1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הצתה בכך שהסיע אדם בשם חיים עזרא (להלן: "עזרא") לדירת המתלונן אותה עזרא הצית.

המשיב חלק הן על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האשמה והן על קיומה של עילת מעצר. ביום 10.12.14 ניתנה החלטה כי קיימות ראיות לכאורה, כמו גם עילת מעצר. עם זאת, בשולי ההחלטה נתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר אודות המשיב כדי לבדוק את התאמתו לשחרור לחלופת מעצר.

2

ביום 14.12.12 הוגש התסקיר ממנו עלה כי שירות המבחן התרשם כי נשקף מהמשיב סיכון בינוני-גבוה להישנות התנהגות פוגענית. כמו כן, חלופת המעצר שהציע המשיב בצל משפחתו נשללה מכיוון שהייתה הערכה שהיא לא תעמיד לפני המשיב גבולות ברורים. נאמר בשולי התסקיר כי במידה ותוצע חלופת מעצר מרוחקת, שירות המבחן יבדוק את יכולתה של החלופה להפחית את הסיכון ועל כך תוגש המלצה חדשה לבית המשפט. ביום 18.12.12 התקיים דיון והוחלט בסיומו כי אין מקום לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה, אך במידה ותוצע חלופת מעצר אחרת, היא תבחן על ידי שירות המבחן שיבדוק התאמתה לנסיבות העניין. לאחר מכן והיה ושירות המבחן יתן המלצה חיובית, והמבקשת תעמוד על עמדתה שדינו של המשיב להיות עצור עד לתום הליכי המשפט נגדו, יהיה מקום, אם יימצא שהדבר תואם את נסיבות העניין, לשקול את שחרור המשיב לחלופה.

בהתאם לאמור, המשיב הציע לשירות המבחן שתי חלופות שנבדקו. האחת, בבניין שבו מתגורר מר עוז מיכאל בנו של מר הרצל מיכאל, מכריו של המשיב, והשנייה בביתם של רינה ויהושע חנניאב קרובי משפחה רחוקים וחברים של המשיב. ברם, שירות המבחן בתסקיר המשלים מיום 30.12.14 לא המליץ על שחרור המשיב. החלופה הראשונה נשללה מפני שה"ה מיכאל לא הציעו פיקוח אנושי מלא על המשיב, כי אם פיקוח אלקטרוני וכן קיימת מערכת יחסים עסקית סבוכה בינם לבין המשיב וההערכה הייתה כי הם יתקשו להפחית את הסיכון ולשמש בעבור המשיב חלופה לאורך זמן. החלופה השנייה נשללה מפני שלא נמצא שיש בה כדי למנוע מהמשיב לשבש את הליכי המשפט ולעמוד בתנאי השחרור, למרות שההתרשמות מבני הזוג חנניאב הייתה כי הם מבינים את תפקידם כמפקחים.

חרף האמור בתסקיר, ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרור המשיב לאחת החלופות שהוצעו על ידו ואף לאפשר לו לצאת לעבודתו. החלופות שהוצעו עונות לדעת המשיב על הדרישות של שירות המבחן, שכן הן נמצאות במבשרת ציון ובפסגת זאב, מרוחקות מביתו של המשיב הנמצא בענתות. ב"כ המשיב הצביע על המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה משפחתו של המשיב בשל מעצרו. לטענתו, התקופה הארוכה בה שוהה המשיב במעצר מלא, מפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו, אם בכלל, באופן משמעותי. מה גם, שאם קיימת מסוכנות היא ממוקדת רק כלפי המתלונן ולא כלפי כולי עלמא. בסופו של יום גם עזרא שוחרר לחלופת מעצר, וחלקו של עזרא בביצוע העבירה המיוחסת לשניהם גדול יותר משל המשיב.

3

ב"כ המבקשת התנגדה לשחרור המשיב בטענה כי אין בחלופות המעצר שהוצעו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. חלקו של המשיב בביצוע העבירה המיוחסת לו אינו נופל מחלקו של עזרא. עזרא אכן הצית את הדירה, אך היה זה המשיב שקנה את הבנזין והציוד הנלווה ווידא שההצתה תצא אל הפועל. בית המשפט קבע כי יש לשקול את שחרור המשיב רק במידה ושירות המבחן ימליץ על טיב החלופה, אך שתי החלופות נשללו על ידו. בנוסף, כנגד יהושע חנניאב הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבית שמש בגין עבירת היזק בזדון, כאשר חבר יחדיו עם מר ברוך ניסנוב, שהוא אחיו ושותפו של המשיב אשר הגה את רעיון ההצתה בתיק זה. בנוסף לעבירת ההיזק בזדון, מיוחסת לאח באותו אישום גם עבירת סחיטה באיומים. בכל מקרה, אין לשחרר את המשיב לחלופה חלקית באופן שיוכל לצאת למקום עבודה.

שתי החלופות שהוצעו אינן עונות על הדרוש. החלופה הראשונה בפיקוחם של ה"ה מיכאלי אינה חלופה במסגרתה יהיה פיקוח מלא על המשיב, כי אם חלקי. בנוסף, ההתרשמות הייתה כי ה"ה מיכאלי קשורים במערכת עסקית סבוכה עם המשיב ויתקשו משום כך לפקח עליו. החלופה השנייה אינה חלופה טובה, מפני שההתרשמות של שירות המבחן הייתה כי אין בה כדי למלא אחר תכלית המעצר. יש גם רגליים לסברת המבקשת כי גם מר חנניאב קשור באופן כלשהו בעיסוקי אחיו של המשיב, שהוא הדמות הדומיננטית העומדת מאחורי ביצוע העבירה במקרה זה. אכן, מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד מר חנניאב ולא הוכחה אשמתו, אך בנסיבות העניין, לא נראה כי הוא יכול להתאים לשמש מפקח על המשיב במקרה זה.

כפי שנאמר בהחלטה הקודמת, בית המשפט אינו שולל את שחרור המשיב לחלופת מעצר. יש גם טעם בדברי ב"כ המשיב כי שעה שעזרא שוחרר לחלופת מעצר במצוות בית המשפט העליון, יש לשקול ביתר שאת גם את שחרור המשיב. ברם, כל עוד לא יעלה ביד המשיב להציע חלופה אשר תעמוד בתנאים שנקבעו ושתהיה נקייה מהשפעת עסקיהם ועיסוקיהם של המשיב ואחיו, אין מקום לשחררו.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.