בפניי בקשת המשיב לפתיחת "חלונות" לצורך קריאת מגילה.

א.    העובדות הצריכות לעניין:

1.      המשיב נעצר ביום 19.2.23 וביום 20.2.23 הוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה (פסילת בימ"ש), נהיגה ללא רישיון רכב ונהיגה ברכב ללא ביטוח. במקביל להגשת כתב האישום כאמור, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2.      במעמד הדיון שהתקיים בפניי, הסכימו הצדדים כי המשך מעצרו של המשיב יהא פיקוח אלקטרוני, בכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על הפיקוח האלקטרוני.

3.      לאחר קבלת חוות דעת הממונה על הפיקוח האלקטרוני, ביום 23.2.23, נקבע כי המשך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו יהא בפיקוח אלקטרוני, תוך שנקבעו מפקחים.

4.      ביום 28.2.23 הוגשה הבקשה מושא ההחלטה דנן לפתיחת חלונות לצורך קריאת מגילה.

5.      ביום 1.3.23 הוגשה תגובת המבקשת לפיה היא מתנגדת נחרצות לבקשה וביום 2.3.23 התקיים בפניי דיון בו טענו הצדדים לבקשה.

6.      זה המקום לציין כי בתום הדיון הודיע ב"כ המשיב כדלקמן: "שוחחתי עם ראש היחידה. סוכם שנדבר לגבי התיק העיקרי ביום ראשון. נבקש להודיע לביהמ"ש עד השעה 14:00 אם הגענו להסכמות לגבי הבקשה שלנו ואם לא הגענו להסכמות נבקש שתתקבל החלטה בהעדר הצדדים".

7.      היום, 5.3.23, בשעה 13:20, הוגשה הודעה לפיה הצדדים לא הגיעו להבנות ובית המשפט מתבקש ליתן החלטה.

ב.     טענות הצדדים:

8.      המשיב מפנה לכך שהוא אדם דתי המנהל אורח חיים דתי קפדני ולכך שקיימת חובה לשמוע קריאת מגילה. לפיכך, עותר המשיב לפתיחת חלונות בפיקוח האלקטרוני, חלון אחד ביום 6.3.23 החל מהשעה 17:00 ועד השעה 20:00 וחלון נוסף ביום 7.3.23 החל מהשעה 07:00 ועד השעה 10:00, לצורך קריאת מגילה (וכן התפילה המלווה לה וההגעה מהבית לבית הכנסת וחזרה). המשיב מדגיש כי מדובר בבית כנסת שנמצא מאוד קרוב לביתו וכי הוא החזן וקורא המגילה של בית הכנסת ולכן, כך לשיטתו, הצורך בהגשת הבקשה מתעצם.

9.      המשיב סבור כי קריאת מגילה היא "תכלית ראויה" ומפנה לעניין זה למקורות בהלכה (משנה תורה לרמב"ם, הלכות קריאת מגילה, פרק א', הלכה א') שם מתוארת החשיבות שבקריאת מגילה ושהיא דוחה כל מצווה אחרת.

10.  כמו כן, המשיב מפנה לכך שהעבירה המיוחסת לו היא עבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה.

11.  לתמיכה בבקשתו, מפנה המשיב להחלטות בתי המשפט במ"ת 54510-03-20, בבש"פ 4425/19 ובמ"ת 28428-10-19.

12.  המבקשת מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה לכך שההחלטה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ניתנה לפני פחות משבוע וטוענת כי ראוי היה שהבקשה לא הייתה מוגשת.

13.  המבקשת מאבחנת את ההחלטות אליהן הפנה המשיב מנסיבות העניין דנן ולתמיכה בטענותיה מפנה להחלטות במ"ת 9513-07-22, בבש"פ 8509/19, בבש"פ 77/17 ובבש"פ 8631/12.

14.  המבקשת מדגישה כי היא "לא מכירה שום החלטה של ביהמ"ש המחוזי והעליון אשר עמד על שחרור של נאשם כגון נאשם מסוג זה אלא אם בהסכמת המאשימה בנסיבות חריגות שלא מתקיימות בעניין זה".

ג.      דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

15.  סעיף 22ד(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ן-1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע כדלקמן:

"חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו".

16.  אם כן, בענייננו, השאלה המרכזית המונחת לפתחו של בית המשפט היא האם קריאת מגילת אסתר בחג הפורים היא "תכלית חשובה אחרת" המצדיקה היעתרות לבקשה אם לאו.

17.  כבר עתה יצוין כי בקשות מעין זו, שעניינן ביציאה ממקום הפיקוח לצורך תפילה, הונחו בפני בתי המשפט השונים אשר לעתים נעתרו לבקשה (תוך קביעה כי מדובר ב"תכלית חשובה אחרת") ולעתים דחו אותה - כל מקרה לגופו ולנסיבותיו (ראו לדוגמה: בש"פ 10697/05 אזברגה נ' מדינת ישראל (6.12.05); בש"פ 2425/21 מדינת ישראל נ' אבו עסא (12.4.21) (להלן: עניין אבו עסא"); בש"פ 6524/14 ניסנוב נ' מדינת ישראל (2.10.14) (להלן: "עניין ניסנוב")).

18.  ודוק, כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין אבו עסא, אין בדחיית בקשה כאמור "כדי להפחית כהוא זה מחשיבות קיומן של מצוות דתו של המשיב ומחשיבותו של חופש הפולחן".

19.  בחזרה לענייננו - לאחר ששמעתי טענות הצדדים, אני סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות של הבקשה ושל המשיב דנן, קריאת מגילת אסתר בחג הפורים אינה מהווה "תכלית חשובה אחרת" המצדיקה קביעת חלון פיקוח. זאת, בהתחשב בכך שהמשיב אינו חייב לפקוד את בית הכנסת על מנת לקיים את מצוות קריאת המגילה ויכול, הלכה למעשה, לקיים את המצווה במקום הפיקוח (בין אם במניין ובין אם לאו). יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בעמ"ת (י-ם) 25584-03-22 יאדגוב ואח' נ' מדינת ישראל (14.3.22) לפיהם:

"קריאת מגילה, בשונה מקריאה בתורה, אינה מחייבת מניין ולפיכך גם אינה מחייבת בית כנסת. את מגילת אסתר ניתן לקרוא גם ביחידות, ללא מניין ("מגילה בי"ד ובט"ו, צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה קורים אותם ביחיד" (שם, סימן תרצ, יח)). בנסיבות אלו, שבהן אין הכרח לקרוא מגילה במניין דווקא, אף אין מקום לטענה כי דחיית בקשת העוררים בהכרח פוגעת בחופש הפולחן שלהם. גם אם נהוג ועדיף לקרוא מגילה בבית כנסת, אין מדובר במצב שבו קיום מצוות קריאת מגילה בהכרח מותנה בנוכחות בבית כנסת".

20.  באשר לטענה בדבר היותו של המשיב החזן וקורא המגילה של בית הכנסת, אין אלא להפנות לדברי בית המשפט העליון בעניין ניסנוב:

"בנסיבות אלה, ההחלטה לשחרר את העורר למעצר בית בביתו, ובפיקוח בני משפחתו, אינה מובנת מאליה, ובוודאי שאין לכרסם בהחלטה זו בשלב כה מוקדם, זמן קצר לאחר הינתנה. אני מבין לליבו של העורר המבקש להתפלל בבית הכנסת, שם הוא משמש כחזן וכתוקע בשופר, אך נראה כי אין לו לעורר אלא להלין על עצמו, שעה  שהצטרף, לכאורה, לחבורת הפורעים ועשה, ביחד עמם, שפטים במתלוננים" (ההדגשה אינה במקור, ה.א.א).

21.  זה המקום לציין כי לא ניתן גם להתעלם מכך שמאז ביצוע העבירה המיוחסת למשיב חלפו שבועיים בלבד ומאז ניתנה ההחלטה בדבר המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני חלפו כ-10 ימים בלבד.

22.לאור כל האמור לעיל, בקשת המשיב לפתיחת חלונות לצורך קריאת מגילה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר תשפ"ג, 05 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.