקירה כי נסע לאילת טרם ביצוע העבירה לכאורה, שהה שם במשך 3 שבועות, ולא ביצע את העבירות המיוחסות לו.

מהודעתה של בת זוגו, מאיא דענא, עולה כי ההזמנה לסור למשטרה שנמסרה למבקש, מתחת לדלת ביתם, התקבלה אצלם. כשנשאלה מדוע לא התייצב המשיב במשטרה, השיבה כי חגג עמה יום הולדת (עמ' 1 להודעה, ש' 7-10). בניגוד להודעת המשיב, מסרה כי נסעו לאילת, לאחר שהמשטרה פקדה את ביתם. בהודעה נוספת מסרה כי הם נסעו לאילת ביום שישי, 9.3.18.

4

מהודעתו של מחמוד הילאלי, אשר נסע ברכב המשיב, בעת האירוע, עולה כי המשיב הסיע אותו ברכב הביתה, בעת האירוע, ובעת שנתפס, המשיב ברח.

 

לאחר שעיינתי בחומר הראיות לכאורה, והאזנתי לטיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

 

 

 

 

עילת מעצר - מסוכנות

 

מסוכנותו של המשיב בנהיגה נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, מהצטברותן וכן מעברו הפלילי והתעבורתי.

ברע"פ 3149/11 רסאם נ' מדינת ישראל, (מיום 15.5.11), עמד בית המשפט על הסיכון הטמון בנהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם:

"נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש, גם לצרכי הרתעה, לא כל שכן למי שכבר כשל".

ובתת"ע 9198-10-15 מדינת ישראל נ' נור הוסיף ביהמ"ש לעניין זה:

 

"מי שנוהג ללא רישיון נהיגה מעולם הוגדר על ידי בית המשפט העליון כ"איום נע" היות ובנהיגתו הוא מהווה סכנה ממשית ומוחשית לעוברי הדרך שכן לא הוכשר ולא הוסמך לנהיגה מעולם ונוהג בכלי תחבורה שעלול ברגע להפוך לכלי משחית כנגד כל הסובבים אותו. מי שנוהג כך מספר פעמים ואף נעדר ביטוח חובה לנהיגתו מעיד על עצמו כמי שמורא הדין אינו עליו."

בענייננו, המשיב, יליד שנת 97', הוציא רישיון נהיגה בשנת 2014, ולחובתו 16 הרשעות קודמות, לרבות, אי ציות לאור אדום, משנת 2017, סטיה מנתיב נסיעה, קסדת מגן אינה קשורה, לוחית זיהוי אינה תקינה, אי ציות לתמרור עצור, אי החזקת רישיונות רכב ונהיגה, נהיגה ברכב שחל עליו איסור שימוש, ועוד.

5

כנגד המבקש תלויים ועומדים מספר רב של תיקים בבתי המשפט, בין היתר:

א. 9646-08-16 - נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש.

ב. תתע"א 6992-10-16, נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה אינו תואם את סוג הרכב, קבוע ליום 1.5.18, בבית משפט בחיפה.

ג. פל"א 293239/15, נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול, ורישיון רכב שפקע פחות משישה חודשים, קבוע ליום 29.4.18, בבית המשפט בחיפה.

ד. 9192-03-17, נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, וסרוב לבדיקת שכרות קבוע ליום 29.4.18.

ה. 537-01-16, נהיגה בקלות ראש וחציית צומת באור אדום, נסיבות מחמירות אחרות, אליו צורף 9645-08-16, נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה אינו מתאים, וללא ביטוח, קבוע לטיעונים לעונש ליום 1.5.18.

בגליון המב"דים מוזכרים 2 תיקים נוספים, בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות תעבורה חמורות, ביניהן חבלה של ממש ונהיגה בשכרות, וכן דוח בגין רכב ללא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש.

בעבירה מושא בקשה זו, המשיב נתפס לכאורה, ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב בו נהג, בפעם השלישית, כשלצידה, עבירות חמורות. יצוין כי בעבירה אחת של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב הורשע המשיב והתיק קבוע לטיעונים לעונש.

זאת ועוד, למשיב רישום פלילי הכולל 3 הרשעות, ביניהן, עבירות שבל"ר ונטישה, החזקה/שימוש בסמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כליאת שווא, הסגת גבול ותקיפה סתם.

 

הסנגור טען לפני כי מרבית התיקים העומדים ותלויים נגד המשיב הם בבית המשפט לנוער וסביר כי אלה יסתיימו ללא הרשעה, מאחר והמשיב ביצע אותן בהיותו קטין.

עיון במב"דים העלה כי כתב אישום אחד הוגש בעניינו של המשיב בבית משפט לנוער.

 

עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, היא מעבירות התעבורה החמורות, וכשמתלוות לה נסיבות ביצוע חמורות, אי ציות להוראות שוטר, נסיון המלטות ונהיגה בקלות ראש, מקימה היא, ללא ספק, עילת מעצר בגין מסוכנות. נכונים הדברים ביתר שאת, כשמדובר בעבירה לכאורה חוזרת של נהיגה ללא רישיון נהיגה, זו הפעם השלישית.

 

המשיב מעיד בהתנהגותו כי כלל התיקים הרבים התלויים ועומדים נגדו, בגין עבירות חמורות, אין בהם כדי להניאו מלשוב ולנהוג ללא שהוכשר לנהיגה, תוך שהוא מבצע עבירות תעבורה נוספות. התנהגותו מעידה על זלזול בצווי בית המשפט ועל מי שמורא הדין לא חל עליו.

6

 

חלופת מעצר

 

על פי סעיף 21 (ב)(1)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 [להלן: "חוק המעצרים"], על בית המשפט לבחון בשלב זה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה, שפגיעתה בחירות המשיב הנה פחותה.

 

לרוב אין מורים על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד ( (בש"פ 2227/08 גריפאת נ מדינת ישראל (לא פורסם, 14.3.2008)).

עם זאת, בחלוף השנים, בית המשפט העליון אישר מעצרם של נאשמים עד תום הליכים בגין עבירות תעבורה, נוכח מסוכנותם. לעניין זה אפנה לדבריה של כב' השופטת מרים קסלסי במ"ת (י-ם) 36-01-14 מדינת ישראל נ' מאגד רגבי:

"טוען הסנגור כי הלכה מבית משפט עליון שאין לעצור עד תום ההליכים בתעבורה כבדרך שגרה אלא כחריג בלבד. מאז אותה אמרה (בש"פ 2227/08 גריפאת [פורסם בנבו] מיום 14/3/08), ובחלוף השנים, נאשמים לא מעטים הושמו במעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה ומעצרם אושר בערכאות הערעור, לרבות בבית המשפט העליון. ראה למשל בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] מיום 22/3/12, שם אמר כב' השופט זילברטל כי "יש מקרים בהם מסוכנותו של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה". באותו מקרה דובר על נאשם שלו רישיון נהיגה פחות מארבע שנים, רישיונו נפסל ואף על פי כן נהג ימים ספורים בלבד לאחר מכן."

 

בבש"פ 9573/09 עבדאללה סלימאן נ' מדינת ישראל (להלן - עניין עבדאללה), בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, ונהיגה ללא ביטוח, קבע בית המשפט כי כאשר התנהגותו של משיב מלמדת כי אין ליתן בו אמון וכי הוא יסכן את שלום הציבור, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. כך בלשונו שם:

7

"כידוע, על-מנת שיורה בית המשפט על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, עליו בראש ובראשונה להשתכנע כי ניתן ליתן באותו נאשם את האמון שלא ינצל לרעה את דבר שחרורו ויביא להפרת תנאי חלופת המעצר שנקבעו (בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.2.2007); בש"פ 4574/07 מדינת ישראל נ' אבוקיעאן (לא פורסם, 28.5.2007); בש"פ 2829/08 סוסן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.4.2008)). ואולם, מדפוס התנהגותו הסדרתי של העורר, בתחום התעבורתי, עולה החשש כי לפנינו נאשם שאין אימת הדין שורה עליו - וככזה, יקשה עלי לראות כיצד ניתן לתת בו את האמון שלא יביא להפרתם של תנאי חלופת המעצר שיקבעו בעניינו (בש"פ 3130/07 בטיטו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.7.2004); בש"פ 7986/08 גיולה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.9.2008); בש"פ 7038/09 אבו אסעד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.9.2009))." (הדגשה שלי - א.ט.ג.).

ראוי לציין כי בעניין עבדאללה הדגיש בית המשפט כי אף אם נמצא משמורן ראוי אין בכך כדי להועיל, נוכח מאפייני התנהגות העורר ומסוכנותו.

 

כן ראה לעניין זה עמ"ת 207-03-18 עואכיז נגד מדינת ישראל (1.3.18), שם דחה בית המשפט המחוזי ערעור על החלטת מותב זה, לעצור העורר עד תום ההליכים, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, בפעם השלישית, ונהיגה בפסילה, כאשר מאסר מותנה בן 10 חודשים, עומד ותלוי נגדו, בציינו כי נוכח מסוכנותו, אין לתן אמון בעורר.

 

ב"כ המשיב ביקש לשכנע כי לא קיימת עילת מעצר וכי יש לאיין המסוכנות באמצעות חלופה ראויה במקום מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. הוצעה חלופת מעצר בית מלא, בעתלית, בפיקוח חבר וחברת משפחה, אביו ובת זוגו של המשיב. לצורך כך העידו המפקחים המוצעים.

לשיטת המבקשת, לא ניתן לתן במשיב אמון, נוכח עברו התעבורתי המכביד ונסיבות הארוע, מושא הבקשה, הכולל המלטות משוטרים וממעצר, בעת שתלויים ועומדים נגדו תיקי תעבורה רבים, בעבירות חמורות.

לעניין המפקחים, סבורה ב"כ המבקשת, כי אין בכוחם של אלה, לפקח כראוי על המשיב.

 

סיכום והחלטה:

לאחר שבחנתי את נימוקי הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

עברו התעבורתי של המשיב, והעובדה שביצע את העבירה המיוחסת לו שעה שתלויים ועומדים נגדו תיקי תעבורה נוספים, בעבירות חמורות, כולל 2 עבירות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה, לסוג הרכב, כשבגין אחת מהן הורשע, כשנסיבות ביצוע העבירה חמורות - מעידים כולם על מסוכנותו הרבה של המשיב. מסוכנות המצדיקה מעצר מאחורי סורג ובריח.

 

נוכח כל אלה אני סבורה כי אין ליתן במשיב את האמון הנדרש לשם שחרורו לחלופת מעצר.

8

 

המשיב מעיד בהתנהגותו כי אין לו מורא מהדין ומפגין זלזול בהחלטות ביהמ"ש ומי יארוב כי הוא לא יפר תנאי חלופת מעצר.

 

לעניין הפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיב, עיון במרביתן מעלה כי הנסיבות שם שונות מהמקרה דנן, כלהלן:

במ"ת 2448-12-17, מדינת ישראל נ' עבוד, בעבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח, אי ציות להוראות שוטר, והצגת רישיון נהיגה של אחר במטרה לרמות שוטרים, כשדובר בנהיגה בפסילה, בפעם השלישית, כשמאסר מותנה בן 6 חודשים עומד ותלוי נגדו, הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה, המשיב יודה בתיק העיקרי וישלח לממונה על עבודות השירות ובהסכמה ישוחרר למעצר בית מלא.

עמ"ת 12566-03-18 אבו חמודי (עציר) נ' מדינת ישראל - בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, ללא ביטוח וללא חגורת ביטוח, כשאך לפני שלושה חודשים הורשע בגין אותה עבירה, ובעת בקשת המעצר כבר הודה המשיב בכתב האישום שהוגש נגדו, והתיק נדחה לקבלת תסקיר וחוות דעת ממונה על עבודות שירות וטיעונים לעונש. בית משפט קמא נעתר לחלופת מעצר, לאחר שציין כי התרשם מהמשיב כי לקח אחריות על מעשיו, הודה בתיק העיקרי ולאחר שהתרשם מעדות המפקח הנוסף ולאור כך שמדובר בעבירה של נהיגה ללא רישיון ולא בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, המפרה הוראה של בית המשפט. שני הצדדים חזרו בהם מעררים אשר הוגשו לבית משפט מחוזי והעררים נמחקו.

עמ"ת 59271-06-17 מדינת ישראל נ' ארמן זקריאן - בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שפקע בשנת 2005, נהיגה ללא ביטוח, ואי ציות לאור אדום ברמזור, כשלחובת המשיב עבר פלילי ישן משנת 2000 ועבר תעבורתי בו הורשע בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע והוטל עליו מאסר מותנה, וכן בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון תקף בהן הושתו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות והופעל מאסר מותנה. נוכח הנסיבות, עברו התעבורתי, תסקיר מעצר שלילי, ופיקוח שאינו נותן מענה לפיקוח צמוד במהלך כל שעות היום, הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לאחר שהוגשה בקשה לעיון חוזר והומצא תסקיר מעצר משלים אשר מצא את המפקחות מתאימות לפיקוח, ובית המשפט התרשם כי נמצא פתרון לפיקוח בשעות הבוקר, ציין בית המשפט כי לאחר שהמשיב שוהה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך תקופה של כחודש וחצי, וכעת הוצעה חלופת מעצר ראויה, יש מקום לשחררו למעצר בית מלא. כן צוינו נסיבות משפחתיות מיוחדות, אישור השהייה של אשתו של המשיב, שאינה אזרחית הארץ, פקע לפני כחודש ושחרורו של המשיב ממעצר הוא תנאי להמשך שהייתה בארץ.

ערר שהגישה המבקשת על ההחלטה נדחה, תוך שבית המשפט קובע כי הבחינה צריכה להיות פרטנית וכך פעל בית משפט קמא.

9

עמ"ת 15820-11-16 מדינת ישראל נ' איגור מרגוליס - בעבירות של נהיגה בפסילה, ונהיגה ללא ביטוח. לחובת המשיב 47 הרשעות קודמות, ביניהן, נהיגה בשכרות ושתי עבירות רחוקות של נהיגה בפסילה. בית משפט קמא נעתר לבקשה בציינו כי שתי הרשעות הקודמות הדומות נעברו זמן רב מאוד לפני ביצוע העבירה (11 שנים ו - 16 שנים קודם לכן) ונוכח התרשמותו מהמפקחים.

עמ"ת 25825-08-15 מדינת ישראל נ' לוי - בעבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח, כשבעברו של המשיב 3 הרשעות בגין נהיגה בפסילה, וכן נהיגה בשכרות וללא רישיון נהיגה, כשבעבירה זהה הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר מותנה בן 8 חודשים, ובעודו מרצה את עבודות השירות, שב ואחז בהגה. בית משפט קמא ציין כי לא ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר בנסיבות, אך בשל מצבו הנפשי המיוחד, התבקש תסקיר מעצר. בית המשפט ציין כי לאור מצבו הנפשי יש מקום לחלופת מעצר.

מ"ת 2081-07-15 מדינת ישראל נ' נימר בן יוסף - בעבירות של נהיגה בפסילה, בלתי מורשה כלל, כשמאסר מותנה בר הפעלה ולחובתו 4 הרשעות קודמות בנהיגה כבלתי מורשה, בית המשפט מציין כי ביחס לעבירה של נהיגה בפסילה, זו נובעת מפסק דין שניתן בהיעדר המשיב, כאשר החלטת הפסילה בעניינו, נמסרה לקרובת משפחה שלכאורה מתגוררת בביתו, ונוכח שאלת הידיעה של המשיב על עצם הפסילה, חל כרסום ברף המסוכנות. צוין כי כאשר מדובר במעצרו הראשון של המשיב וכאשר לעצם הנהיגה לא נלווית התנהגות של "בריונות בכבישים", ועברו מצביע על אדם שומר חוק, אשר שרת בצה"ל, ניתן לתת בו אמון, ולשחררו לחלופת מעצר.

מ"ת 7288-06-15 מדינת ישראל נ' עבדול רחים בן מוצטפא מגאדלה, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שפקע 8 שנים וללא ביטוח, כשבעברו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ומאסר מותנה בן 8 חודשים עומד ותלוי נגדו וכן עבר פלילי וצו מעצר בתי ביהמ"ש שלום לתעבורה, אשר הותלה בשל אי איתורו. בית המשפט קבע כי לא שוכנע כי עבירה של פקיעת רישיון, גם אם ממושכת, מעידה על מסוכנות ברף הגבוה של החומרה וכי לא הוצגו בפניו ראיות המצביעות על חשש ממשי להמלטות המשיב מהדין.

עמ"ת 3047-05-15 מדינת ישראל נ' תאמר חמדאללה - בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, נהיגה כשתוקף רישיון הרכב פקע וללא ביטוח. בית משפט קמא הורה על שחרורו לחלופת מעצר, על אף שקבע כי נשקפת ממנו מסוכנות נוכח עברו התעבורתי, הכולל 4 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בשכרות ו - 2 הרשעות בגין נהיגה בפסילה, ומאסר מותנה התלוי ועומד כנגדו. בית המשפט ציין כי ניתן לאיין המסוכנות בחלופת מעצר. בית המשפט, לא בלי התלבטות, דחה ערר שהגישה המדינה וקבע כי החלטת בית משפט קמא סבירה.

 

10

טרם סיום אעיר כי הגם שלא מצאתי מקום לבחינת חלופת מעצר, נוכח מסוכנותו הרבה של המשיב, לא התרשמתי כי ניתן לתן אמון במפקחים המוצעים, וכי בכוחם להבטיח כי המשיב לא ישוב לסורו. המפקח הראשון, מר מתן עזרא, שהוצע כי מעצר הבית יהיה בביתו, מסר כי הוא עובד החל משעה 7:00 בבוקר עד השעות 13:00-14:00 בצהריים, והוא יוכל לפקח על המשיב עם חזרתו מהעבודה. כשנשאל מי יפקח על המשיב בשעות הבוקר השיב "אשתו" ואביו של המשיב.

המפקח השני, אביו של המשיב, מר ח'ורי חוסאם, מסר כי בשעות הבוקר הוא עובד. עם זאת, לדבריו, יוכל להחליף את המפקח השני. כשנשאל האם הוא יכול לעזוב את עבודתו, השיב: "אם יהיה משהו חריג פעם פעמיים אני יבוא" (עמ' 5 לפרו', ש' 29). כשנשאל, אם כן, אינך יכול להתנתק מהעבודה ולהשאר איתו במשך היום, השיב: "כל היום לא. אני יכול להשגיח" (שם, ש' 30-31).

המפקחת השלישית, גב' צרפתי הילה, חברת משפחה, מסרה כי היא לאחר לידה ויכולה לפקח על המשיב במהלך היום, בזמן שהיא שומרת על שני ילדיה בבית. לדבריה, בעת שתזדקק לצאת לסידורים, בעלה ישמור על המשיב.

המפקחת הרביעית, מאיא דענא, בת 18, בת זוגו של המשיב, מזה כשנה, מסרה כי היא מוכנה לפקח עליו במשך כל שעות היום.

נמצאנו למדים כי המפקח הראשון יכול לפקח על המשיב רק בשעות אחה"צ ואילו אביו אינו פנוי לפקח על המשיב, באופן מלא, בשעות הבוקר. זאת ועוד, אביו של המשיב לא הוכיח עד היום כי יש בכוחו להניא את המשיב מביצוע עבירות.

לא התרשמתי כי המפקחת השלישית שהוצעה, שהיא אחר לידה, ומטופלת ב - 2 ילדים קטנים בביתה, תוכל להשגיח על המשיב כראוי. בת זוגו של המשיב, צעירה בת 18, אשר שהתה עמו באילת, בעת שהמשטרה חיפשה אחריו, לא הוכיחה עד היום כי יש בכוחה למנוע הישנות העבירות.

 

לסיכום, התנהגותו של משיב מלמדת כי אין ליתן בו אמון וכי הוא יסכן את שלום הציבור, ולפיכך, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

 

נוכח האמור, אני מורה כי המשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

 

כמו כן, אני פוסלת את המשיב מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטים כנגדו.

 

 

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ח, 21 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.