1

1.         בפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה, במסגרתה עותר המבקש לחשוף את זהות המקור נשוא ידיעה מספר 13-054-814 (להלן: "הידיעה"). שכן לשיטת המבקש, הבאת המקור לעדות, חשיבות קריטית להגנת המבקש ויכולה להעמיד את המשיבה על טעותה בדבר זהות מכין מטען החבלה (צינור נפץ), וזה אשר זרק אותו לעבר ביתם של המתלוננים. עוד נטען, כי בידיעה קיימת סתירה לעובדה המופיעה בכתב האישום, לפיה הצינור "הונח" בסמוך למיכלי הגז בבית. בעוד הידיעה על פי הפרפרזה שנמסרה להגנה, מתארת פעולה של "זריקה" ולא הנחה. עוד לעניין "משמעותה המשפטית" של הפרפרזה, הפנה ב"כ המבקש המלומד לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 3811/12 וכן בש"פ 4797/12.

2.         באת כוח המשיבה מנגד, עתרה לדחות את העתירה. שכן, לשיטת המשיבה אין בחשיפת זהות המקור כדי להועיל להגנתו של המבקש. עוד נטען, כי המקור לא קשור למעשים נשוא כתב האישום וגם לא נכח באירוע, כפי שהסביר נציג המודיעין בדיון שהתקיים במעמד צד אחד. עוד נטען, כי גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אשר הם עלולים לסכן שלומם של בני אדם ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.

3.         במסגרת הדיון במעמד צד אחד, הסכימה המשיבה לאשר, כי תוכן המידעים נשוא הפרפרזות שנמסרו להגנה, נמסרו על ידי אותו מקור. עוד הסכימה המשיבה לתקן את כתב האישום כך שבעובדה מספר 10- שורה שלישית לכתב האישום, במקום המילה "הניחו", יירשם "השליכו"/"זרקו".

2

4.         כנגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק- ייצור, נשיאה וחבלה בכוונה מחמירה.

5.         לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים הן בדיון במעמד באי כוח הצדדים והן בדיון שהתקיים במעמד המשיבה ונציגי המודיעין בלבד, וכן עיינתי באסמכתאות הרלוונטיות ובהיכרותי היטב את חומר החקירה במסגרת טיפולי בהליך המעצר, ובשים לב לאמור בסעיף 3 לעיל, דין הבקשה להידחות- שכן אין בחשיפת זהות המקור כדי להועיל כהוא זה להגנת המבקש, וזאת לאחר ששקלתי את טענות המבקש בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לבאי כוח הצדדים

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים.