1

ביום 22.1.17 הוגשה בתיק בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וכשרישיון הנהיגה של המשיב פקע למעלה מששה חודשים.

התמצית העובדתית היא כי ביום 22.1.17 המשיב נעצר ברכב בהיותו פסול מנהיגה בתיק פל"א 317609-15 במסגרתו נפסל רישיונו למשך 36 חודשים בנוכחותו. כמו כן הושת עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים שרוצו בעבודות שירות, ומאסר מותנה של 7 חודשים למשך 3 שנים ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שנתיים. צויין כי לתיק המקור, בו נפסל המשיב, צורף תיק נוסף 1118-08-15 גם הוא בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף.

המשיב הוציא רישיון נהיגה בשנת 1980 וצבר לחובתו 40 הרשעות קודמות בתעבורה, בין היתר, הורשע 11 פעמים ברישיון נהיגה שפקע וכן הורשע 5 פעמים בנהיגה בזמן פסילה, כך שהוא נתפס זו הפעם השישית בנהיגה בפסילה. כמו כן, בעברו הרשעה בגין נהיגה בשכרות, מספר הרשעות בגין נהיגה במהירות מופרזת ועוד.

2

ביום 22.1.17 הוריתי על מעצרו של המשיב.

הסנגור ביקש מביהמ"ש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית מלא, בפיקוחם של אביו מר נעמה אחמד מוחמד ואשתו של המשיב, גב' עוטאף עוידה.

בהחלטה מיום 14.3.17, לאחר קבלת תסקיר מבחן, הוריתי כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא, בפיקוחם של אביו, דודו ואחיו, הנזכרים בהחלטה, בערובה ובתנאים מגבילים.

המבקשת הגישה ערר (29224-03-17) על ההחלטה וביקשה להורות על מעצר המשיב ולבטל את שחרורו בתנאים. בדיון שהתקיים לפני כב' השופט אבי לוי ביום 15.3.17 נקבע בהחלטה כי לאור הצעת ביהמ"ש לצדדים כי חלף השחרור למעצר בית יוחזק המשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים זהים לאלו שנקבעו בביהמ"ש קמא, כאשר יקבעו לו חלונות אוורור על מנת שיוכל לצאת לשירות המבחן לעבור את התכנית שתקבע לו שם, המשיב הופנה ליחידה לפיקוח אלקטרוני.

בהמשך להחלטה זו, ביום 16.3.17 הורה כב' השופט לוי על השמתו של המשיב בפיקוח עד לתום ההליכים נגדו בתיק בתנאים שפורטו בהחלטה.

ביום 7.5.17 הוגשה בקשה דחופה לשינוי תנאי מעצר בפיקוח באזיק אלקטרוני כך שהמשיב יוכל לצאת לביתו בכל יום משעה 7:00 בבוקר עד השעה 17:00 שתוקנה בהמשך ליציאה בין השעות 8:00 בבוקר ל - 12:30 בצהריים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 7.6.17, התרתי למשיב, לפנים משורת הדין, לצאת מביתו לצורכי עבודה במתחם בית המטבחיים "דבאח" בדיר אל אסד, בימים א-ה, בין השעות 8:00 - 11:00.

ביום 12.7.17 הגיש המשיב בקשה נוספת לשינוי תנאי מעצר בפיקוח בה התבקש ביהמ"ש להורות על שחרורו בין השעות 8:00 בבוקר ועד השעה 22:00 בלילה. בבקשה נטען כי החלטת ביהמ"ש להתיר למשיב יציאה של 3 שעות לעבודה בשעות הבוקר אינה מספיקה הועיל ומס' השעות המצומצם מקשה על מציאת מעסיק.

ב"כ המשיב טען לשינוי נסיבות מאז מעצר המשיב המצדיק עיון חוזר בהחלטת המעצר -מצבה הכלכלי של המשפחה הורע, ריצוי מעצר במשך חודשיים מאחורי סורג ובריח, ושחרורו בפיקוח אלקטרוני - בגינו יש לבטל האיזוק האלקטרוני.

3

בתגובתה טענה המבקשת כי הבקשה לעיון חוזר הוגשה זמן קצר לאחר ההחלטה מיום 23.3.17, בו קבע כב' השופט אבי לוי, כי המבקש ישהה במעצר באיזוק אלקטרוני. כן נטען כי חלף כחודש בלבד מיום ההחלטה של בית משפט זה אשר בו הסכימו הצדדים לתנאי המעצר ואין כל שינוי בנסיבות.

המבקשת הפנתה לבש"פ 966/16 לדבריו של כב' השופט ע' בארון, לפיהם, יציאה מפיקוח אלקטרוני לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת "חלונות" באישור בית משפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטטוס של עצור עד תום ההליכים. ועל כן, אמר ביהמ"ש, טרם תשקל האפשרות ליציאה לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה, כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ"עצור" ל"משוחרר בתנאים מגבילים", וניתן לשקול במקרים המתאימים אפשרות יציאה לעבודה.

עמדת המבקשת נטען היא כי אין לתת אמון במשיב, עומד נגדו כתב אישום חמור ואת העבירות בו ביצע כאשר עומד ותלוי כנגדו מאסר מותנה בן 7 חודשים ובעברו 5 הרשעות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה.

בהחלטה מיום 16.7.17 הוריתי כי מעיון בבקשה עולה כי אין שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בבקשה וזאת בפרט כשמדובר בחלוף זמן מועט ממתן ההחלטה הקודמת בה הוריתי על שינוי התנאים ביום 7.6.17. ככל שב"כ המבקש סבור כי קיימות נסיבות חדשות, אקבע דיון.

ביום 16.7.17 הגיש ב"כ המבקש בקשה לקביעת מועד דיון וזאת נוכח הלכת ביהמ"ש העליון, לטענתו, בעניין איזוק אלקטרוני ובעניין חישוב של ימים של מעצר באיזוק אלקטרוני, אליה הפנה.

כן נטען כי השינוי בתנאי השחרור התברר כחסר תועלת. עוד נטען כי קביעת דיון ההוכחות לחודש אוקטובר היא בגדר שינוי נסיבות.

בדיון שהתקיים לפני ביום 30.7.17 טען הסנגור כי פתיחת "החלון" לא הייתה מספקת, כפי שכבר פורט. נטען כי מאז המעצר חלפו כבר למעלה מ - 7 חודשים. ביהמ"ש העליון קבע כי יום מעצר באזוק אלקטרוני שווה חצי יום מאסר בפועל.

הכרעה

לאחר ששקלתי את הבקשה, התגובה ושמעתי את הצדדים לפני, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים:

4

א. בבקשתו הפנה הסנגור לבש"פ 4206/16 מדינת ישראל נ' מוחסן טחימר. בש"פ זה עוסק בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח של נאשם, אשר נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, לעניין הוראות סעיפים 61 ו - 62 לחוק המעצרים. ואם כן, באיזה אופן יש לחשב את מניין ימי המעצר.

לאחר עיון בבש"פ האמור לא מצאתי כי יש בו כדי לשפוך אור על הבקשה עסקינן ועניין לנו בסוגיות שונות שכן עסקינן בשאלה - האם יש מקום לשנות מתנאי מעצרו של המשיב.

ב. לעניין טענתו של הסנגור לשינוי נסיבות עם חלוף למעלה מ - 7 חודשים מאז מעצרו.

החלטתי האחרונה בעניין זה ניתנה ביום 6.7.17, אז הוריתי על פתיחת "חלון" של 3 שעות לצורכי עבודה למשיב.

עמדתי שם נתמכה בפסיקה המנחה שהוצגה ע"י המבקשת בבש"פ 966/16. לפיה, יציאה מפיקוח אלקטרוני לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת "חלונות" באישור בית משפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטטוס של עצור עד תום ההליכים. ועל כן, טרם תשקל האפשרות ליציאה לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה, כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ"עצור" ל"משוחרר בתנאים מגבילים", וניתן לשקול במקרים המתאימים אפשרות יציאה לעבודה.

מאז החלטתי האחרונה מיום 6.7.17 חלף זמן מועט ולא מצאתי כי חל שינוי נסיבות כלשהו המצדיק שינוי תנאי מעצרו של המשיב.

נגד המשיב הוגש כתב אישום חמור על נהיגה בפסילה, כשמאסר מותנה בן 7 חודשים תלוי ועומד נגדו בגין עבירה של נהיגה בפסילה בשני תיקים שאוחדו, ובעברו 5 הרשעות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וכן עבירות תעבורה חמורות נוספות, כגון, נהיגה בשכרות ונהיגה כשרישיון הנהיגה פקע.

לפיכך, נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ המבקש עו"ד נעמה ולמשיבה.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ז, 03 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.