1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן עבירה של חבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים וזו הבקשה העומדת בפני.

כתב האישום מייחס למשיב כי ביום 28.11.14, בעקבות סכסוך בין שני פלגים במשפחת אבו עראר, ביישוב ערוער, בו היה מעורב גם המשיב, בסמוך לשעה 23:00, בעת שנהג המתלונן ברכבו בסמוך לביתו של המשיב, הגיח המשיב לעברו, כשהוא אוחז באבנים בידיו, ויידה בחוזקה שתי אבנים לעבר רכבו. האבנים פגעו בשמשת רכבו של המתלונן ורסיסי זכוכית עפו אל עבר המתלונן, אשר נהג ברכב, ואשר המשיך בנסיעה וברח מהמקום. בכך מבקשת המדינה לייחס למשיב כוונה לפגוע במתלונן שנהג ברכב ולסכן בטיחותו.

ב"כ המשיב לא כפר בקיומה של תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו אך טען לכרסום ראייתי משמעותי נוכח העובדה כי כתב האישום מבוסס כל כולו על אמרת המתלונן; נוכח שיחת טלפון למוקד 100 שביצע דודו של המשיב, בשעה 22:34, במסגרתה הושמעה תלונה על אירוע אלים שבו נזרקו אבנים אל עבר רכבו של המשיב, שלטענתו הותקף על ידי רעולי פנים עת נסע עם אחר ברכב; נוכח העובדה כי משטרת ישראל לא בדקה את רכבו של המשיב באשר לנזקים ברכב שנטענו על ידו ונוכח חוסר הסבירות שהמשיב ימצא מעורב באירוע נשוא הבקשה בהינתן סמיכות הזמנים בין שיחת הטלפון שביצע דודו של המשיב אודות אירוע תקיפת רכבו של המשיב והאירוע נשוא כתב האישום.

2

טען ב"כ המשיב, כי המשיב הוא זה אשר הותקף באותו יום בסמוך לשעה 22:30 כאשר נסע ברכב, בו נהג טאלאל, וקבוצת אנשים רעולי פנים זרקו עליו אבנים ופגעו ברכבו. ב"כ המשיב ביקש למצוא חיזוק לגרסה זו בגרסתו של טאלאל, אשר ישב ליד המשיב בשעת האירוע, על פי גרסת המשיב. עוד טען, כי ככל שגרסתו של טאלאל איננה תואמת את גרסתו של המשיב, כאשר טוען טאלאל כי לא נהג ברכב, אזי טען כי גרסת טאלאל כל כולה ניסיון שלא להפליל את עצמו, כמי שנהג ברכב, מאחר ואין בידו רישיון נהיגה.

כך גם באשר לגרסאות השונות אשר באו מפי המשיב וטאלאל באשר לרכב אשר חסם אותם. טען ב"כ המשיב כי אין להתעלם מן העובדה כי האירוע היה בשעות הלילה המאוחרות ויכול שתאורה חלקית תטעה את המתבונן באשר לצבע הרכב, בין צבע כסף לצבע זהב.

חזרתי ועיינתי בחומר החקירה שבא בפני וסבורה אנכי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

כך באותו ערב התקיים לכאורה האירוע האלים נשוא כתב האישום, וזמן קצר קודם לו התרחש אירוע אלים כלפי המשיב וטאלאל , עת נסעו ברכב יחדיו, על ידי אנשים רעולי פנים, שבעקבותיו נעשתה שיחת טלפון מבוהלת למוקד המשטרה.

מבלי שאדרש לבחינת אמינות גרסאות הצדדים, ניתן לקבוע ברמה הלכאורית של הדברים, כי אירועים אלימים אלו באו לעולם בעקבות סכסוך בין ענפי המשפחות, ביישוב ערוער.

בהינתן האמור, אני קובעת דבר קיומה של תשתית ראייתית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. כרסום ראייתי לו טען ב"כ המשיב אין בנמצא, על אף שהצגת התמונה במלואה מלמדת על שני אירועים אלימים תכופים בזמן של שני הפלגים בסכסוך.

נוכח האמור, אני קובעת כי מתקיימת עילה סטטוטורית למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים וזאת נוכח המסוכנות המגולמת בעבירה המיוחסת למשיב.

יחד עם זאת, ונוכח הנסיבות המפורטות, אני סבורה כי יש לבחון חלופה למעצרו של המשיב.

שקלתי חלופות שהציע ב"כ המשיב לבית המשפט אולם, נוכח הסכסוך בין בני המשפחות בישוב ערוער, אני סבורה כי קיימת הצדקה לקבלת תסקיר שירות מבחן אשר יבחן מקרוב חלופת מעצר ראויה על רקע נסיבותיו של המשיב, אל מול טיבם של הערבים. כבר עתה אומר כי לפחות בשלב המקדמי של הדברים אינני רואה חלופת מעצר ביישוב ערוער כחלופה מתאימה.

ב"כ המשיב יציע לשירות המבחן חלופת מעצר מתאימה אשר יש בה כדי להרחיק את המשיב ממקום מגוריו ושירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר בנדון עד לישיבה הבאה אותה אני קובעת ליום 25.12.14 שעה 09:30.

המשיב יובא באמצעות הליווי.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.