1

1.         בפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה, במסגרתה עתרו המבקשים על הסרת החיסיון בנוגע לחומרים הבאים:

א.        שיחות בין המבקש 1 לסוכן.

ב.         שיחות בין הסוכן לבין סעיד אבו נאסר.

ג.         הסרת החיסיון מעל השמות המושחרים (רשימת היעדים) בתעודת החיסיון- שעניינם חשודים שההפעלה בעניינם לא צלחה ולא הבשילה לכתב אישום.

ד.         כל המסמכים הקשורים למבקש 1 מתוך תיק ההפעלה, לרבות חומרי החקירה אשר הינם תחת חיסיון.

2

2.         כנגד העותרים הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לפשע- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. בנוסף, לעותר מס' 1, עבירות של ייבוא סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

            כתב האישום הוגש על רקע פעילות של סוכן סמוי של משטרת ישראל (להלן: "הסוכן"), אשר בעקבותיה היו מעורבים העותרים בקשירת קשר לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין.

3.         קדם לעתירה זו שלוש בקשות לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ שנידונה בפני מותב זה, וכן שני עררים לבית המשפט העליון- בש"פ 2917/17, בפני כב' השופט דנציגר, וכן בש"פ 7505/17, בפני כב' השופט א. שוהם.

            במסגרת בש"פ 7505/17, ניתנו שתי החלטות. האחת מיום 24.10.2017, שעסקה בחומרי חקירה שעניינם: (בקשה לקבלת פלטים של שיחותיו של הסוכן עם העותרים, קבלת פלטים מתוך התא הקולי המשויך לסוכן, קבלת נתונים אודות הפקדות בסכומים נכבדים בחשבון הקנטינה של הסוכן, ישיבות סטטוס בנוגע לעותר מס' 1, רשימת חומרי חקירה גלויים). השנייה מיום 09.11.2017, שתמציתה: "לאור האמור בהודעה המשלימה מטעם המשיבה מיום 08.11.2017, נראה כי ניתן מענה לכל הנושאים שהועלו בהחלטתי מיום 24.10.2017 ובכך מסתיים הטיפול בערר".

            אשר לחומרי החקירה החסויים- קבע בית המשפט העליון, כי הדרך הנכונה היא הגשת עתירה לגילוי ראיה חסויה ולא בדרך של הגשת בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ (ראה סעיף ה' להחלטת בית המשפט העליון מיום 24.10.2017, בבש"פ 7505/17).

4.         לאור האמור לעיל, מתייתר הדיון פעם נוספת בסעיפים א ו-ב לעיל. יחד עם זאת, ולגופם של דברים, ועל אף שחומרים אלה אין מקומם להיות נדונים במסגרת העתירה לגילוי ראיה חסויה, שכן מלכתחילה לא היו תחת כנפי תעודת החיסיון. חומרים אלה הועברו לידי ההגנה, חלקם לפני הדיון שהתקיים בעתירה (25.12.2017), וחלקם לאחר מועד הדיון.

5.         נותר אפוא, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) - התשל"ה - 1971, להכריע בנוגע לחומרים נשוא סעיפים ג, ד.

3

6.         על-פי ההלכה הנוהגת בדיני החיסיון, תיבחן העתירה להסרת החיסיון מעל חומר החקירה על-פי השאלה האם קיים פוטנציאל ראייתי בחומר החסוי להגנת העותר. כל אימת שיש בחומר החסוי כדי לסייע להגנת העותר, מן הדין יש להסיר את החיסיון, תהא הפגיעה אשר תהא.

7.         אשר לרשימת יעדי תכנית הפעלת הסוכן- בתעודת החיסיון צוין, "לרבות תוכנה של רשימת יעדי תכנית הפעלת הסוכן, למעט פרטיהם של האנשים המופיעים בסעיפים 2, 4, 9, 12-13, 18 לרשימה".

לאחר עיון בחומרים נשוא המסמך הרלוונטי, לא שוכנעתי שיש בחשיפת (השמות המושחרים- שבעניינם פעילות הסוכן לא הבשילה כדי כתב אישום) ברשימת יעדי תכנית הפעלת הסוכן, כדי לסייע כהוא זה, להגנת העותרים, ומשכך הם פני הדברים, דין הבקשה להידחות, וביתר שאת, כאשר הבקשה היא מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לעותרים.

8.         אשר למסמכים מתיק ההפעלה של הסוכן והנוגעים לעותרים- מעיון בכלל המסמכים נשוא תיק ההפעלה, עולה, כי חלק מהחומרים נמסרו לעיון ההגנה (נספח א', נספח ב', נספח ג') במסגרת חומר החקירה הגלוי.

            אשר לדוח סיכום פעילות מתאריך 26-27.07.2016, וכן דוח עוקב המכונה "4071" מיום 26.07.2016- מעיון עולה, כי תוכנם של חומרים אלה כלל לא קשור לעותרים. כך הם פני הדברים גם ביחס לנתון התקשורת המסומן "א".

            למעשה, מרבית המסמכים נשוא תעודת החיסיון הנוגעים לעותרים בפרשיה נשוא כתבי האישום שהוגשו כנגד העותרים ונאשמים אחרים (ראה עתירה דומה בפרשיה של יוסי ביטון נ' מדינת ישראל, מ"ת 61369-09-16), עוסקים בחומרים שאינם רלוונטיים להגנת העותרים, חלקם של מסמכים אלו הינם שיטות ואמצעים בפעילות הרשות החוקרת, וחלקם תרשומות פנימיות.

            יוצא אפוא, שדין העתירה גם ביחס לחומרים אלה להידחות, שכן אין בעצם חשיפתם כדי לגבש ולו פוטנציאל כהוא זה, כדי לסייע להגנת העותרים.

4

9.         בהתאם להחלטת בית משפט מיום 25.12.2017, הוצגו לעיון בית המשפט האישורים שנדרשו לצורך כלל פעולות החקירה, הן הגלויה והן הסמויה, שננקטו כלפי העותר מס' 1 בשל היותו עורך-דין (המסמכים סומנו על ידי מ1, מ2, מ3).

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.