בעניין המשיבים 1-2

לעת הדיון של יום 7/8/23 ב"כ המשיב 3- הוד, עדיין לא היה ערוך לטעון. לכן החלטה זו מתייחסת רק למשיבים 1-2.

המיקוד כעת- בסוגיית קיום ראיות לכאורה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר הראיות- אפרט, בתמצית, את מסקנותי במישור זה, ואת התשתית העובדתית. היעדר הרחבה ופירוט מתחייבים גם מכך, שטיעוני המשיב 3 לא נשמעו עדיין. יש להיזהר מקביעות שעלולות להתפרש כמשליכות על עניינו ושעלולות להכביד על בא כוחו, שטרם שטח טיעוניו.

כתב האישום, שעם הגשתו התבקש מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, עניינו בעסקה נטענת בסם מסוכן, ובהחזקה בצוותא של כמות גדולה של קוקאין- 3.89 ק"ג. האירוע הוא מיום 5/6/23. למשיב 3 מיוחסת גם נהיגה ללא רשיון וביטוח.

הדמות המרכזית, לכאורה- ולכאורה בלבד, בעסקה הנדונה, נחזה להיות מעורב רביעי- ושמו סיף, אשר כנגדו הוגש כתב אישום נפרד. הנרטיב שהמבקשת חפצה לאמץ, הוא, שסיף היה רק "קוף", כלומר- האחרים השתמשו בו כ"חזית", שהאשם העיקרי יפול עליו, אם יסוכל המיזם העברייני, בעוד, שלשיטה זו- המשיבים שלפנינו הם הרוח החיה ויוזמי העסקה.

לפי נרטיב זה, סיף, הסובל ממוגבלות בתחום הנפשי, היה עושה דברם של המשיבים, ופעל לפי הוראותיהם והנחיותיהם, תמורת סכום כסף שהוצע לו, והסם שנתפס לא היה שלו בעצם, ולא הוא היה אמור להפיק תועלת מהחזקתו ומשיווקו בעתיד.

כתב האישום מגולל את סיפור המעשה ואתמצת את תוכנו:

ביום 1/6/23 הועברה בעלות ברכב יונדאי ע"ש סיף. ביום 5/6/23 מסר משיב 1- נאהר את היונדאי למשיב 3- הוד, והורה לו לאסוף את סיף מבי"ח סורוקה. בשעה 19:13 בוצע האיסוף, והשניים נסעו לאזור דימונה, לפי הנחיית נאהר.

במקביל- ולפי הנחיית נאהר, משיב 2- סאלם, אסף אותו ברכב קיה, שרשום על שם אשתו, מתל שבע, והשניים חברו לרכב היונדאי בתחנת דלק בשגב שלום, משם נסעו בשני הרכבים, ובתיאום, לאזור מישור רותם, ובשעה 19:58 נכנסו לשטח, והגיעו למקום שאינו ידוע במדויק.

במקום הנ"ל, בשטח, פגשו המשיבים וסיף אחרים, לא ידועים, וקיבלו מהם את הקוקאין, מחולק ל- 4 חבילות, אשר אותם הטמין נאהר בפגוש האחורי של היונדאי.

נאהר הורה לסיף לעבור לקיה, והוא עצמו נהג ביונדאי, עם הסם, עד כביש 25. הקיה, ובה גם סאלם והוד, נסעו אחריו, וכשהגיעו לכביש, נאהר הורה לסיף לעבור ולנהוג ביונדאי, בעוד הוא עצמו עבר לנהוג בקיה, ושני הרכבים המשיכו בנסיעה צפונה, בתיאום שוטף ביניהם.

נסיעה זו מתוארת כמכוונת לכך, שהקיה, אשר בה נוהג נאהר, בעוד סאלם לידו והוד במושב האחורי, תשמש רכב מוביל, ובעקבותיו- היונדאי, שבו הסם, נהוג בידי סיף.

סמוך לצומת ערוער עצרו שוטרים את שני הרכבים על יושביהם וחשפו את הסם המוסתר ביונדאי.

סיף מסר אמרות, שנגבו באמצעות חוקרת מיוחדת, בשל מגבלותיו. אמרותיו המפלילות הן לב התשתית הראייתית בתיק, כאשר, אמרות המשיבים או שמציגות גרסה תמימה של טיול לאזור ים המלח ( אין חולק שלשם לא הגיעו בפועל), או שנעשה שימוש בזכות השתיקה.

הסנגורית טענה, הן לכשלים בתיעוד מדויק של חקירותיו של סיף, והן בדבר הצורך בסיוע, בהיותו שותף לעבירות.

בהינתן גישות לא אחידות לשאלה עד כמה הסיוע או החיזוקים לעדות שותף קריטיים לשלב הראיות לכאורה- די לומר, שהקשר ההדוק בין שני כלי הרכב, במסלול נסיעתם, ובמיקומים השונים שבהם היו, על יושביהם, כולל צילום שני הרכבים בכניסתם לשטח, עולה ממחקרי תקשורת, ומהאזנות סתר, של שיח טלפוני אינטנסיבי, ואף מתוח, בין נאהר להוד, תוך כדי הנסיעות. ראיה נוספת- תיאור של שוטר שראה כיצד שני הרכבים, טרם המעצר, נוסעים בצמידות וביחד, כשהם מקפידים על קשר עין, עקיפות בו זמניות, ותיאום מלא. כמובן- דוחות הפעולה של השוטרים כוללים תיאור מפורט של חסימת שני כלי הרכב ומעצר המשיבים, יחד עם סיף.

קיימות אמרות מסוימות של הוד, אשר לא אתייחס אליהן, לפי, שהסנגורית, לאחר שהציפה תהייה ביחס לשימוש בהן, כאשר הוד נאשם בתיק, יחד עם שני המשיבים האחרים, נענתה על ידי התובעת, שהמדינה לא תסתמך על אלה בשלב הנוכחי ולצורך בקשת המעצר.

מחקרי התקשורת וצילומי אבטחה ( של המפעל הסמוך לכניסת הרכבים לשטח) ובנוסף- צילומי מערכת "עין הנץ" מהווים, לראיית המדינה, מארג ראייתי- נסיבתי, המצביע על חבירה מתוכננת ומתואמת של כל המעורבים לשם קבלת הסם, שינועו ברכב הנהוג בידי סיף, בתור "קוף", כשהאחרים נוסעים, בשלב האחרון, כרכב ליווי מאחוריו.

כזכור- אנו מתמקדים כעת בעניינם של נאהר וסאלם. טיעוני הוד טרם נשמעו.

הסנגורית מיקדה טענותיה בעיקר בסאלם. נדמה, כי קשה לחלוק על כך, שעדותו המפורטת של סיף, בצרוף הראיות הנוספות, ובהן האזנות הסתר ( שאינו מפלילות במישרין אולם גם לא מתיישבות עם שיח בין מטיילים תמימים) , מהוות תשתית ראיות לכאורה מספקת, לשלב זה, ביחס לנאהר. הוצפו אי אילו תהיות בטיעוני ההגנה. אין באלה לגבש כרסום או החלשה משמעותית ולא אכנס לפרטי הנטען.

מיקוד הטיעון בעניינו של סאלם נעשה משום שסיף אינו נוקב בשמו ואינו מפליל אותו תוך זהויו. סאלם גם אינו שותף לשיח הטלפוני. נוכחותו הפיסית, שאף לא ברור האם בכל שלבי האירוע, עד לעצירת הרכבים והמעצר, שאז נכח בוודאות, מגלמת סוג של ראיה נסיבתית לשותפות, בצוותא עם האחרים, בקבלת הסם ובהחזקתו. הוא הקפיד לשתוק בחקירותיו וקשה לדעת מה גרסתו להמצאו בזירה, אך, השתיקה, כידוע, אינה ממלאת חלל ראייתי. היא רק מוסיפה משקל מסוים לראיות הנסיבתיות, כאשר, לא ניתן הסבר אלטרנטיבי לאלה.

ביחס לסאלם- אין ראיות ישירות וברורות, מפי סיף, או ממקור אחר, בדבר מידת מעורבותו, מודעותו, או חלקו הממשי במיזם העברייני. החשד קיים והתמונה הכללית- בהחלט מתיישבת עם נרטיב המבקשת, אולם, עצמת הראיות לכאורה לגביו- אינה גבוהה כלל.

עדותו של סיף ביחס לחלקו הדומיננטי של נאהר מפורטת וברורה. למרות מגבלות התקשורת עמו- החוקרת המיוחדת עשתה עבודתה המקצועית וניתן להבין היטב את ליבת עדותו.

משמע- באשר לנאהר- לשלב זה של ההליך- קיימות לגביו ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום.

אשמע טיעוני הצדדים ומבוקשם להמשך הדיון בבקשת המדינה למעצר המשיבים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשפ"ג, 10 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.