1

 

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד גב' דקלה שגיא

ב"כ המשיב - עו"ד יאיר נדשי (מטעם הסנגוריה הציבורית)

המשיב - בעצמו (הובא באמצעות הליווי)

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

לפניי בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב המואשם בשני אישומים. האחד בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 20.02.14. השני בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירות מיום 26.02.14.

 

על פי הנטען בכתב האישום הראשון, בתאריך 20.02.14 נהג המשיב ברכב בהיותו שיכור בכך שסירב לתת דגימת שתן לפי דרישת שוטר. על פי הנטען בכתב האישום השני, בתאריך 26.02.14 נהג המשיב בפסילה כאשר רישיונו נפסל מנהלית ביום 20.02.14 למשך 30 ימים בגין האירוע נשוא כתב האישום הראשון.

 

המבקשת חזרה על האמור בבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה. הפנתה לדו"ח הפעולה של השוטרים מהם עולה שהוסברה למשיב משמעות הסירוב לבדיקת שתן. טענה למסוכנותו של המשיב הנובעת מביצוע שתי עבירות תעבורה חמורות בסמיכות זמנים. בנוסף התנגדה לחלופת המעצר שהוצעה מהטעם שהמפקח (אביו של המשיב) יוצא מדי פעם לסידורים ואין מי שיפקח על המשיב באופן רציף.

 

2

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אולם טען לחולשתן ובפרט להיעדר קיומו של חשד סביר לדרישה למתן דגימת שתן. עוד טען כי נסיבות ביצוע העבירות אינן מלמדות על מסוכנות וכי בפועל המשיב לא סיכן אף אחד. בנוסף טען כי באישום הראשון הנסיבות היו שהמשיב עמד עם רכבו בחנייה ולא היה בתנועה ונסיבות האישום השני היו שהמשיב הגיע למשטרה לצורך מסירת רישיונו. בנוסף הפנה לפסיקה לפיה מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הינו החריג ולא הכלל.

לאור כל האמור לעיל, ביקש להסתפק בחלופה שתכלול ערובה עצמית וערובה ע"י צד ג'.

לחילופין הציע חלופה תחת פיקוחו של אביו של המשיב.

 

העיד מר סולומון דוידוב אביו של המשיב כי הוא מוכן לפקח על המשיב ככל שיידרש.

 

דיון והכרעה:

 

כאמור אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

 

אשר לטענות המשיב הנוגעות לחולשת הראיות ובפרט לכך שלא התקיים חשד סביר לדרישה למתן דגימת שתן, דינן להידחות.

 

מחומר החקירה ובפרט מהאמור בדוחות הפעולה עולה כי השוטרים הבחינו בכלי המשמש לעישון סמים שהיה גלוי ללא צורך בביצוע חיפוש. די בעובדה זו כדי להוות חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים, ובהתאם לביצוע חיפוש ברכב ובהמשך לדרישה למתן דגימת שתן.

 

כך גם שוכנעתי כי המשיב סירב לביצועה בדיקת השתן לאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב.

 

אכן המשיב לא נצפה בנסיעה ממש אך די בעובדה שישב מאחורי ההגה שהמנוע מונע כדי להוות נהיגה.

 

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחות העבירות המיוחסות למשיב.

 

אשר לנסיבות ביצוע העבירות, אכן קיימות נסיבות מקלות ועל כך בהמשך.

 

עילת מעצר

 

3

אשר לעילת מעצר. מסוכנתו של המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את עניינו והעבירות נשוא הבקשה. אכן, החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בתיקי תעבורה אינה שכיחה ותינתן רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי לשלום הציבור, חשש שלא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר (ראה בש"פ 3337/08 גריפאת נ' מדינת ישראל - בימ"ש העליון החלטה מיום 14.3.08).

 

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות אני סבור כי במקרה זה מתקיימת עילת מעצר.

יש בעצם נהיגתו של המשיב בפסילה ובשכרות בשתי הזדמנויות שונות כאשר פער הזמנים בין שתי העבירות הינו ימים ספורים, כדי להוות סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך. כן יש בהתנהגות המשיב כדי ללמד על זלזול בהוראות החוק ובהחלטות בית המשפט.

 

לאור כל האמור לעיל, אני סבור שיש בהתנהגותו של המשיב כדי לסכן ולפגוע בשלום הציבור ומתקיימת עילת מעצר בעניינו.

 

עם זאת, אני סבור כי מסוכנות המשיב אינה מהן הגבוהות, זאת נוכח נסיבות ביצוע העבירות. באישום הראשון הנהיגה התמצתה בישיבה מאחורי ההגה שהרכב עומד והמנוע מונע. גם ביחס לאישום השני אין לשלול על הסף את טענת המשיב לפיה סבר שהפסילה טרם החלה והיה בנסיעה למשטרה לצורך מסירת הרישיון על מנת להתחיל בפסילה המנהלית. המשיב נתפס ליד תחנת המשטרה לשם הגיע עם חבר כדי שיחזירו לאחר מסירת הרישיון. מובהר כי לא מדובר בטענת הגנה כנגד עבירה של נהיגה בזמן פסילה, אך יש בכך כדי ללמד כי זו בוצעה עקב רשלנותו או חוסר תשומת ליבו של המשיב ולא בכוונה תחילה.

 

חלופת מעצר

 

4

הגם שקיימת עילת מעצר אני סבור כי ניתן במקרה זה להגן על שלום הציבור באמצעות חלופת מעצר ראויה. כבר נפסק כי "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של המשיב חמורה פחות.ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. "(בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.97).

 

משעה שמטרת המעצר הינה מניעת המשיב מלנ ג ד לתום ההליכים כנגדו, יש לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, לפיכך, סבורני כי מן הראוי לבחון את התקיימותה של חלופת מעצר בעניינו של המשיב.

 

יצוין כי בדיון שהתקיים בבקשה התרשמתי לטובה מהמפקח, אביו של המשיב וניכר כי הוא מבין את משמעות הפיקוח והחובות שיוטלו עליו בהקשר זה.

 

לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בעובדה שמדובר בפעם הראשונה בה המשיב נתפס כשהוא נוהג בזמן פסילה ובשכרות, ובפרט נסיבות ביצוע העבירות כפי שפורטו לעיל, אני סבור כי ניתן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא חלקי בתנאים כפי שיפורטו כדלקמן:

 

המשיב ישוחרר למעצר בית חלקי בין השעות 19:00 - 07:00 אצל אביו ברחוב הנרייטה סולד 1 דירה 2, בקרית ים, בפיקוחו של אביו מר סולומון דוידוב ת.ז. 310435789.

 

המשיב יפקיד עירבון כספי על סך 3,000 ₪ להבטחת תנאי שחרורו.

 

המשיב יחתום על ערבות עצמית על סך 20,000 ₪ להבטחת תנאי שחרורו.

 

המפקח מר סולומון דוידוב יחתום על ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

 

מוסבר בזאת לערב כי במידה ולא יפקח המשיב כנדרש ו/או לא ידווח למשטרת ישראל על הפרת תנאי השחרור, תחולט ערבותו.

 

משטרת ישראל תהא רשאית לבקר בכתובתו של המשיב על מנת לוודא קיומם של תנאי השחרור.

 

אני פוסל בזאת את המשיב מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים נגדו בתיק זה.

 

5

מובהר למשיב כי במידה ויפר את תנאי השחרור, ייעצר עד תום ההליכים נגדו ויחולטו הערובה והערבויות.

 

אני מוציא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.

 

מילוי כל התנאים הנ"ל מהווה תנאי מוקדם לשחרורו של המשיב ממעצר.

 

תיקי החקירה מוחזרים בזאת לב"כ המבקשת.

 

 

 

ניתן והודע היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

כאמור בהחלטתי, גם הפקדת העירבון מהווה תנאי מוקדם לשחרורו של המשיב.

 

 

 

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

הוקלד על ידי מירב כהן ויניאק