1

 

 

 

 

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

 

בפני בקשת המאשימה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

 

המשיב, יצחק תורגמן, יליד 1960 ת.ז 056485733-10 מהעיר אשקלון. נעצר ביום 30/06/2014 והואשם בפני בית משפט זה ביום 03/07/2014.

 

כתב האישום:

כתב האישום מייחס למשיב את האישומים הבאים:

אישום 1: ביום 25/06/2014 הגיע סוכן משטרתי לביתו של המשיב והמשיב מסר לידיו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.2935 גרם בתמורה ל 300 שקלים.

אישום 2: ביום 23/06/2014 הגיע הסוכן המשטרתי לביתו של המשיב שם אמר לו המשיב כי כרגע "אין לו כלום", ושיחזור עוד 20-30 דקות. בהמשך שב הסוכן אל ביתו של המשיב. באותו המעמד יצא אליו המשיב כאשר לא יצא את פתח חצר ביתו. מסר המשיב לסוכן אריזה מפלסטיק סגורה בחום ובתוכה פילטר של סיגריה וקיבל תמורתו סכום של 300 ₪. 

אישום 3: ביום 19/06/2014 הגיע הסוכן לביתו של המשיב, והמשיב מסר לידיו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.2935 גרם בתמורה ל300 ₪.

2

 

ראיות לכאורה:

הצדדים טענו בהרחבה לעניין הראיות לכאורה. עיקר טענות ההגנה לעניין הראיות לכאורה התרכזו בליקויים בהפעלת יעקב שבו. לטענת הסנגורית מדובר בסוכן נרקומן ועבריין אשר צרך סמים תוך כדי הפעלתו ואף ביקש "להתארגן" בעת ההפעלה עצמה. עוד נטען כי המשיב לא היה ברשימת היעדים של יעקב שבו ויעקב שבו הוא שהדיח אותו לביצוע העבירות באופן השולל את אחריותו הפלילית של המשיב.

 

סוכן מדיח - המסגרת הנורמטיבית

ואלה העקרונות  שנקבעו בפסיקה בדבר הפעלת סוכן מדיח  בע"פ 1244/07 - בלדב שאושר בשנית גם בע"פ 1201/12 - קטיעי.

"אל למשטרה לשגר סוכן מדיח לאדם אלא אם בידה מידע אמין המחשידו כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מן הסוג המהווה נושא לחקירה, וכאשר השימוש בסוכן הכרחי לצורך קידומה" (פרשת בלדב שם, בפסקה 67 ע"פ 470/83 מורי).

במקרים מעין אלה הורנו בית המשפט העליון קשר הדוק בין סוכנים מדיחים להגנה מן הצדק :

אסקור להלן את הכללים שקבע בית המשפט העליון בעניין סוכן מדיח :

התפתחות הפסיקה והחקיקה כרכה את שאלת הסוכן המדיח עם הדוקטרינה של הגנה מן הצדק ובית המשפט העליון אימץ לאחרונה את כריכת שתי הדוקטרינות זו בזו, תוך שהוא מעיין מחדש בהלכות אפנג'ר ודיין וקובע כי במקרים קיצוניים תשמש הדחה בוטה לדבר עבירה כנימוק לפטור מהליכים פליליים במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק .

וכך נאמר בפסק דינו של כב' השופט הנדל [רעפ 1201/12  יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל].

גישה נוספת הציעה כי יתכן שהעדפת מבחן ה"סתירה המהותית" בסעיף 149(10) על פני מבחנים מצמצמים יותר מעידה על נכונות להרחיב במידת מה את תחומה של ההגנה (ע"פ 5672/05 טגר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פס' 111 לפסק הדין (21.10.07) (להלן: עניין טגר)).

על רקע התפתחות זו, נידונה בבית משפט זה טענה לפיה מעורבות הרשות בעבירה על-ידי עידוד אקטיבי לביצועה צריכה להקים הגנה מן הצדק.

בית המשפט העליון ממשיך ומחלק שם את ההגנה מן הצדק בשל הדחה לשלושה צמתי התייחסות, באחד מצמתים אלה הוא קובע את ההלכה הבאה :

3

עמדתי היא כי ייתכן שבנסיבות חריגות, קיומה של הדחה עובדתית או מעורבות אחרת של גוף פרטי תצדיק ביטול כתב אישום או הפסקת הליך פלילי. זאת אם נוצרת סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. להשקפתי, טבעי הוא כי "הדחה" עובדתית תמצא את מקומה בהגנה מן הצדק, אך לא בהגנה מפני אחריות פלילית. שהרי הראשונה בוחנת את ההליך הפלילי במנותק משאלת האשמה של הנאשם, ומאפשרת להביא לביטולו של ההליך ללא בחינת קיומן של כל יסודות העבירה הפלילית. לכן, הפסקת הליכים ולא זיכוי מאשמה - פטור ממשפט ולא מאחריות פלילית.

בפסק דינו של כב' השופט דנציגר באותה פרשה נאמר כך :

בשים לב לאמור לעיל, דומני כי בשלה העת לדון מחדש בשאלה האם יש מקום להחלת הגנת "הפח היקוש" לא רק בשלב גזירת הדין. ברם, לאור הממצאים העובדתיים ונסיבותיהן של הבקשות דנן, כפי שעמד עליהם השופט הנדל בחוות דעתו, נדמה כי הפרשה דנן אינה מהווה את המסד הראוי לדיון בשאלה משפטית נכבדה זו ויש להותירה לעת מצוא.

כב' השופט ג'ובראן התייחס גם הוא לשאלה זו ומפיו יש לצטט כך :

1.                     לגבי הכרעת הדין, דומה כי חבריי מסכימים כי אין מניעה שדוקטרינה זו תיבחן במסגרת הגנה מן הצדק. המחלוקת ביניהם, להבנתי, סבה על תחולת ההגנה כעילה לפטור מאחריות פלילית......

4.         לעניין תחולתה במסגרת הגנה מן הצדק, דעתי כדעת שני חבריי. האפשרות לעשות שימוש בהגנת "פח היקוש" במסגרת הגנה מן הצדק לנאשם כבר הועלתה בפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 1224/07 מדינת ישראל נ' בלדב [פורסם בנבו] (10.2.2010) (להלן: עניין בלדב), שם נקבע כי "אין להוציא מכלל אפשרות כי תתכנה נסיבות חריגות, שבהן תרומתו של סוכן מדיח מטעם הרשות לביצוע עבירה פלילית תהיה כה מהותית, עד כי יהיה בה כדי להקים לנאשם טענת 'הגנה מן הצדק' אשר בהתקבלה, עשויה היא להביא לביטול האישום נגדו" (שם, פסקה 72 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה. ראו גם: ע"פ 3396/09 אלהיב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 29 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (5.9.2011); נקדימון, בעמ' 229-226). כפי שסקר חברי, לשונו הברורה של סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחד עם התפתחות הדוקטרינה בפסיקת בית משפט זה, מובילה למסקנה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק מהווה "אכסניה" הולמת להגנת פח היקוש. כל זאת בכפוף כמובן למבחנים שבדין.

אמור מעתה כי על פי הלכת קטיעי הגנה מן הצדק הינה טענה מקדמית אשר יכול ותביא לפטור מהליכים משפטיים, לעיתים אף ללא תלות עם שאלת ביצוע העבירה, ואם כך הם פני הדברים בוודאי עשויה היא לשמש שיקול משמעותי גם בשלב המעצר עד לתום ההליכים .

קשר זה בין טענה להדחה בוטה לדבר עבירה ולשאלת המעצר עד לתום ההליכים בוצע מפורשות עוד בשנות התשעים, בפסיקת בית המשפט העליון ומטעמי צדק  בעניין  בשפ  2294/92 סלימאן אלסנע נ' מדינת ישראל שם קבע כבוד השופט חשין הלכה כי טענה זו עלולה להביא לשחרורו של משיב ממעצר עד לתום ההליכים וכך נאמר :

4

"שקלתי בדעתי עוד ועוד את עניינו של העורר שלפנינו, ודעתי נטלטלה לא מעט. נזכור כי מדברים אנו בעבירה חמורה-מכל- חמורה, ואף המחוקק הורה אותנו כי בעבירה מסוג זה ראוי לעצור נאשם, והוא בהתאם להוראת סעיף 21א (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (בין לפי האסכולה המחמירה בין לפי האסכולה המקילה). ואם בסופו של דבר נראה לי כי יש לשחרר את העורר בערבות, אין זאת אלא משום שהסוכנים הסמויים הרחיקו לכת במעשיי ההדחה".

אם נקרא את הדברים שהורנו בית המשפט העליון בעניין אלסנאע, יחד ההתפתחות עליה עמד בעניין קטיעי לעיל יתחוור לנו כי הדחה בוטה לדבר עבירה - דין הוא שתביא לשחרור בערובה .

ומהי הדחה בוטה ? נראה שניתן להיעזר במבחן שהובא בע"פ 1224/07 - בלדב :

ובעיני נראה לי כי מקום שהציע סוכן מדיח לאדם לבצע עבירה והוא סירב, או במקום שבו פנה סוכן מדיח לאדם בבקשה לבצע עבורו עבירה, בלא מידע מודיעיני, או מידע ספונטני על היותו של אותו אדם מבצע העבירות מסוג זה, בדרך כלל, אל לו להפציר בו לבצע עבירה זו ואם הפציר, יש מקום לעיין בפטור מהליך פלילי בגין העבירה אשר הגיעה לידי ביצוע בסופו של דבר.

                             

ראיות לכאורה לאישום הראשון:

דו"ח פעולה אורן בוחניק מיום 25/06/2014 מספר כי נפגש עם הסוכן וסיפר לו על תוכן השקית שהעביר. בשקית נמצא פילטר סיגרה, וכן לא היה בשקית זכר לסם. כמו כן תודרך הסוכן להמשיך ולנסות לבצע עסקת סמים נוספת למול המשיב, ולא לצעוק או לקלל אותו בעניין הממצאים שעליהם סיפר לסוכן.

 

אמרתו של הסוכן המשטרתי יעקב שבו מיום 25/06/2014:

הסוכן מספר כי הגיע אל ביתו של המשיב וקרא "איציק איציק" עד שההוא יצא אליו. כשהגיע הסוכן העביר למשיב 250 שקלים והמשיב מסר לידיו של הסוכן את החומר בתמורה. הסוכן ציין בפניו שנראה לו שיש שם 250 והוציא עוד 50 שקלים. המשיב לדבריו לקח את השטר והתכוון שוב לסגור את הדלת. הסוכן בשלב זה ניסה לעמת אותו עם התקרית באישום 2 (שקית אטומה שבתוכה רק פילטר של סיגריה) והמשיב ענה כי לא יכול להיות דבר כזה, ושהוא לא עושה דברים כאלה. הסוכן עזב את המקום.

לדבריו הסוכן זיהה את המשיב, וכן הוא מכיר את המשיב כבר שנים.

 

מזכר שלמה כרמי מיום 26/06/2014:

מדווח כי ראה את הסוכן ניגש אל חצר ביתו של המשיב ומדבר עם מישהו. לאחר מכן הסוכן הולך להשתין בצד עד שהמשיב נראה מוציא את ראשו מבעד לגדר ומחזירו פנימה. לאחר מכן נראה הסוכן מדבר עם מישהו ועוזב את המקום.

5

מובן כי השוטר לא זיהה את המשיב עצמו בזמן שהסוכן והאדם מאחורי הגדר שוחחו, שכן לא ראה עם מי דיבר הסוכן. אך סביר כי אכן דיבר עם המשיב שכן כאמור זוהה על ידי השוטר מספר שניות קודם לכן.

 

תמלול שיחה (יצחק תורגמן-קובי שבו) פל"א 281378/2014:

"ק. איציק, איציק, איציק

- כן

ק. איציק בבית?

- מי זה

ק. קובי קובי, הינה שניה שניה איציק, תגיד לי על הכסף, כפרה שמע רגע, חכה רגע אני יעשה לך שמה

א. בטח.. מלל לא ברור.

ק. קח, קח אתה רואה באתי ללכת בלי כלום

א. אני רואה

ק. תקשיב רגע איציק, יש מצב לפני יומים לקחתי למישהו אחר, מה הוא אמר לי, תזהר ממנו מהזחלה הזה איציק, תקשור אותו מה אתה גנוב (כנראה מדבר על הכלב) הוא אומר לי היה שם פילטר של סיגריה, מה פילטר של סיגריה, אני אמרתי לו מה אתה גנוב או מה

א. מה אני חמור או מה

ק. מה

א. מה אני מטומטם אני

ק. טוב ייאלה ביי".

 

דו"ח פעולה אופיר אבהר מיום 25/06/2014 מספר כי הסוכן קיבל מהמפעילים 300 שקלים וכן הותקן עליו מכשיר הקלטה והוא נשלח לבצע עסקת סמים מול המשיב. לאחר מכן הסוכן חזר ומסר לשוטר את שקית הסם. השוטר שקל את השקית וקבע כי מדובר ב0.3 גרם ברוטו.

 

מחו"ד מומחה מיום 30/06/2014 עולה כי החומר שאותר בשקית סגורה מספר Y0070858 (השקית שהובאה על ידי השוטר) סם מסוכן מסוג "קוקאין" במשקל 0.2741 גרם.

 

נראה כי לפנינו אמרת הסוכן, הקלטת השיחה על שיח עם אדם כלשהו וקבלת דבר מה, אלא שהתצפית לא זיהתה את הדובר מצדו השני של השער, אך פרצופו של המשיב אכן נתגלה בטרם שוחח הסוכן עם האדם מעבר לגדר וכן, הסוכן הפסיק את אשר עשה וניגש לדבר עם האדם בצד השני רק לאחר שהמשיב גילה את פרצופו מבעד לגדר.

 

על כן אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה, אם כי במידה חלשה לעניין אישום זה.

 

6

ראיות לכאורה לאישום השני:

אמרתו של הסוכן מיום 23/06/2014 בה מסר הסוכן כי קיבל מהמפעילים 300 שקלים והותקן עליו מכשיר הקלטה. לאחר מכן נסע אל ביתו של המשיב, וצעק "איציק".. "איציק".. המשיב יצא החוצה ואמר לסוכן, לי כרגע אין כלום, תבוא עוד 20 דקות. לאחר מכן הסוכן חזר אל הרכב המשטרתי והמתין. הסוכן לא החזיר את הכסף למפעילים באותה העת. בהמשך יצא שוב הסוכן לביתו של איציק וקרא בשמו. איציק יצא החוצה והביא לסוכן את הסם בתמורה לסכום הכסף. הסוכן שאל אותו "איציק זה כמו של הבוקר?" והמשיב הנהן בראשו שכן. לדבריו ניסה הסוכן להוציא ממנו מילים.

 

ביום העסקה, הקלטת סתר קובי שבו (הסוכן) - יצחר תורגמן(המשיב):

"ק. איציק מה המצב, מה העניינים כפרה ...

א. אהלן... חצי שעה, שעה

ק. להה, מה אתה אומר

א. אין לי כלום בנאדם, לא פה בעבודה, חצי שעה שעה גג אני מאמין

ק. חצי שעה שעה

א. חצי שעה גג אני מאמין שלוש ועשרה שלוש ורבע הוא כבר פה

ק. שלוש ורבע לבא

א. אני מאמין שלוש ורבע ועשרים גג

ק. ביי איציק"

 

מפגש שני:
"א. איציק, איציק,, אהה, איציק אותו דבר שנתת כן..."

 

מההקלטות לא עולה עניין הסמים באופן ישיר או עקיף. במפגש השני הסוכן מנסה לדרבן את המשיב להגיב באמרו "אותו הדבר שנתת כן.." אך המשיב אינו משיב. לדברי הסוכן באמרתו מיום 23/06/2014 המשיב הנהן בראשו, לעניות דעתי אין בהקלטות בכדי לחזק את אמרת הסוכן לעניין זה.

 

דוח פעולה של שלומי ממן מיום 23/02/2014:

7

עולה כי הסוכן המשטרתי שוגר על ידי רושם הדו"ח לצורך ביצוע עסקת סמים עם המשיב. לאחר מספר דקות דווח מתצפית על ביתו של המשיב כי הסוכן הגיע למקום, וכן כי עזב את המקום לאחר שנפגש עם המשיב. הסוכן חזר לרכב ודיווח כי המשיב ביקש ממנו לחזור מאוחר יותר. לאחר מכן חזר שוב הסוכן אל ביתו של המשיב שם התצפית דיווחה כי הסוכן היגע למקום, שוחח עם מישהו (לא מצוין כי המשיב זוהה) ולאחר מכן חזר הסוכן אל הרכב המשטרתי שם מסר את מנת הסם לשוטר אופיר.

 

דברים אלו מגובים בדו"ח הפעולה של אלי פחימה מיום 23/06/2014 אשר ישב בתצפית. הדו"ח מגולל את סיפור האירוע וכן נראה בבירור כי השוטר לא זיהה את המשיב, אך זיהה כי האדם שהיה נוכח בחצר קיבל דבר מה מהסוכן, עזב את המקום ולאחר מספר דקות חזר למקום והעביר דבר מה לסוכן.

 

באמרתו של הסוכן מיום 25/06/2014:

מסר כי העביר למשטרה את השקית שקיבל מהמשיב, וכן כי אינו יודע מדוע בשקית לא היה סם, אלא פילטר של סיגריה בלבד. הסוכן חזר והדגיש שניתן לראות כיצד דיבר עם המשיב לאחר מכן על הנושא, וכן עולה מהאמרה כי הסוכן מתכוון לבצע מהמשיב קניה נוספת לטובת המשטרה, וכן בעבר כבר ביצע עסקה כאמור.

 

בבדיקת מעבדה מיום 25/06/2014 לשקית Y0070860התגלה פילטר של סיגריה בתוך השקית ולכן לא נעשתה בדיקה של ממש לממצאים. אכן, לא היה מדובר בסם.

 

ממכלול העובדות, ובעיקר מן הממצא כי בסופו של דבר המשיב העביר לכאורה דבר מה שאינו סם אל הסוכן המשטרתי. אין לי אלא לקבוע כי אין ראיות לכאורה לעבירה של סחר בסמים באישום זה.

לא זו אף זו, נראה כי בהתחשב עם העובדה שהסוכן צרך סמים במהלך ימי ההפעלה במקרה אחד ובמקרה אחר, ביקש מהשוטרים "להתארגן" במהלך הפעלתו. הרי שביצוע עסקת סמים מתועדת שבסופה מובא בדל סיגריה ולא סם מחשיד את הסוכן ויוצר ספק מובנה במהימנות דבריו , ספק אשר משליך גם הלאה, קדימה ואחורה בזמן באישומים אחרים.

 

 

ראיות לכאורה לאישום שלישי:

תמלול שיחה : יצחק תורגמן (דרוזניק) -קובי שבו (הסוכן) -

מהתמליל עולה כי השניים נפגשו, והכלבים שלהם החלו לנבוח. ואז הם החלו לדבר:

"ק. שקט יא סחלה שקט, כמה שלך מלל לא ברור, איציק.

א. שלוש מאות.

ק. שלוש מאות? לא הורדת לי בשתיים גרם ארבע מאות כפרה עלייך איציק

8

א. לא, לא אין יותר יש שם בווילות

ק. אני יודע על הפנים של מה?
א. אין מה לעשות
ק. קח קח בו איציק, תודה כפרה".

 

 

מהשיחה נראה כי דובר על של 300 שקלים, לא ברור מהשיחה האם הועברו 300 שקלים או האם הועבר סכום כלשהו או רק שהסוכן התכוון להעביר דבר מה אל המשיב, ספק רב אם  המדובר בעיסקה או בצריכה משותפת כדברי המשיב .

 

מדו"ח הפעולה של שלומי ממן - מפקח משטרתי מיום 19/06/2014:

עולה כי הסוכן טרם ביצוע העסקה למול המשיב עבר בדיקה ונמצא כי אין עליו סמים טרם הפגישה עם המשיב כמו כן הותקן על המשיב מכשיר הקלטה. לאחר שהסוכן חזר מהמבצע, העביר את סם לשוטר אופיר.

 

מדו"ח פעולה אלי פחימה מיום 19/06/2014:

עולה כי השוטר ביצע תצפית על ביתו של המשיב, לדברי השוטר "התצפית שלי שלטה על כל הסמטה המובילה אל הבית עד דלת הכניסה האחורית". השוטר מתאר כי בשעה 22:13 הגיע הסוכן המשטרי אל המקום והחל לצעוק "דרוז'ניק" עד שלבסוף החל לשוחח עם מישהו העומד בפתח השער. השוטר הבחין בסוכן מכניס משהו לכיסו ומתחיל לנוע בחזרה לכיוונו אך לא הבחין במסירה .

 

מדוח פעולה אופר אבהר מיום 19/06/2014:

עולה כי השוטר מסר לסוכן המשטרתי 400 שקלים לשם ביצוע העסקה מול המשיב.

בשלב זה רשם כותב הדו"ח: "בשעה       בשעה     קובי חזר...." המרווח הריק במקור. נראה כי רושם הדו"ח לא ציין עובדה זו בדו"ח.

בהמשך תיאר כיצד חזר הסוכן ומסר לידיו את שקית הסם. את השקית שם בתוך שקית מוצג מספר Y0070864 אותה הניח בכיסו השמאלי ומשם נשלחה השקית להמשך שרשרת הסם.

חוות דעת מומחה שנערכה ביום  25/06/2014 למוצג Y0070864 נמצא כי בשקית סם "קוקאין" במשקל 0.2935 גרם.

 

על כל האמור לעיל, אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה בכל הנוגע לאישום זה.

 

9

עימות בין המשיב לסוכן המשטרתי ביום 30/06/2014:

הסוכן המשטרתי ענה לשאלת החוקר וסיפר כי סך הכל קנה סמים מהמשיב שלוש פעמים. בשלושתם היה מדובר בסם מסוג "קריסטל". בתגובה ענה לו המשיב כי השניים מכירים שנים רבות וכי הם גרים קרוב אחד לשני ונוהגים כבר שנים לעשן ביחד. כאשר האחד "עוזר" לאחר ושניהם נפגשים במקומות קבועים וידועים לעשן יחדיו. למעשה המשיב טען כי לא מכר, אלא "השתתף"  עם הסוכן בסם שהיה ברשותו . 

 

טענות בעניין הפעלת הסוכן 

בחנתי את הטענות הנוספות בעניין הפעלת הסוכן :

ישנם אירועים אכן מפחיתים ממהימנותו של הסוכן והם העובדה כי הסוכן עצמו צרך קוקאין ביחד עם אחד היעדים בעת שהופעל כנגד יעד ביום 18.6.14 ודיווח על כך למפעיליו כי צרך סמים כדי שהיעד לא יחשוד בו. כמו כן, באירוע אחר ביקש ממפעיליו להוריד אותו "בעתיקות" כדי להתארגן. אירוע זה היה ביום 23.6.14 ובמהלכו ביקש הסוכן כסף לסמים כי הוא לא מרגיש טוב.

אכן מדובר בדברים חמורים הנוגעים ישירות להפעלתו של הסוכן וסביר כי עלולים הם לערער את מהימנות הסוכן כמי שצרך סמים לפני הפעלתו כנגד המשיב וכמי שהתכוון לצרוך סמים ממש בזמני הפעלתו אל מול המשיב, במקרה זה התשתית הראייתית שנאספה כנגד המשיב אינה חורגת מעל ומעבר לאמרת הסוכן, ההקלטות מותירות מקום לספק רב , תצפית וזיהוי של שוטרים שונים עולים בקנה אחד גם עם גרסת המשיב . והראייה המרכזית נותרת רק באמרות הסוכן, בלי ראיות עצמאיות מוחלטות שמשלימות אותה, מכאן שבית המשפט מקבל את טענת הספק המובנה בחומר הראיות בשל התקלות הקשות בהפעלת הסוכן אך בעניין שלפני מכלול הראיות מקים סיכוי סביר להרשעה ולא מצאתי כי הספקות הקשים במהימנות הסוכן יכולים לערער סיכוי זה ולעשותו לבלתי סביר.

 

מהעימות עולה כי המשיב נשאר נאמן לגרסתו כי מכיר את הסוכן שנים, וכי השניים חברים קרובים. הוא מתאר שהוא זה שנתן כספים לסוכן בכדי שהשני יקנה סמים והשניים ישבו ביחד ויעשנו יחדיו כמו מימים ימימה במחסן שבחצר, או בגן.

 

 

10

הפעלת סוכן בנסיבות שכאלה מחייבת זהירות מרובה ואני סבור כי במקרה זה חצתה הפעלת הסוכן את גבולות הזהירות שהותוו בפסיקה . סוכן אשר משתמש בזמן ההפעלה ומבקש להשתמש עוד, יש מקום להפסיק את הפעלתו, ולמצער להתייחס בספק מרובה לכל ראייה המגיעה ממנו, בפרט אם דברים אמורים ב"חברים לשימוש". יש לחשוש שחציית גבולות זו פועלת פעולה משולשת:

 

·        במישור ההגנה מן הצדק הנובעת מן ההדחה הברורה  .

·        במישור הספקות המובנים בראיות עצמן .

·        במישור הראיות המצביעות על שימוש משותף להבדיל מסוחרי סמים טיפוסיים .

אשר על כן הגעתי למסקנה כי אומנם יש ראיות לכאורה להחזקת שלא לצריכה עצמית אך אין ראיות לכאורה לסחר בסם מסוכן.

 

 

בחינת מסוכנות בעבירות סמים - המסגרת הנורמטיבית:

שחרור ממעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר בסם מסוכן לרבות גידול סם, שהוא חוליה משמעותית בשרשרת הסם  הוא חריג לכלל החקוק והפסיקתי הגורס כי קשה מאוד לסכל את הסיכון הנובע מאדם אשר נמצאו נגדו ראיות כי מכר סם לאחרים, או גידל סמים.

 

[בש"פ 1191/04 שבת בש"פ 3927/03; לוי בש"פ 6463/09 איליה בש"פ 1965/09 עובדיה, בש"פ 11439/04 - אלקווייד].

 

יחד עם זאת, שערי החלופה אינם ננעלים במקרים חריגים מן השיקולים הבאים שאינם רשימה סגורה אלא לקט מפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון:

·         עברו הפלילי של המשיב נקי או אינו מכביד.

·         המשיב אינו "סוחר סמים טיפוסי" או "חקלאי סמים" שמכירת הסם היא מקור פרנסתו.

·         מכירת סם או גידול סם שאינו מהקשים.

·         מכירת סם  או גידול בעבור אדם אחד בלבד.

·         נסיבות מיוחדות אישיות או כאלה הנובעות מביצוע העבירה עצמה עומדות לזכותו.

·         חלופה ראויה, בפרט אם זוכה היא לחוות דעת חיובית של שירות המבחן .

]בש"פ 8224/07 סעדה,  בש"פ 8572/10 לנקרי ,בש"פ 2880/10 חביב בש"פ 5256/10 ספרוניקוב ]

11

 

עילת מסוכנות מול החלופה המוצעת:

למשיב הרשעות קודמות בעבירת סמים לשימוש עצמי (2009), עבירת סמים שלא לצריכה עצמית (2001), עבירות סחר בסמים (1996), עבירת סחר בסמים (1992), ועבירות סמים נוספות .

 

לטובת המשיב שקלתי את הנקודות הבאות:

·        ראיות לכאורה חלשות הנגועות בספקות מובנים הנובעים מהפעלת הסוכן ואישיותו ומעשיו בעת ההפעלה .

·        גילו המתקדם של המשיב.

·        פעולת הדחה של הסוכן אשר חצתה לשיטתי את גבולות המותר בפסיקה.

·        חלופה אשר יש בכוחה לצמצם את המסוכנות הנובעת מן המשיב ואשר משלבת טיפול אפשרי בהתמכרותו לסמים .

·        התנהגות אשר אינה עולה כדי התנהגות של "סוחר סמים טיפוסי"

·        עבר פלילי שאינו מכביד .

·        ערבים טובים ותומכים וחלופה בעלת מרכיב טיפולי משמעותי.

 

שמעתי את דברי המשיב ואכן התמכרותו לסמים ארוכה וקשה, אך לעניין זה ולאור התרשמותי מהמשיב, ראוי לצתת את דברי בית המשפט העליון בבש"פ 1981-11 אשר התייחסו לעניינו של המשיב ולאנשים בגילו ובמצבו:

 

" יש לזכור כי קשה ההתמכרות לסמים כספחת, ולא כל מי שאינו מצליח בניסיון ראשון, שלישי או חמישי, ננעלו בפניו שערי גמילה. אדרבה, המומחים לדבר יודעים לספר כי דווקא אצל המכורים המבוגרים, אלו שהגיעו לשאול תחתיות, גדלים סיכויי הגמילה, לאחר ש"עייפו" כבר מדרך חייהם והגיעו לבשלות המאפשרת להם קבלת טיפול ושיקום"

 

לחובת המשיב שקלתי את הנקודות הבאות:

·        תסקיר שירות המבחן שלל את החלופה בשל מורכבותה והמאמץ הנדרש מבני המשפחה .

·        שירות המבחן רואה סיכוי לא גדול להצלחתו של המשיב בטיפול במרכז יום .

12

·        שימוש משותף בו הודה המשיב גם הוא עבירה של החזקה שלא לצריכה עצמית שיש בה מסוכנות לא מבוטלת.

באיזון שבין השיקולים:

באיזון שבין השיקולים והם:

·         הסיכוי הנובע למשיב משחרורו ממעצר.

·         הסיכון הנובע למשיב מהישארותו במעצר.

·         הסיכון הנובע לציבור משחרורו של המשיב ממעצר.

אני מורה על שיחררו של המשיב בתנאים הבאים:

1.      מעצר בית מלא למעט בכתובת הקוממיות 5/8 קיריית גת, בבית אימו הגב' רחל תורז'מן. בהשגחה ובפיקוח של מר אבנר תורז'מן 022781702. ומר משה תורז'מן 5777520-7

2.      ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ שתחתם על ידי הערבים המפקחים.

3.      המשיב ישולב במרכז איזורי לטיפול בהתמכרויות בבאר-שבע ולשם כך יכין שירות המבחן תסקיר משלים ויורה למשיב את ההוראות המתאימות כדי לקבל את הטיפול.

4.      המשיב יובא אל מקום הטיפול וממנו על ידי בנו, מר נווה תורז'מן ת.ז 204035281.

5.      על המשיב להימצא בזמינות מלאה באחד מהטלפונים הבאים: 0507175152 ,0506616655, 0545431222, 086325276.

6.      איזוק אלקטרוני אשר יוסדר על פי נהלי המזכירות והיחידה לפיקוח אלקטרוני.

7.      לכשימסרו הימים והשעות, ויתואם הטיפול במשיב יתן בית המשפט החלטה משלימה בעניין יציאה לטיפול במרכז יום.

זכות ערר בתוך 30 יום .

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"ד, 20/08/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

13

 

 

 

החלטה

 

על מנת לאפשר למבקשת להגיש ערר על החלטת השחרור, ועל מנת שלא להעמיד את ערכאת הערעור בפני עובדה מוגמרת, הנני מורה על עיכוב ביצוע החלטת השחרור, עד ליום 22/08/2014 בשעה 10:00 .

 

אם לאחר עיון נוסף, תחליט המבקשת שלא לערור על החלטת השחרור, תודיע על כך מיידית לב"כ המשיב, ליחידת נחשון ולרשויות בית המעצר בו מוחזק המשיב.

 

7#>

 

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"ד, 20/08/2014 במעמד הנוכחים.