מ”ת 8718/12/13 – רעאד אלעמראת נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
מ"ת 8718-12-13 מדינת ישראל נ' עורגאן(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 8580/13 |
1
בפני |
|
|
המבקש |
|
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
החלטה |
1. בפניי
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף
2. כנגד המבקש (נאשם 2 בכתב האישום) הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ,ייבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ,ניסיון לייבא סמים מסוכנים-בתמצית ,נטען, כי במועד שלא ידוע במדויק למאשימה ,לפני יום 21.11.2013 ,קשרו הנאשמים קשר עם תושבי מצרים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן:"האחרים") לייבא סמים מסוג חשיש ממצרים לישראל. לשם כך בתאריך 21.11.2013 ,בסמוך לשעה 20:00 ,הגיעו הנאשמים אל מקום מפגש שנקבע עם האחרים על גדר הגבול בסמוך לקו דיווח 465 (להלן:"נקודת המפגש") , כשהם נושאים תקים על גבם (להלן:"התיקים") . באותה עת, או בסמוך לפניכן , הגיעו האחרים , מצד המצרי כשהם נושאים עמם שקים ,בתוכם 498 חבילות סם והשליכו את החבילות ,מעבר לגדר, לצד הישראלי של הגדר . הנאשמים החלו לאסוף את חבילות הסם, ולהכניסם לתוך התיקים.
2
במעמד המתואר לעיל ,כוח צה"ל אשר הבחין בהתרחשות פתח בירי אל עבר הנאשמים על מנת לעוצרם . כתוצאה מהירי נפצע הנאשם 2 בבטנו . הנאשם (המבקש) נעצר. האחרים נמלטו לתוך שטח מצרים .
3. תמצית הראיות- עדויות החיילים שהבחינו בנאשמים , סמוך לגדר הגבול , כשהם אוספים חבילות הסמים שהיו פזורים על הכביש . עדות התצפיתנית שהבחינה בשתי דמויות שהולכות לכיוון הגדר , כשהן נושאות תיקי גב .
המבקש בחקירתו, הכחיש כל קשר לסמים וטען כי טייל באזור , הלך לאיבוד , הכחיש כל היכרות עם הנאשם 2 בכתב האישום . הנאשם 2 טען כי גם הוא טייל לתומו באזור .
4. במסגרת הליך המעצר הסכימו באי כוח הנאשמים לדבר קיומן של ראיות לכאורה ,וכן לקיומה של עילת מעצר ובהעדר חלופה הולמת הסכימו למעצרם עד תום ההליכים .
5. להגנה נמסרה פרפרזה נשוא תוכן המידע בה מצוין כדלקמן :
"אחמד עורגאן וראאד אלעמראת יחד עם נוספים הגיעו לפני מספר ימים לגבול מצרים לביצוע הברחת סמים אשר במהלכה נפתחה לעברם אש מכוח צה"ל " .
6. לשיטת המבקש חשיפת זהות המקור והבאתו לעדות , צפוי לשפוך אור על הפרשה כולה ולהעמיד את המשיבה על טעותה בדבר זהות המעורבים לרבות זה אשר עסק באיסוף חבילות הסם . עוד לשיטת המבקש יש בידיעה הן סתירה לעובדה המופיעה בכתב האישום ולפיה שניים בלבד בניהם העותר , הגיעו לקו הגבול והן ומנגד , חיזוק לגרסת העותר לפיה אחרים /נוספים הגיעו למקום .
7. מנגד באת כוח המשיבה עתרה בתגובתה בכתב לדחות את העתירה , שכן לשיטתה אין בחשיפת זהות המקור כדי להועיל להגנת המבקש ,הואיל והמקור אין לו כל זיקה למעשה המיוחס בכתב האישום לעותר . בנוסף במעמד הדיון שהתקיים במעמד באת כוח המשיבה ונציג המודיעין הרלוונטי בלבד ,הוצגו האסמכתאות הרלוונטיים לעיון בית המשפט וניתן מענה לטענות שהעלה ב"כ העותר הן בכתב והן על-פה .
3
8. לאחר הדיון שהתקיים במעמד צד אחד בלבד הסכימה המשיבה לתקן את תוכן הפרפרזה שנמסרה לעיון ההגנה ,במובן זה שיירשמו במקום המילים " נוספים" המילים- "אדם אחד נוסף" .
9. על רקע המתואר לעיל ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות , הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בכפוף לתיקון תוכן הפרפרזה שנמסר לעיון ההגנה כמצוין בסעיף 8 לעיל , זאת הואיל ולא מצאתי כי בהסרת החיסיון , יש בו ולו פוטנציאל מינימאלי כהוא זה כדי לתרום להגנת העותר . כמו כן , שוכנעתי , כי חשיפת זהות המקור יש בה כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב ועלול הדבר לסכן שלומם של בני אדם ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה . עוד אדגיש כי תיקון תוכן הפרפרזה כאמור בסעיף 8 לעיל ,שומט את הטענה ,כי קיימת סתירה בין תוכן הידיעה לעובדות כתב האישום ,כמו כן לא תומך לכאורה בגרסת העותר כנטען על ידי בא כוחו .
המזכירות
תשלח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים .
ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ד, 16 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)